הלהט"ב הדתי מוצא עצמו במצוקה גדולה ובקונפליקט קשה בין נטייתו המינית לבין העולם הדתי-הלכתי, האוסר על מימוש נטייתו המינית. מציאות זו מציבה בסימן שאלה את יכולתו להקים משפחה בעתיד, והיחס החברתי-קהילתי אותו הוא מקבל עלול לגזור עליו נידוי והרחקה בשל היותו נתפס כעובר עבירה. אספקטים אלו מקשים עליו מאד את תהליך החשיפה והיציאה מהארון בפני הוריו, משפחתו וחבריו, ולא פעם מותירים אותו בבדידות וחרדה שעלולה להתפתח לדיכאון ואף לאובדנות.
הלהט"ב הדתי (עולם ותחום שהקהילה הדתית רואה לרוב כחריג), נאלץ במקרים רבים, בהמלצת קרוביו, לפנות לקבלת "טיפולי" המרה, שנועדו לסייע לו "להירפא" מנטייתו המינית, והוגדרו בנייר עמדה שפרסמה הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ככאלה שעלולים להיות מזיקים, וחלקם אף אסורים לחלוטין.
לאחרונה נרשמה עלייה במספר הלהט"בים הדתיים הפונים לטיפול פסיכולוגי באוניברסיטת בר-אילן. לאור זאת, החליטה אוניברסיטת בר-אילן, לשמש כמקור סיוע לסטודנטים המשתייכים לקהילת הלהט"בים הדתיים, ולהפעיל קליניקה למען טיפול בקהילה זו. הקליניקה, המופעלת על-ידי שירותי הייעוץ לסטודנט באוניברסיטה, מעניקה טיפול פסיכולוגי למאות סטודנטים במצבי מצוקה, ונועדה לעזור לחברי הקהילה במצוקתם, על מנת להמשיך לתפקד בצורה המיטבית בחייהם ובלימודיהם האקדמיים, מבלי שהדבר יאיים בנשירה.
עם פנייתו של סטודנט לשירות, ללא קשר לסוג פנייתו, הוא מתבקש למלא שאלונים של פרטים אישיים ואינפורמציה ראשונית לגבי מצוקתו הנוכחית. באותה הזדמנות הוא מופנה לשלושה מפגשי היכרות עם אחד מאנשי הצוות, כדי לברר את מהות פנייתו לעומקה, ולבחון מהי הדרך הטובה ביותר לסייע לו במצוקתו.
"בטיפול בלהט"ב הדתי מופעל מבחוץ לחץ מאסיבי"
לפני תחילת הטיפול, בוחר המטפל בסוג הטיפול המתאים ביותר למקרה. סוג טיפול אחד הינו טיפול דינמי, בו מתחקים אחר השורשים העמוקים של מצוקת המטופל, ובכך מביאים אותו להתבוננות חדשה על עצמו ומציאות חייו. סוג הטיפול השני הוא התנהגותי-קוגניטיבי, אשר נועד להביא להקלה במצוקתו של המטופל על ידי טיפול ישיר ומעשי, ובכך להביאו לשינוי בקוגניציות שיש לו ביחס למצבו, ושינוי בתהליכי הלמידה שהינם מחוללי הסימפטומים.
לאחר שהוחלט על אופן הטיפול, מגיע המטופל למפגש של 50 דקות מדי שבוע. במקרים מסוימים, בהם מצבו של הסטודנט מחייב טיפול אינטנסיבי יותר, תדירות הפגישות תהיה פעמיים בשבוע, ולעיתים אף משולב טיפול תרופתי. בנוסף, על מנת לאפשר למספר גדול ככל האפשר להנות מהשירות, הטיפול לרוב מוגבל למשך זמן של עד כשנה. אולם, ישנם מקרים בהם נמשך הטיפול מעבר לשנה ויותר, בהתאם למצב המטופל. במקביל לטיפול מתקיימות בשירות קבוצות טיפוליות למטרות שונות, כמו יחסים בין-אישיים וחרדות מבחנים.
"בטיפול בלהט״ב הדתי כיום מופעל מבחוץ לחץ מאסיבי, בדרכים גלויות וסמויות, הן על המטפל והן על המטופל", מסביר ד"ר אבינועם דאר, פסיכולוג קליני בכיר, מנהל שירותי הייעוץ לסטודנט ומרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
"הלהט״ב הדתי מוצא עצמו קרוע בין נטייתו המינית ומימושה לבין עולמו הדתי והרוחני שחיוני ביותר עבורו. המשפחה, הקהילה הדתית והרבנים נשמעים, לא פעם, כמי שקוראים לו להשתנות, ומבטיחים לו שיצליח בכך, אם רק ירצה. ומנגד, הקהילה הלהט״בית נתפסת בעיניו כמי שקוראת לו לממש את נטייתו המינית, גם אם הדבר יעלה במחיר אובדן אמונתו ואורח חייו הדתי", הוא מוסיף.
לכן, נמנעת הקליניקה באוניברסיטה מבחירת אג׳נדה, וקוראת לסטודנטים להכיר וללמוד את ההבדלים שמאפיינים חברה רב תרבותית, להתוודע לשוני של העולמות האחרים, ובכך לאפשר התקרבות אמיתית לאחר. "באוניברסיטה רואים את הנטייה המינית כחלק אחד בתוך מכלול חיי המטופל: משפחה, ילדים, עולמו הרוחני והדתי. ההתוודעות לנטייה המינית השונה אינה צריכה לגזור בהכרח נטישה ואובדן של כל העולם הרוחני והדתי העשיר שאותו הוא חי״, ממשיך ד"ר דאר.
"בתהליך הטיפולי חשוב לשקול, במידת הצורך, התערבויות משפחתיות כמו גם עם רבו או מורו הרוחני של המטופל, ובכך לתת לו לבחור איזה מקום יהיה לנטייתו המינית בתוך מכלול חייו, מבלי לכפות עליו דבר מראש", הוא מסכם.
>> מוכחשים: הכוכבים שלא יצאו מהארון מעולם
>> צעצועי מין הזויים שנדהמנו לגלות שהם קיימים
>> 15 סרטים גאים שבטח לא שמעתם עליהם, וחבל
בצוות השרות של מחלקת היעוץ של האוניברסיטה קיימים 25 אנשי צוות, פסיכולוגים בעלי הכשרה קלינית, פסיכיאטרית ועו"ס, חלקם בוגרי המגמות הטיפוליות של המחלקה לפסיכולוגיה וחלקם אף משמשים בה כאנשי סגל. בשנים האחרונות עסקה המחלקה בהתפתחות הגדולה בכל הנוגע לטיפול במגזרים ייחודיים נוספים דוגמת המגזר הערבי והמגזר החרדי. בשנה החולפת אף החל פיילוט בשירות של מיזם חונכות לסטודנטים על הספקטרום האוטיסטי.