>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

ארנסט רוהאם ואדולף היטלר (צילום: public domain)
ארנסט רוהאם ואדולף היטלר | צילום: public domain

ההומואים נושאי הטלאי הוורוד היו הראשונים להישלח אל מחנות הריכוז בגרמניה הנאצית. הם עברו ניסויים רפואיים, התעללות ובין 10,000 ל-15,000 מהם הושמדו. מדובר בקבוצה השנייה בגודלה להירצח באופן שיטתי על ידי הנאצים, אחרי היהודים. רדיפתם של ההומואים בגרמניה על ידי בריוני האס.אה, פלוגות הסער של המפלגה הנאצית – הייתה מוזרה לרבים, שכן ההומוסקסואליות של מנהיגי המיליציה הייתה עובדה ידועה לכל.

למרות שההומוסקסואליות הייתה אסורה בגרמניה שלפני עליית הנאצים לשלטון, הייתה ברלין בירת ההומואים באירופה, והעיר הייתה מלאה במועדוני גייז. בעיר אף פעל המכון לחקר המיניות של מגנוס הירשפלד, הומו יהודי שהיה מחלוצי תנועת המחאה הגאה בגרמניה.

בשנת 1933 פלשו פעילים של האס.אה אל המכון לחקר המיניות, הרסו אותו, החרימו את ספריו ומאוחר יותר שרפו אותם. כשנה לאחר מכן שלח הגסטפו את האסירים ההומואים כבר אל מחנה הריכוז זקסנהאוזן שבעיר אורניינבורג, פרבר צפוני של ברלין שבמדינת ברנדנבורג. מאוחר יותר נשלחו ההומואים גם אל המחנות דכאו ובוכנוולד.

היטלר סירב להתנער מאנשי האס.אה בשל נטיותיהם המיניות

מבחינת המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית, ההומוסקסואליות היוותה פגיעה בחוסנה ובכבודה של גרמניה ושל הגזע הארי. ההומואים הוגדרו פושעים, הפוגעים בכבוד הנאצי. חוק 175, האוסר על קיום יחסי מין בין גברים, הוחמר ואסר על נשיקות, חיבוקים וכל מגע מיני בין גברים.

ובכל זאת, בהתחלה נהג הצורר אדולף היטלר להתעלם מההומוסקסואליות הידועה של צמרת האס.אה ושל מנהיגה, ארנסט רוהם. הוא סירב היטלר לניסיונות השכנוע מצד חברי המפלגה להתנער מרוהם ומאנשי האס.אה בשל נטיותיהם המיניות.

טלאי צהוב ורוד (צילום: public domain)
טלאי צהוב-ורוד | צילום: public domain

היחסים בין היטלר לרוהם ידעו עליות ומורדות, כאשר היטלר ראה באס.אה אמצעי חשוב לעליית הנאצים לשלטון, אך לאחר השתלטותו על גרמניה, ראה ברוהם איום על מעמדו. רוהם פעל באופן כוחני כדי להשתלט על מתקנים של הצבא, ודרש מהיטלר לשלב את האס.אה בשורות הצבא. הדבר היה מביא להשתלטות מוחלטת של האס.אה על הצבא, שהיה קטן מבחינה מספרית מאנשי המיליציה.

ליל הסכינים הארוכות: לראשונה מואשמים רוהם ואנשיו בהומוסקסואליות

רצונו של רוהם להשתלט על הצבא הביא למסלול התנגשות חזיתי בין רוהם להיטלר. במשך זמן ניסו הרמן גרינג, מפקד הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני ושל היינריך הימלר, ראש האס.אס, זרוע ההגנה והמודיעין של המפלגה הנאצית, להביא לחיסול האס.אה. כשהם מקבלים רוח גבית מצמרת הצבא, הצליחו גרינג, הימלר ושר התעמולה, יוזף גבלס, לשכנע את היטלר בידיעה כוזבת על ניסיונות מרידה של רוהם.

בפקודתו של היטלר החל בלילה שבין ה-29 ל-30 בשנת 34' יוני מרחץ דמים שנודע בשם "ליל הסכינים הארוכות" – בו חוסלו מנהיגי האס.אה בזה אחר זה. רוהם עצמו חוסל ביריות אקדח על ידי סוהריו, לאחר שסירב להתאבד בעצמו.

אין תמונה
הומואים במחנה הריכוז. נרדפו על ידי הגרמנים

הפעם הראשונה שבה התייחס היטלר להומוסקסואליות של רוהם הייתה בנאום בפני הרייכסטאג, הפרלמנט הגרמני, בו האשים את את ידידו-יריבו הוותיק ב"שחיתות מינית". מלבד האישומים על בגידה, רבים מאנשי האס.אה שהוצאו להורג, הואשמו גם בהומוסקסואליות – מי על סמך הוכחות חותכות ומי בשל האשמות שווא.

תעמולה הומופובית: "ההומואים הקימו את המפלגה הנאצית"

ההומוסקסואליות של רוהם ואנשי האס.אה היוו כר פורה להומופובים להאשים את ציבור ההומוסקסואלים כולו באחריות לעליית הנאצים לשלטון. מי שהוביל ומוביל עד היום את קו התעמולה הזה הוא הכומר ההומופוב סקוט לייבלי.

לייבלי, שהתפרסם לאחרונה כאשר טען כי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הוא הומו בארון, כתב בשנת 1995 את הספר "צלב הקרס הוורוד", בו טען כי ההומואים הם שהקימו את המפלגה הנאצית והם שהביאו אותה לשלטון. בספר טוען לייבלי כי גם היטלר עצמו היה הומו, למרות הרומן הממושך עם אווה בראון, לה נישא זמן קצר לפני שהתאבד.

באמצעות ספרו ניסה לייבלי להזהיר את העולם החופשי מפני מתן זכויות ללהט"בים, בטענה כי ההיסטוריה מוכיחה כי מדובר ב"סכנה לדמוקרטיה ולעולם החופשי".

הציונות נגד ההומופוביה: "שקרים גסים, חצאי אמיתות ותעמולה בסגנון גבלס"

הראשונים לתקוף ולבקר את לייבלי היו היסטוריונים יהודים-ציונים. ביד ושם, הליגה נגד השמצה ובמכון לחקר השואה באמריקה האשימו את לייבלי בעיוות זכר השואה ובהפצת שקרים.

ההיסטוריון היהודי ג'ונתן צימרמן מאוניברסיטת ניו יורק טען: "הספר כולו הוא אוסף של שקרים גסים, חצאי אמיתות ותעמולה בסגנון גבלס". צימרמן השווה את לייבלי לאנטישמים שניסו להפיץ שמועה לפיו היטלר עצמו היה יהודי, במטרה לצייר את היהודים כאוכלוסייה בעלת "מוח מעוות", שהביאה את אסונה על עצמה.

ההיסטוריון אריק ג'נסן כינה את הספר "ניסיון ליצור מיתוס ממאיר, במטרה לשלול זכויות בסיסיות מקהילת הלהט"ב". ג'נסן מדגיש כי ההומואים היו הקורבנות הראשונים של הנאצים, ומסביר את פעילות אנשי האס.אה בניסיון ליצור מוקד כח בגרמניה הנאצית.

"בדיוק כפי שהיטלר ניצל את הדמוקרטיה במטרה להרוס אותה, כך הוא התעלם מההומוסקסואליות של אנשי האס.אה, עד שחיכה לשעת כושר – לחסל גם אותם".

>> מיוון העתיקה עד גרמניה הנאצית: מסע הומוסקסואלי