בהחלטה חסרת תקדים קבעו שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב כי זוגות לסביות עם ילדים יוכרו כשתי אמהות מרגע הלידה, ולא יטורטרו בבדיקות של שירותי הרווחה כדי לקבל צו הורות כפי שהיה בעבר. במשך שנים רבות זוגות לסביות עם ילדים ניהלו מאבק נגד רשויות המדינה, שסירבו להכיר בהן כשתי אימהות לכל דבר ועניין, דבר אשר פגע בזכויותיהן. כדי לקבל צו הורות האם הלא ביולוגית של הילד נאלצה להגיש בקשה לצו הורות, להיפגש עם עובדות סוציאליות ולהמתין לא פעם לתסקירי שירות מבחן כדי לבחון את כשירותה להיות אמא.

התהליך הזה היה נמשך לעיתים קרובות חודשים ארוכים לאחר לידת התינוק, עד שבתי המשפט התירו את רישום בת הזוג בתעודת זהות כאמו של הילד. נוצר מצב שאי רישום בת הזוג הלא ביולוגית כאמו של הילד מנע ממנה לא פעם לטפל בו, כלומר לקחת אותו לטיפול בקופת חולים או בית חולים בין השאר. במידה ובנות הזוג התגרשו או נפרדו לא ברור מה היה מעמדה של בת הזוג שלא הוכרה כאם הילד, וסוגיה מורכבת לא פחות, מה קורה עם בת הזוג מתה? לבת הזוג שלא רשומה כאם בתעודת הזהות לא היו שום זכויות לקחת את הילד תחת חסותה.

האמהות באמצעו עו"ד דניאלה יעקובי הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז בדרישה לשנות את המצב הקיים, ולהכיר מיד עם הלידה בבת הזוג הלא ביולוגית כאמו של הילד ולא כעבור חודשים רבים וטרטורים משפטיים וביורוקרטיים. בעתירה נטען, כי לא ייתכן שזוגות לסביות עם ילדים יופלו לרעה לעומת זוג הטרוסקסואלי, ושהגיע הזמן לתקן את המצב הקיים ולאפשר לרשום את שתי האימהות כאמו של התינוק מרגע לידתו.

בית המשפט דחה את ערעורי המדינה בעניין, והחליט שמעתה והלאה כל זוג לסביות שנולד להם ילד יירשמו בתעודת הזהות כאימהות שלו.

"אין ספק כי התא המשפחתי שינה פני עד לבלי הכר בשנים האחרונות", ציינה השופטת מיכל ברנט שעמדה בראש הרכב השופטים, "מהפכת ההגשמה העצמית חברה למהפכת המדע בכל הקשור לאפשרויות הפריון וכן עומדות לפנינו משפחות שונות במגדרים וחיבורים שונים אשר לא שיערו אותם אבותינו. בני זוג הטרוסקסואלים יכולים מעצם היותם זכר ונקבה ליצור חיים יחדיו, ומשיקולים שונים אין המדינה כגוף שלטוני יורדת ובוחנת האם כל זוג אכן יכול לממש אפשרות טבעות זו. לא כך בבני זוג חד מיניים שבהכרח אינם יכולים מן הפן הביולוגי להביא ילדים יחדיו, ומתוך שכך הורותם היא בהכרח הסכמים, ואינטרס הציבור הוא לדרוש צו שיפוטי שיאשר הסכמה זו על מנת למנוע יצירת הורות באמצעים שאינם כשרים או מוסריים".

"יחד עם זאת ובצד הדברים הנזכרים, אין להתעלם מטובת הקטין והתא המשפחתי בכללותו בהקדמת מועד חלותו של הצו לעת הלידה", הוסיפה ברנט, "מתוך שכך בית המשפט יהיה מוסמך על פי שיקול דעתו ואחר בחינת הנסיבות, להקדים חלות הצו אף למועד הלידה וזאת מטעמים שיירשמו על ידו. סמכות זו תהא סמכות רחבת ומסגרת השיקולים אותם ישקול בית המשפט תהא פתוחה".

לדברי השופטת, במידה ויימצא שזוגיותן של בנות הזוג מבוססת ומוכחת לעניין ההורות על הקטין, לרבות עצם הורותם של בני הזוג לגביו, יכול בית המשפט לבקשת ההורים להכיר בהן כאימהות רטרואקטיבית מיום הלידה.

עו"ד דניאלה יעקובי (צילום:  יח"צ)
עו"ד דניאלה יעקובי. "כולי תקווה שהמדינה תחדל ממלחמתה הלא מוצדקת במשפחה הלהט"בית" | צילום: יח"צ
עו"ד דניאלה יעקובי מסרה, כי מדובר בפסק דין תקדימי חשוב מאין כמוהו אשר יחייב מעתה והלאה את בתי המשפט לענייני משפחה. "בית המשפט בניגוד למדינה, שם לנגד עיניו את טובת הילד והתא המשפחתי שלו ופסק כי ככלל, ההכרה הורות הלא ביולוגית של בת הזוג שילדה תהיה מן הלידה", הדגישה יעקובי, "כולי תקווה שהמדינה תפנים ותקבל את פסק הדין, ותחדל ממלחמתה הלא מוצדקת במשפחה הלהט"בית".

>> הצצה ראשונה לתוך מחנה העינויים בצ'צ'ניה

>> נשואה להומו: "הוא לא עבד עליי ולא ניצל אותי"

>> עושים חוקן לפני סקס? כדאי שתקראו את זה ותפסיקו

חשוב לזכור שנכון היום בני זוג הומוסקסואלים עם ילדים עדיין לא מוכרים שניהם כאבות שלהם. פסק הדין של השופטת ברנט יכול בעתיד לסייע להם גם לקבל הכרה ורישום כאבות של הילדים.