זה לא סוד כי חברי הקהילה הגאה באיראן מתמודדים עם אלימות קשה ואפליה, יחסי מין הומוסקסואלים אסורים על פי חוק ואלו הנאשמים בכך עומדים בפני מאסר ממושך או הוצאה להורג. אבל בימים האחרונים פורסם דו"ח שמרכיב תמונה מדאיגה מאוד, ומציג כמה אלימות כלפי להט"בים ברפובליקה האסלאמית היא תופעה רחבה ונפוצה בכל רחבי איראן. המחקר נערך על ידי ארגון "6 ראנג", רשת איראנית ללסביות וטרנסיות, והתבסס על סקר אונליין שהרכיב הארגון.
19 אחוזים מהנשאלים סיפרו כי ספגו אלימות בין כותלי מערכת הבריאות, זו שאמורה להעניק להם טיפול רפואי, ואילו 50 אחוזים העידו כי לא קיבלו את הטיפול הראוי לו הם זכאים, רק בגלל הנטייה המינית או המגדר שלהם. 20 אחוז מהנשאלים סיפרו שחוו אלימות מהמערכת המשפטית במדינה ו-46 אחוזים אמרו כי חוו אפליה במערכת החינוך האיראנית. נתון גבוה מטריד נוסף שעשוי להעיד על מצבם הנפשי הרעוע של להט"בים איראניים הוא ש-20 אחוזים מהנשאלים הודו כי חוו אלימות מבן או בת הזוג.
42 אחוזים מהלהט"בים האיראניים סיפרו שחוו התעללות מינית בפומבי, נתון מצמרר שמעיד עד כמה אלימות מינית נגד הקהילה הגאה נפוצה ומקובלת באיראן. 63 אחוז מהנשאלים אמרו שחוו אלימות פיזית מבן משפחה קרוב ו-49 אחוזים, כמעט חצי מהנשאלים, העידו שספגו אלימות דומה מחברים או מתלמידים בבית הספר.
"הם אמרו לנו 'מה שני גברים עם כזה הפרש גילאים ביניהם עושים בשעה כזאת בחוץ'", סיפר אחד הנשאלים על מפגש עם שוטרים, שעצרו אותו ואת בן הזוג שלו במכונית בשעת לילה מאוחרת. "הם לקחו אותנו לתחנת המשטרה וקראו להורים שלנו. מאז אותו יום לא ראיתי את חבר שלי".
בעדות אחרת, מספרת אישה טרנסית על הפעם בה שוטרים עצרו אותה, הלקו אותה נמרצות ואיימו לתקוף אותה מינית. "התלוננתי מספר פעמים במשטרה כי הותקפתי ברחובות או ברכבת התחתית, אבל בגלל שיש לי עגילים הם השוטרים שאלו 'למה אתה נראה ככה', כשהם מתכוונים לנשי", סיפרה, "אמרתי להם שאני טרנסית, אז הם רצו לשכב איתי ולהתעלל בי. לא הסכמתי, אז הם עצרו אותי וכלאו לכמה ימים. אחר כך הם שלחו אותי לשופט, ששלח אותי לבדיקה רפואית משפטית, ושם איימו שאם יגלו ששכבתי עם גבר הם יתלו אותי. אחרי שבועיים שיחררו אותי וכל הזמן הזה לא עדכנו את המשפחה שלי איפה אני".
גם במערכת החינוך האיראנית המצב לא מעודד. נשאלים רבים דיווחו על תחושת בדידות או חרם חברתי, וזאת משום שכל מי שמעז להתקרב אליהם מתוייג כ"מתרומם". אחד סיפר כי הוא מותקף מינית באופן קבוע בבית הספר משום שהוא אינו "מאצ'ו" כמו שאר הבנים. במקרה אחר נער הופשט על ידי שלושה נערים אחרים, שצילמו את תמונותיו. מאוחר יותר, אחד מהם אנס אותו ואיים שאם יגלה מה קרה - תמונותיו יופצו.
אראם בולנדפאז, עיתונאי ופעיל להט"ב איראני, מספר שהמשטרה האיראנית תוקפת באופן שיטתי את כל מי שההתנהגות, הנראות, הבעות הפנים, תחומי העניין או אפילו הסטיילינג שלו מעט שונים. "המשטרה אוהבת להתעמר באנשים עדינים יותר ולהפחיד גברים שלא קשוחים כמוהם", מספר אראם, "איכשהו הם מוצאים הנאה בעינוי אנשים שלא מתאימים במדויק לתמונה של גבר חזק ואישה נזקקת. להט"בים איראנים חיים באימה רק בגלל שהם מי שהם. אין באיראן זכות לבחור זהות אישית, אתה צריך להתאים את עצמך לאורח חיים שלא קשור אליך".