ירון וסער קינד הם בני זוג מתל אביב וההורים של מיקה וגאיה. בשנת 2005 הם התחתנו בטורונטו ו-4 שנים לאחר מכן עברו הליך פונדקאות בארה"ב. לפני כמה חודשים הם היו צריכים לעבור חוויה מטרידה במשרד הפנים, כשהגיעו לחדש את הדרכון לבנותיהן בנות ה-10. "התחלנו תהליך פונדקאות בארה"ב בלי ידיעה מראש מי האבא הביולוגי", מסביר ירון, "לא הייתה לזה חשיבות כי רצינו את העוברים הכי מפותחים, כך גם אמרנו לרופא. בסופו של דבר נולדו לנו תאומות, מיקה וגאיה והן שייכות לבן הזוג שלי, סער".

"התחתנו בטורונטו לפני 14 שנה. הליך הפונדקאות בארה"ב עבר מדהים, וכל המשפחה שלנו התרגשה לקראת זה, כשחזרנו לארץ. עשינו מסיבה של המשפחות משני הצדדים, הייתה חגיגה של אושר ואהבה", מספר ירון בהתרגשות, "שם, בארה"ב, כל ההליך הבירוקרטי עבר מאוד בקלות. שאלו אותנו אם אנחנו רוצים להירשם כ'אבא ואבא' או כ'הורה והורה', והעדפנו כ'הורה והורה'. לא שאלו שאלות יותר מידי, לא עשו בדיקת DNA. ואז הוציאו להן דרכונים אמריקאיים (Social Security Number)".

משפחת קינד (צילום: באדיבות המצולמים)
"התברר שהוא רשום כהורה מסוג נחות, ללא ידיעתו" | צילום: באדיבות המצולמים
בשנת 2014 הביא בג"צ בשורה חדשה, וקבע שזוג אבות שעברו הליך פונדקאות לא יצטרכו לעבור תהליך אימוץ. עד אז ההליך בישראל חייב ביצוע בדיקה גנטית בארץ שבגינה נרשם האב הביולוגי כאב, והאב שאינו ביולוגי חויב לקיים הליך אימוץ על מנת להירשם כאב. לאחר פסיקת בג"צ (החוק המכונה טבק-אבירם), השופטים פסקו כי גבר שאינו אב ביולוגי יירשם כאבי הילד במרשם האוכלוסין, נוכח הבדיקה הגנטית שמצאה את בן זוגו כאב הביולוגי, ועל יסוד תעודת הלידה ופסק הדין שניתנו להם בארצות הברית. "בארץ, מנגד, בשביל להוציא להם דרכונים ישראלים דורשים בדיקת DNA. את זה עשינו", מציין ירון, "אנחנו 20 שנה ביחד, ואנחנו מבינים שזה החוק. הבנו שמבחינה ביולוגית הן רשומות אצל סער כילדות, ואז התחלנו את התהליך של צו הורות".

"אני צריך להגן על הילדות אם אתה רוצה לחטוף אותן'"

"עד לפני כמה חודשים הכל היה בסדר. החלפנו בעבר, וכל 5 שנים צריך לחדש להן את הדרכון, אז הגענו למשרד הפנים. גאיה ומיקה התרגשו מאוד, הסתרקו לקראת הצילום של התמונה והכינו את עצמן". למרות זאת, בזמן שבנותיו לצידו במשרד הפנים, הוא נאלץ לספוג מהנציג במקום אמירות לא קלות. "הגענו לפקיד והוא פשוט אמר 'אני מצטער, אתה לא יכול לחדש להן, אתה לא אבא שלהן".

"שאלתי אותו מה זה אומר. הוא אמר 'אתם רשומים לפי הבג"צ, ואני צריך לטובת הילדות להגן עליהן אם אתה רוצה לחטוף אותן'", משחזר ירון בכעס, "אז אמרתי לו, 'אתה מבקש את זה גם מאמא שבאה עם הילדים שלה, שאתה רוצה שהאבא הביולוגי יהיה גם כן?', אז זהו שלא".

"לא הצלחתי להבין איך הוא מסוגל להגיד דבר כזה ליד הילדות. אני אבא שלהן, אני גאה במדינה שלנו ואוהב אותה, ובא פקיד ואומר לי דבר כזה", הוא ממשיך, "הגעתי שוב למשרד הפנים, והפעם עם צו הורות שכן היה לי כבר שנים, פשוט שכב במגירה, כי בזמנו כשרצינו לרשום את הבנות גם בתעודת הזהות שלי, אמרו לנו שאין צורך בצו הורות, היות והתקבל הבג״ץ של טבק-אבירם".

"כשהגשתי את הצו הורות לפקיד אחר בביקור הנוסף שלי (אפילו לא זכרתי, אני לא מבין בפסיקות דין ומשפט, אני לא עורך דין ובטח לא סוחב איתי את כל המסמכים המשפטיים), הוא אמר שאין צורך בזה כי הבנות כבר רשומות אצלי בתעודת הזהות. אז שאלתי אותו למה לא נתנו לי לחדש להן את הדרכון? ואז הוא הלך לברר, וכשחזר, הוא כעס על הזמן שהלך לברר, כי לדבריו הסבירו לו שכבר נימקו בפניי למה לא".

למרות שניסה להסביר שהוא האבא הביולוגי שלהן כמה וכמה פעמים, ירון קיבל את אותן התשובות והסירוב הגורף. "זו חוויה לא נעימה. היחס הזה, זה שהם לא יודעים לאכול את זה. זו תחושה שלא רואים אותך בעצם. וסער היה צריך להגיע בסופו של דבר עם הבנות למשרד הפנים כדי שנוכל לחדש את הדרכון, כי אני מבחינתם לא אבא שלהן. במשך שנים אני והבנות יוצאים וחוזרים מן הארץ, ומעולם לא שאלו או בדקו אם אני האב הביולוגי, אבל כשבאתי לחדש להן את הדרכון - סורבתי", מסכם את דבריו ירון.

"גרמו לי להרגיש שונה בגלל שיש לי שני אבות"

ומה חושבות בנותיו על החוויה שעברו? "בהתחלה לא כל כך הבנתי למה הוא מסרב. מאוד נפגעתי ולא הבנתי למה הוא אומר שזה 'לטובתי'. אני מרגישה שלא חסר לי כלום", משתפת מיקה, "לא מרגישה שאני שונה, בחברה שלי, בבית הספר, זה אותו הדבר כמו אבא ואמא. אבל כשיש אנשים שגורמים לנו, ובעצם אומרים לנו להרגיש שאנחנו שונים, אז כן הרגשתי שונה. הרגשתי תחושה חזקה של שונות, הרגשתי נסערת".

"הרגשתי רע עם המצב. לא הבנתי מה קורה", מוסיפה גאיה, "ראיתי איך התור מתקדם ואנחנו נתקעים כי כבר עברנו את זה בעבר, ובשגרירות האמריקאית הכל היה מהר. הרגשתי חוסר נעימות. גרמו לי להרגיש שונה בגלל שיש לי שני אבות".

ויקטוריה גלפנד (צילום: חיה גולד,  יח"צ)
עו"ד ויקטוריה גלפנד. "לצערנו, המדינה שוב בוחרת את הפרשנות הנוחה לה" | צילום: חיה גולד, יח"צ

עו"ד ויקטוריה גלפנד, שמשרדה סייע למאות משפחות גאות להביא לעולם ילדים ונלחם למען הכרה שוויונית בהורותם של הורים מאותו המין, הייתה שותפה לתחושותיו הקשות: "לצערנו, המדינה שוב בוחרת את הפרשנות הנוחה לה בעת יישום פסיקות בתי המשפט – וגם כאן בחרה בפרשנות שמקשה על הקהילה הלהט"בית ושמפקפקת בהורותם המשותפת על ילדיהם".

"כמי שמלוות מעל לעשור תהליכים להקמת משפחה, אנו עדות בשנים האחרונות להקשחת העמדות והפרשנויות של המדינה בסוגיות הקשורות בהורות גאה", מדגישה עו"ד גלפנד, "להמחשה, גם במקרה זה – לפני חמש שנים, כשירון פנה לחדש את הדרכונים לבנותיו, איפשרו לו לעשות זאת ללא בעיה כאביהן החוקי, הרשום והמוכר של הילדות. כעת הדבר נמנע ממנו, והתברר שהוא רשום כהורה מסוג נחות, ללא ידיעתו".

>> זר לא יבין זאת: 25 ממים שרק להט"בים יבינו

>> לזה נעם לא ציפה כשפגש את ההורים של בן זוגו

>> 9 דרכים לא להיות בהיסטריה על הגוף שלך הקיץ

עוד הוסיפה עו"ד גלפנד, כי "נראה שבישראל של שנת 2019, על אף פרסומים רבים על התקדמות בהכרה ובמעמד של המשפחות החד מיניות, בפועל נתונות משפחות אלו במצב בו הורותן ממשיכה להיות מוטלת בספק; ההרגשה היא שעל כל צעד שאנו הולכים קדימה, המדינה מחזירה אותנו שניים אחורה. לכן, גם כיום חשוב שכל זוגות ההורים מאותו המין יגנו על הורותם באמצעות צו בית משפט – כי כפי שראינו במקרה זה, הרישום עצמו אינו מספיק".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "ראשית, אנו מצרים על עוגמת הנפש וחוסר הנעימות שנגרמה למר קינד בלשכת רשות האוכלוסין. עם זאת, 'בגץ טבק אבירם', אותו מציין הפונה, מאפשר רישום בלבד ללא כל משמעות מעבר לכך. לצורך הכרה בהורותו המהותית נדרש השלמת הליך של צו הורות".