אמיר (שם בדוי), בן 30, שחי בישראל בשלוש השנים האחרונות עם בן זוגו בירושלים, נעצר מוקדם יותר השבוע וגורש בחזרה לשטחי הרשות הפלסטינית, זאת בעקבות התנהלות רשלנית לכאורה מצד המנהל האזרחי, שלא נענה לפניות חוזרות ונשנות לחידוש היתר השהייה שלו במועד.
"בשעות הבוקר שוטרי מג"ב ברחוב ביקשו לראות תעודה. אמרתי להם שההיתר שלי בדיוק נגמר אבל שאמור להיות לי חדש, אז ביקשתי מהם לבדוק את זה מול המנהל האזרחי", שחזר את האירוע בשיחה עם mako, "הם לא הקשיבו לי בכלל, ובגלל שאני לא מדבר עברית מספיק טוב התקשרתי לבן הזוג שלי כדי שידבר עם השוטר, אבל הוא לא הסכים ועצר אותי".
מרגע שנעצר, אמיר מתאר מסכת התעללויות והשפלות מצד השוטר הערבי, שהחריפה אחרי שהגיע לתחנת משטרת שלם. "הוא קילל אותי ואמר לכל מי שהיה שם 'בוא תראה את המלשין החדש'", נזכר, "הוא רצה שאני גם אגיד ליד כולם שאני גיי. הוא לא נתן לי לשתות, לקח את הטלפון שלי ומחק את כל אנשי הקשר. גם לא נתנו לי לדבר עם עורך דין וכל השוטרים האחרים לא התערבו בכלל".
לדברי אמיר, השוטרים הפעילו עליו לחץ כבד והכריחו אותו לחתום על מסמך בו הוא מודה כי שהה בישראל ללא היתר וכי הוא מתחייב לא לחזור. "לא רציתי לחתום על זה כי אם אחזור לרשות יהרגו אותי. אבל הם צעקו עלי ואמרו לי שאני חייב".
מספר שעות לאחר מכן, שוטר משמר הגבול הוריד את אמיר במחסום הכי קרוב לבית משפחתו, וזאת למרות שהיה מרוחק מאוד מתחנת המשטרה. "הוא התעקש לזרוק אותי במחסום ליד הבית. הוא אמר 'אתה תרד קרוב לאבא שלך כדי שיהרוג אותך'", סיפר אמיר, "הוא ממש שמח ושר 'לך תזדיין. אין לך דרך חזרה לישראל'. אחרי שהוא זרק אותי במחסום הוא זרק בקבוק מים מעבר למחסום, אחרי שעות שלא שתיתי".
אמיר הסתתר בשיחים בקרבת המחסום במשך מספר שעות והמתין לבן זוגו, שהגיע לאסוף אותו והכניס אותו בחזרה לישראל. עוד לפני כן, הגיע בן הזוג לתחנת המשטרה, אבל אף שוטר לא הסכים למסור מידע על מצבו של אמיר. "פחדתי שיהרגו אותו", סיפר בבכי, "זו בושה שאדם גזען והומופוב כזה עובד במשטרה. הוא ממש שיגע אותו שהוא גיי, דיבר על זה במשך שעות. הוא הרשה לעצמו להתנהג ככה רק כי הוא לא אזרח. הוא בטח לא חשב שיתלונן, אבל אנחנו מתכוונים להגיש תלונה".
במקרים רבים, כמו זה של אמיר, הבירוקרטיה או הבעיות הטכניות במנהל האזרחי מעכבים את חידוש ההיתרים לפני שתוקפם פג והדבר עלול לעלות בחיי אדם. במידה ופלסטינים לא מחזיקים בהיתר בתוקף, אפילו במשך שעות בודדות, הם נחשבים לשוהים בלתי חוקיים ובסמכות המשטרה לגרשם בחזרה לשטחי הרשות הפלסטינית, חרף הסכנה הנשקפת לחייהם, ובניגוד מוחלט לעקרון "אי ההחזרה", עליו ישראל דווקא מקפידה.
אלא שאמיר החזיק בהיתר שהייה זמני עד לתום אוגוסט, ועבר בחודש יולי ראיון נוסף במנהל האזרחי. לאחר הראיון, הודיע המנהל האזרחי לריטה פטרנקו, מנכ"לית עמותת הבית השונה שסייעה לו בתהליך, שההיתר יחודש לארבעה חודשים נוספים. לאחרונה, המנהל האזרחי החליט לאפשר לראות מידע עליהם רק באפליקציה ובמערכות המשטרתיות והצבאיות. במצב כזה, כשמבקש ההגנה הפלסטיני לא מחזיק נייר פיזי ביד, הצורך לדאוג לחידוש ועדכון ההיתרים במועד הופך קריטי יותר.
"לי נמסר כי באפליקציה של המנהל האזרחי לא ניתן לראות היתרים חדשים עד שהקודמים לא מסתיימים", מספרת פטרנקו, "לכן, יום לפני סיום ההיתר, וידאתי מול המנהל האזרחי כמו שאנחנו עושים תמיד. נאמר לנו שאין מה לדאוג וכי נשלחה תזכורת לחידוש ההיתר כבר בתחילת השבוע".
"המנהל האזרחי פעל ברשלנות וסיכן את חייו של אמיר, שיכול היה להירצח תוך דקות מהרגע שעבר את המחסום", טוענת פטרנקו, "בזמן שהוא עובר התעללות קשה במשטרה, כבר הונפק לו היתר בדיוק כפי שידענו שיקרה. אם במחלקת ההיתרים של המנהל היו מבצעים את עבודתם בזמן, לא הייתה נשקפת סכנה לחיים של מי ששוהה בישראל באופן חוקי. העובדה שהשוטרים שמו אותו בכוונה במחסום המסוכן ביותר עבורו, מוכיחה שהם בעצמם האמינו שהוא בסכנת חיים. כעת אנחנו מבררים אם הם ידעו שיש לו היתר אבל עדיין גירשו אותו".
"המשטרה מגייסת שוטרים הומופובים מהמגזר הערבי במקום שהיא תגן עלינו מהומופוביה", אומר סאם, יו"ר עמותת הבית השונה, "יותר מדי ערבים ופלסטינים מפחדים להודות שהם להט"בים בפני שוטרים כמוהו, שמנצלים את הכוח והסמכות שיש בידיהם. איך נלחם בהומופוביה ובאלימות בחברה הערבית עם שוטרים כאלה?".
בשנת 2014, פרסם צוות בין משרדי בהנחיית מנכ"ל משרד ראש הממשלה כי "עמדתה העקבית של המדינה היא שאמנת הפליטים אינה חלה על פלסטינים. עם זאת, מדינת ישראל מחויבת לעקרון אי ההחזרה, לפיו למדינה אסור לגרש מתחומה אדם למקום שחייו וחירותו נתונים בסכנה".
מאז, מונפק ההיתר גם לפלסטינים להט"בים, שמוכיחים אינדיקציה למאוימות או סכנה לחיים ושאינם מהווים סכנה לשלום הציבור בישראל ולביטחונו. למרות שהמדינה מנפיקה היתר ללהט"בים, היא קבעה אז ועדיין עומדת מאחורי עמדתה כי "אין בסיס עובדתי לטענה למאוימות באזור על רקע נטייה מינית" וכי הבקשות "נובעות מרצונם ליהנות מאורח החיים הליברלי יותר במדינת ישראל".
בעקבות המקרה ארגון היאס הגיש תלונה למנהל האזרחי.
ממשטרת ישראל נמסר:
"החשוד נעצר לאחר שנתפס כשהוא שוהה בישראל שלא כחוק ולכן עוכב לתחנת המשטרה ובהמשך הורחק לאיו״ש לאחר בירור שנערך מול המנהל האזרחי.
מבירור שערכנו עולה כי השיח המתואר בכתבה לא התרחש והלוחמים כלל לא ידעו עד להיום על נטיותיו המיניות של החשוד.
משטרת ישראל פועלת לאכיפת החוק ללא הבדל בין דעותיו או נטיותיו המיניות של אדם, ובתוך כך פועלת יחד עם כוחות הביטחון לאיתורם והרחקתם של שוהים בלתי חוקיים ואלו המסייעים להם בניגוד לחוק. בהקשר זה, המשטרה פועלת בהתאם להיתרים הניתנים ע"י המנהל האזרחי בכפוף לחוק ולנהלי המשטרה בנושא הטיפול בשוהים בלתי חוקיים".
תגובת היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים:
"בהתאם להסכם הביניים בין הרשות הפלסטינית לישראל, סמכויות הטיפול בענייני רווחה בהם נשקפת לאדם סכנה על ידי בני משפחתו, הועברו לטיפול הרשות הפלסטינית. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים פרטניים של מאוימות שלא על רקע ביטחוני, בהם מופנים פלסטינים לקמ״ט הרווחה במנהל האזרחי, אשר מוסמך לסייע במציאת פתרונות בשטחי האזור. במקרי קיצון חריגים וכשאין פתרון מתאים בשטחי האזור, קמ״ט הרווחה יכול להמליץ על היתר שהייה זמני בישראל, הניתן בראש ובראשונה במטרה להציל חיים, ומאפשר לפונה לשהות בישראל עד למציאת פתרון קבוע עבורו במדינה קולטת. יודגש, כי מדובר בהיתר זמני בלבד, וכי המפקד הצבאי אינו מוסמך באמצעות היתר כאמור, ובכלל, להקנות לפונה מעמד בישראל.
משכך, יחידת קמ״ט רווחה במנהל האזרחי פועלת ללא לאות ומשקיעה לאורך השנה משאבים רבים למען סיוע לתושבים פלסטינים הטוענים, בין היתר, לרדיפה או מאוימות על רקע נטיה מינית.
באשר למקרה המתואר בפנייתכם, על אף שהתושב הגיש בקשה לקבלת היתר בזמן המקובל בנהלים, חידוש ההיתר התעכב. המקרה יתוחקר והמסקנות יוסקו בהתאם. יצויין כי זהו אינו מקרה מייצג אך אין זה בכדי להמעיט בחשיבות".