>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
"נושא התקיפה המינית מתקבל בקושי בחברה, וגם בקהילה. אף אחד לא רוצה לדבר על זה, לגעת בזה ולהכיר בזה. זה נושא שמערער המון יחסי כוחות בחברה. כקהילה זה אפילו עוד יותר קשה", אומרת טל סרי שיחד עם גליה ניב הקימו לאחרונה את שקמ"ה- 'שגרירות ושגרירי קידום מעמד האישה'.
מדובר במיזם ייחודי שיפעל במרכז הגאה בגן מאיר וצפוי להתמודד עם נושא התקיפה המינית בקרב הקהילה הגאה. הפרויקט זכה לאחרונה במכרז עבור פרויקטים קהילתיים של הוועדה לקידום מעמד האישה בעיריית תל אביב. בראש צוות המדריכים יעמדו קרן שחר, לשעבר ראש תחום חינוך והסברה, מרכז הסיוע "תאיר" וערן האן, רכז קו הגברים, מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ת"א. בימים אלה מחפשות סרי וניב, סטודנטיות לתואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, אחר מועמדים ראויים שייקחו חלק בפרויקט.
אז למה לדעתכן יש בכלל צורך לפרויקט כזה?
"אני חושבת שזה מין ארון בתוך ארון. פגיעה מינית בתוך הקהילה מלווה בהמון סטריאוטיפים. כבר ככה תהליך גיבוש הזהות המינית מלווה בהמון ערעור וזה מקום שעלול להיות פגיע לניצול וחוסר ידיעה. הרבה פעמים קורבנות תקיפה מינית מגיעים למצב של הלקאה ואשמה עצמית- 'כנראה זה מגיע לי כי אני הומו'".
אז את חושבת שהקהילה הלהט"בית חשופה לתקיפות מיניות יותר מהקהילה הסטרייטית?
"יש משהו בזהות מגדרית לא נורמטיבית בעולם שלנו שמייצר קהילה מוחלשת ומודרת שחשופה מאוד להמון פגיעות. בתכנית שלנו יש פגישה למשל על הטרדות מיניות על רקע הומופובי. למשל- לקרוא לילד בכיתה 'הומו' נקרא הטרדה מינית: זו פגיעה או השפלה על רקע המיניות שלו. אלה הטרדות מיניות מאוד ספציפיות שצריך ללמוד וללמד אותן. כמו שהוקם מערך פסיכו סוציאלי במרכז הגאה עבור מאפיינים ספציפיים של הקהילה. אני חושבת שזה קשור ל'מהפכת המין הפתוח' שהקהילה עוברת. שזה לכאורה חיובי ואפשר לרקוד בלי חולצה ואם תופחים לך בטוסיק זה בשם המהפכה המינית. יחד עם זאת, זה יוצר מצב שלא תמיד יודעים לתת לזה שם גם אם זה לא נעים.
"זה נתפס חלק מהמיניות המשוחררת ולא כפגיעה. בחברה קוראים לזה אווירת אונס שבה מתערער הקו בין לבטא מיניות לבין כבוד האחר. הרצף מתחיל מהטרדה מילולית, אמירה, שריקה והצעות חוזרות עד מעשים מגונים, תקיפה מינית ולבסוף אונס ואונס קבוצתי. אצל הומואים ולסביות יש רצון לאסוף המון ניסיון, גם בתהליך היציאה מהארון. בגריינדר למשל יש המון הצעות ופיתויים וגם לאדם מבוגר, ובטח לנער, לא קל להבחין מתי זה בהסכמה ומתי אני נכנע ללחץ שמופעל עלי".
מה זאת אומרת?
"הנוער הלהט"בי מאוד חשוף, אין לו תמיד מערכות תמיכה. נער בארון לא יכול לספר להורים שלו שפגש מישהו באטרף והלך לפגוש אותו והוא אנס אותו. אם הוא יחשוף את זה, זה יחשוף את הזהות המינית שלו. וגם כשאתה לא בארון. או- האם אני באמת יוכל להפסיק לדבר עם מישהו באטרף בלי שהוא יכפה את הנוכחות שלו עלי? בלי לדבר על האונס האלים והכוחני כי זה בדרך כלל לא ככה. הרבה פעמים הסיפור הוא כזה- יש בחור שדיברנו קצת באטרף או בגריינדר כמה פעמים והוא רוצה שניפגש ומארח אותי, אולי אני בכלל בחור ערבי או דתי שלא מכיר את תל אביב ואת הקהילה וחושב איזה מדהים ואז עולה מחשבה של 'איך אני אגיד לו לא' ושם נופל הניצול".
ניב מציינת, כי במקרים רבים, הנפגע לא תמיד יודע להגיד שהיה פה לחץ. "כרגע מקומות התמיכה כמו הפורומים של איגי והמלווים המקצועיים שלו לא מתמחים בפגיעות מיניות. זה אבסורד לדעתי שאין בעצם 'פורום פגיעות מיניות' למרות שהמספרים מראים שהוא 'בשגרה', כמה שזה נורא להגיד".
סרי מציינת כי במהלך העבודה , נחשפו למידע שלדעתן חשוב שיעבור הלאה. "למשל, 98 אחוז מהפוגעים הם גברים. אצל נשים, אחת מתוך אחת עברה או תעבור בחייה הטרדה מינית! אחת מתוך שלוש תקיפה מינית ואחת מחמש תעבור אונס. אחד משישה גברים יעבור תקיפה מינית. ב-87 אחוז מהמקרים, הצדדים מכירים זה את זה. תקיפה מינית מסוג זה לא מלווה בכוח פיזי אלא במניפולציות ומשחקים על בלבול, חולשה וקונצנזוסים כמו 'אם אתה רוצה להיות הומו אמיתי ורוצה לצאת ולהכיר אנשי מפתח אז אני אראה לך'. זה לא אנס זר שקופץ בשיחים".
עוד מדגישה סרי כי למרות שחלק גדול מהפוגעים הם גברים, יש המון פגיעות של נשים לנשים. "הנשים בעצם היותן נשים הן מוחלשות ומקומן בחברה נמוך יותר מגברים. לסביות חשופות כפול- גם פגיעות מגברים וגם מצד נשים. גם מצד בנות זוג ונשים שיוצאות ומבלות איתן ולאו דווקא רוצות להיכנס למיטה. מחקרים מראים שככל שאוכלוסייה מוחלשת יותר היא נפגעת יותר. בהקשר הזה צריך לציין שהמציאות הקשה מראה שטרנסג'נדריות הן בתחתית הפירמידה, גם בתוך הקהילה. טרנסג'נדרים מערערים את כל הסדר המגדרי וסובלים מסטריאוטיפים שמקשרים לתופעת הזנות והם בעיקר מתמודדים עם המון בלבול בתפיסת הזהות. כשאתה מחפש את עצמך אתה מוצא את עצמך חשוף".
אז מה קורה בפרוייקט שלכן?
"מדובר קודם כל בהעלאת מודעות. הרעיון הוא לייצר קבוצה מהקהילה שתעורר שיח בפעילות חברתית לפיתוח תודעה ביקורתית. אנחנו בחיפושים וראיונות של מועמדים מתאימים, ולקראת סוף אפריל נפתח את הקבוצה. נכשיר נציגים שיקבלו כלים באקטיביזם ועשייה חברתית על פמיניזם ויחסי כוחות ושוויון. הקבוצה תעבור מפגשים שהם כלים להעצמה אישית של המשתתפים ולמידה קבוצתית בתוך הקהילה. כרגע אנחנו מתחילים בהפרייה הדדית בין המרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית לבין הנציגים מהקהילה כדי לייצר ולהעביר ידע. ייערכו 14-15 מפגשים פעם בשבוע וזאת תהיה קבוצה עצמאית שתמצא לעצמה את הדרכים לפעול בתוך הקהילה. החלום הוא שהם יהיו אנשים שיתנו כלים למרכזי הסיוע לתת מענה לפניות של להט"בים".
שתי הסטודנטיות הצעירות שואפות גבוה. הן רוצות שהנציגים יכנסו לאגודה, לאיגי, לחוש"ן, לתה"לה ול'יש עם מי לדבר', יראו נוכחות בבתי ספר ובאירועי הגאווה ויעלו את נושא התקיפות המיניות. "בראיונות אנחנו פונים או לאנשים מעל גיל 23 מתוך הקהילה או עם זיקה לקהילה (למשל אמא לבן הומו שרוצה לעשות עולם טוב יותר לבן שלה) אנשים עם אג'נדה על פמיניזם, שוויון, יכולות הסברה והתבטאות. אנשים אקטיביסטים שרוצים לשנות משהו".
"כיום מרכזי הסיוע עושים עבודת קודש נהדרת וחשובה וזאת הפעם הראשונה שיש הצהרה ברורה שבה אומרים- יש פגיעה מינית בקהילה הגאה, גם להט"בים לא שונים מהסטטיסטיקות שמדברות על מספרים עצומים. המנחים הם מהקהילה, אנשים שחקרו את הנושא והם מהמקצוענים שיש. קרן שחר היא פעילה מאוד בקהילה ולשעבר ראש תחום חינוך והסברה בתאיר וערן האן הוא רכז קו הגברים במרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית. הם משלבים תכנים של המרכז, ידע אקדמאי בתחום ופעילות אקטיביסטית חברתית ובונים תכנית שתהיה כמה שיותר ייעודית ".
אז בעצם המימוש של התכנים על ידי הקבוצה הוא לא מוגדר?
"שהפעילים יקחו את זה לאן שירצו. אולי הם יבחרו לפתוח קו טלפון נפרד או להרים עמדת פניות מחוץ לשפגאט. לא יודעת, הכל פתוח. אבל קודם כל אני מאמינה שעצם הדיבור על הנושא וזה שהוא לא מושתק מהווה שחרור גם מהאנשים שנפגעו. בגלל זה בחרתי להתנדב במחלקת חינוך והסברה. יכול להיות שבחור שנפגע לא יגיע לקבל מענה טיפולי אצל שקמה, אבל אם הוא ידע שזה קיים וקורה ויכיר את הסטטיסטיקות כי, נגיד, הם יפרסמו אותם בלוחות ענק במרכז הגאה, יוריד את האשמה והבושה. זה הופך מבעיה שלי לבעיה חברתית של הקהילה".
הראיונות מתקיימים בימים אלו ופניות יתקבלו עד סוף החודש.
הקבוצה תתחיל להיפגש בסוף חודש אפריל בימי שלישי במרכז הגאה בגן מאיר בתל אביב בין השעות 18:00- 21:00
המעוניינים מוזמנים לשלוח מייל לכתובת
לפרטים
טל סרי 0544766867
גליה ניב 0506968961