"שיניתי את שמי וכיסיתי את פני מרוב פחד"
זהרה (שם בדוי), לסבית מוסלמית מפקיסטן, סולקה מהאוניברסיטה בה לימדה והושעתה מלימודי הדוקטורט שלה, כיוון שהציבה "סכנה מוסרית לנשים סביבה", לטענת הנהלת המוסד. כעת היא מספרת על המכות והרדיפות שסבלה בגלל נטייתה המינית, ועל השנים הרבות שעברו עליה לכודה בין הרצון לחיות נאמנה לעצמה ולהיות חלק ממשפחתה: "אבא שלי עלה במדרגות ורצה להרוג אותי"
זהרה (שם בדוי) מספרת על התלאות שעברה בגלל נטייתה המינית, ועל השנים הרבות שעברו עליה לכודה בין הרצון לחיות נאמנה לעצמה ולהיות חלק ממשפחתה. היא נולדה לבית מוסלמי מסורתי בפקיסטן, שם עבדה כדי לכלכל את משפחתה בזמן שעמלה על לימודיה. היא סולקה מהאוניברסיטה בה לימדה והושעתה מלימודי הדוקטורט שלה, כיוון שהציבה "סכנה מוסרית לנשים סביבה", כך לפי הנהלת המוסד.
חבריה המשכילים אמרו לה שהיא אינה יכולה להיות גם מוסלמית וגם לסבית. "אני נולדתי מוסלמית ואני רוצה למות כמוסלמית", מכריזה זהרה, שבניסיון לשמור על זהותה נאלצה להגר לבריטניה, "אני אישה חזקה ואמיצה, אבל לרבות אחרות כמוני אין את האומץ הדרוש. הבנתי שהגיע הזמן לספר את הסיפור שלי".
בבית משפחתה בקראצ'י נהגו בסובלנות כלפי כל הדתות. היא מספרת כיצד נהגה לחגוג את חג המולד עם חבריה הנוצרים ואת הדיבאלי עם חבריה בני דת ההינדו. הוריה היו אנשים אדיבים, אולם הם פשוט לא יכלו לקבל את העובדה שהיא לסבית.
כשהייתה בתיכון, נהגה לבלות זמן רב עם בת זוגה. אביה חשד שהשתיים נפגשות בסתר עם גברים. "אבא שלי עלה במדרגות ורצה להרוג אותי", היא נזכרת ביום בו אביה הכה אותה, "הוא אמר לי איך אני צריכה להתנהג, וזו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי לא בטוחה בביתי שלי. עד היום יש לי כאבים בגב התחתון ובעיות בהליכה". כמה שנים לאחר מכן אביה מת, וזהרה שהייתה בתחילת העשור השלישי לחיה, נותרה לסעוד את אמה שמתה כעבור כמה שנים מסרטן ריאות.
באותו הזמן, זיינה ניהלה מערכת יחסים סודית עם מורה אחרת בבית הספר בו לימדה. השמועה נפוצה, ומהנהלת בית הספר איימו כי אם השתיים לא יתפטרו, הן יאלצו להתמודד עם המשטרה. באותו הזמן הנהלת האוניברסיטה בה עשתה את לימודי הדוקטורט שלה לכימיה, הודיעה לה שהיא "סכנה מוסרית לשאר הבנות" ודרשו ממנה להפסיק את לימודיה לאלתר.
"שיניתי את שמי וכיסיתי את פני מרוב פחד", היא מתוודה, ומאז שסולקה מחייה הקודמים, ללא משפחה, עבדה בשלוש עבודות במקביל כדי לחסוך מעט כסף ולהגר לממלכה המאוחדת. שבע שנים אחרי שיצאה מפקיסטן, זיינה עובדת בתפקיד בכיר בחברת ניהול, והיא שמה לעצמה למטרה להיות אקטיביסטית. היא פרסמה את סיפורה באתרים פקיסטנים, והצטרפה בהתנדבות לארגון להט"בי בינלאומי. "היום אני בטוחה שאין אף אחד שרוצה להרוג אותי", היא מסכמת, "ואני לא יכולה לתאר את התחושה הזו במילים".