>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

מצעד הגאווה בתל אביב 2012 11 (צילום: שי בן נפתלי)
מי הניף את דגל הגאווה גם במשכן הכנסת? | צילום: שי בן נפתלי
אחרי שסקרנו את ההיסטוריה הפוליטית של המאבק הלהט"בי בכנסת, הגיע הזמן לחזור להווה. אז כמה אתם יודעים לגבי מי הגיש יוזמות חוק שמקדמות את הקהילה הגאה בכנסת היוצאת? ימים בודדים לפני הבחירות, mako גאווה מחמש אתכם בכמה שיותר מידע לפני הבחירה בקלפי.

חשוב לציין: כללנו ברשימה הזאת רק את החוקים שכבר מונחים על השולחן, ולא את כל אלו שיש להילחם עליהם.

חוק ברית הזוגיות לבני אותו מין

יוזמים: דניאל בן-סימון (העבודה), יצחק הרצוג (העבודה), שלי יחימוביץ' (העבודה), עמיר פרץ (התנועה), בנימין (פואד) בן-אליעזר (העבודה), איתן כבל (העבודה), אבישי ברוורמן (העבודה), נינו אבסדזה (העבודה), שלמה מולה (התנועה), אורית זוארץ (התנועה), אילן גילאון (מרצ).

סלע המחלוקת הגדול של החקיקה הגאה, שמנסה להסדיר את המצב שגורר אחריו רשימה ארוכה של עוולות, שחוקים נוספים מבקשים לשנות. ההצעה הוגשה ביולי 2012 ומטרת החוק, כפי שמסבירים היוזמים, היא "עיגון זכותם של בני זוג מאותו מין לקבל הכרה בזוגיות שלהם ובמשפחה שלהם, ובכך להסיר את האפליה הנוהגת כיום כלפי קבוצה זו, ששיעורה באוכלוסייה נאמד בכ-10 אחוזים".

חתונת מחאה של מרצ (צילום: רועי יולדוס רוזנצוייג)
בקרוב גם גייז יוכלו להתחתן? "חתונת המחאה" של מרצ לפני שבוע | צילום: רועי יולדוס רוזנצוייג

כידוע, הבעייתיות בעניין נובעת מהמניעים הדתיים של הכרה בזוגיות חד מינית כ'נישואים' ולכן החוק מסמתך על ניסוח אלטרנטיבי. 'ברית הזוגיות' מוגדרת כ"הסכם בין בני זוג לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף", ו"דין בני זוג הרשומים במרשם הזוגיות לפי הוראות חוק זה, כדין בני זוג נשואים" (מתוך הצעת החוק).

בכך שההצעה לא מנסה למעשה להשיג 'נישואים גאים', אלא להגיע למצב דומה עם שם אחר, היא בעצם מקילה את סיכויי הצלחת המאבק. כך אין שום צורך תקציבי כדי לממש את החוק והוא בעצם לא פוגע בסטטוס קוו הדתי בישראל, כי הוא לא משנה את מושג הנישואים. בצורה דומה, הפרת הזוגיות גם מוגדרת בצורה נרחבת. עם זאת, צריך לזכור שהחוק עלול דווקא להשריש את האפלייה של הזוגות החד מיניים, גם אם רק בצורה סמלית, כי במדינות רבות אחרות חוקקו חוקים שהגדירות את הנישואים כשווים לכולם, ולא היו צריכים 'להמציא' מוסד חדש. ובכל זאת, מדובר במאבק חשוב ומרכזי לכל הדעות.

חוק הסכמים לנשיאת עוברים. תיקון - הורים מיועדים.

יוזמת: נינו  אבסדזה (העבודה).

זוג הומואים עם ילד (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
להסדיר את הליך הפונדקאות בישראל גם לגייז | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
תיקון סמנטי בחוק שיאפשר לזוגות חד מיניים להשתמש בפונדקאות בארץ. מדובר בתיקון החוק כך שלתוך הגדרת ה"הורים המיועדים", יכנסו אחרי "איש ואישה" גם "אישה ואישה או איש ואיש". החוק קשור להליך הפונדקאות שהוא בעייתי לזוגות חד מיניים, כי על פי החוק הקיים אין רשאות לבצע את ההליך בארץ.

הצעת החוק גם מבהירה שלמרות שניתן לעשות את ההליך בחו"ל, אין הסדרה של התהליך בישראל ולכן צריך לעשות זאת לפי חוקי המדינה המיוחדת. מלבד ההקלה בתנאים וההשוואה בין זוגות הומוסקסואליים והטרוסקסואליים, התקווה היא שהחוק הזה גם יעזור להתמודד עם הסוגייה השנוייה במחלוקת של ניצול נשים בפונדקאות. כלומר, אם יוכלו זוגות הומוסקסואליים להשתמש בפונדקאות בארץ, ישראל תחיל את הנורמות הראויות על כך ולא יווצר מצב שבו זוגות ישראלים יעזרו בנשים ממדינות, בהן אין להן זכויות מובטחות.

החוק לאיסור אפליה על רקע נטייה מינית בלשכות התעסוקה.

יוזמים: עפו אגבריה ודב חנין (חד"ש).

החוק הפרו-להט"בי היחיד שעבר בכנסת החולפת.

חוק בית המשפט לענייני משפחה. תיקון - בן זוג מאותו מין.

יוזמים: ניצן הורוביץ (מרצ), אילן גילאון (מרצ), זהבה גלאון (מרצ), דב חנין (חד"ש).

הצעת חוק שעלתה וירדה פעמים רבות מעל שולחן הכנסת, בפעם הקודמת על ידי ניצן הורוביץ לבדו. הרעיון הוא להוסיף ל'חוק בית המשפט לענייני משפחה" את המילים 'בן זוג מאותו מין'. בכך ישראל מסדירה את החיים המשותפים של בני זוג מאותו מין כ'משפחה' לכל דבר על ידי החלה של כל הוראות בית המשפט לענייני משפחה גם על זוגות חד מיניים.

אמנם בפועל, לרוב בתי הדין לענייני משפחה לוקחים את הסמכות לדון בנושא בכל מקרה, אבל מדובר בהחלטה של שופט, ולא של הסמכות המחוקקת במדינה. כך, שכאשר קורה מצב ששופט, ממניעים כאלה או אחרים, מסרב לדון במקרה, בגדול, אנחנו נדפקים. התיקון מנסה למנוע מצב כזה.

חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. תיקון - פשעי שנאה.

יוזמים: ניצן הורוביץ (מרצ), דב חנין (חד"ש),  אילן גילאון (מרצ), עפו גבאריה (חד"ש).

העלתה מחדש (2012): נינו אבסדזה (העבודה).

הצעה לתיקון חוק שעלתה אחרי הרצח בברנוער. המטרה היא לאזן את התגמולים של נפגעי פעולות איבה לנפגעי פשעי שנאה, המוגדרים בחוק כ"פגיעה שנגרמה כתוצאה ממעשה אלימות המכוונת כלפי דרך חיים של קבוצה בציבור מחמת דת, מוצא עדתי, נטייה מינית, זהות מגדרית או היותם עובדים זרים".

שנה לרצח בברנוער (צילום: RTR)
לאזן את התגמולים של נפגעי פעולות איבה לנפגעי פשעי שנאה. עלה בעקבות הרצח בברנוער | צילום: RTR

בכדי לחזק את עמדתם של מגישי ההצעה, הם מזכירים שחוק העונשין כבר קיבל עליו תיקון דומה שמחייב להעניש את מי שביצע פשע מתוך מניע של שנאה, גזענות או הומופוביה ב"כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים". התיקון הנוכחי מנסה לתקן את העוול כשנוצר מכך שמשפחות הנפגעים בפיגוע הירי במועדון הברנוער לא זכו לפיצוי כנפגעי טרור ולכן לא קיבלו עזרה ראויה בשיקום.

חוק זכויות התלמיד. תיקון - איסור הפליה.

יזמים:  דב חנין (חד"ש), קולט אביטל (העבודה), זהבה גלאון (מרצ), רן כהן (מרצ), חיים (ג'ומס) אורון (מרצ).

תיקון שמבקש להוסיף לאיסור ההפלייה בחוק זכויות התלמיד את המילים "מטעמים של נטייה מינית". מקור החוק מגיעה מנתונים מדאיגים על אפלייה ופגיעה בבני נוער על בסיס נטייה מינית במערכת החינוך ומתוך רצון ליצור הגנה חוקית וברורה. 

למעשה זהו מעין 'חוק נגד בריונות' שמגן על להט"בים צעירים (וכל מי שמתייחסים אליו\ה כלהט"ב, בין אם זה נכון או לא) מכל סוג של אלימות שמגיעה מתלמידים אחרים או ממורים ומצוות בית הספר.

חוק הירושה. תיקון - בני זוג מאותו מין.

יוזמים: חיים (ג'ומס) אורון (מרצ), אילן גילאון (מרצ), ניצן הורוביץ (מרצ).

תיקון חוק שמבקש להסדיר את מעמדם של זוגות חד מיניים בכל הנודע לירושת בן\בת זוג שנפטרו ללא צוואה. התיקון משנה את הנוסח הנוכחי במקום "איש ואישה" ל"בני זוג". נשמע טריוויאלי אבל תחשבו על אדם שמתאבל על אהובו בעוד שהחוק לא מכיר ביחסים ביניהם כפי שהיה מכיר בצורה ברורה בבעל ואישה.

חוק הלוואות לדיור. תיקון - שוויון בזכאות לבני זוג מאותו המין.

יוזמים: זהבה גלאון (מרצ), שלמה מולה (התנועה), ניצן הורוביץ (מרצ), איתן כבל (העבודה), דב חנין (חד"ש) ואילן גלאון (מרצ).

מטרת החוק להביא לשיווין הכל הקשור לעזרת המדינה בתהליך נטילת משכנתא. כמו חוקים אחרים, גם החוק הזה מבקש לתקן את ההשלכות של חוסר היכולת של זוגות חד מיניים להיות מוכרים כזוגות נשואים.

לכן, זוגות חד מיניים לא מקבלים נקודות זכאות שמסתמכות בין השאר על מצב משפחתי. כרגע, למעשה, זוגות חד מיניים נמצאים במצב אבסורדי שהמדינה מתייחסת אליהם כ'יחידים' ולמרות שהם ממלאים את חובתם למדינה (כמו מיסים), הם לא זוכים לזכויות הראויות להם, ולכן עלה התיקון.

ולסיום- נזכיר מאבק חשוב בחוק אחד:

חוק אימוץ ילדים. תיקון אי כשירות אימוץ בני זוג מאותו מין.

יוזמים: דוד אזולאי (ש"ס)

בעוד החוקים שהוזכרו למעלה באים להשוות את מעמד חברי הקהילה הגאה לזה של יתר האוכלוסיה, הצעת החוק הזו מבקשת לעשות בדיוק ההיפך. מדובר בתיקון לחוק האימוץ שמוסיף את המשפטים הבאים, בפשטות: "לא יהיה כשיר אדם לאמץ את ילדו של אדם אחר אם היו שניהם בני אותו מין" ו"בית המשפט לא יתן צו אימוץ לבני זוג מאותו המין".

ילד עם זוג לסביות (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אימוץ ילדים גם על ידי זוגות חד מיניים (אילוסטרציה) | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

הנימוק לכך הוא, כי על הילדים המאומצים נגזרים "לגדול בסביבה חריגה שבה הוריהם בני אותו המין, ולכן יש חשש כי הם עלולים לסבול מלעג והצקות מצד חבריהם ומכריהם לספסל הלימודים" (מתוך ההצעה לתיקון החוק). ההצעה אף מרחיבה וטוענת שהילדים המאומצים, שכבר חוו טראומה משום שהם לא גדלים עם הוריהם הבילוגיים, יהיו חשופים לעוד פגיעות בכך שהם ילדים להורים מאותו מין.

המאבק הפעיל בהצעת התיקון הזאת מדגיש שבעצם מדובר בכפייה דתית לכל דבר.

>> מרצ קיימה "חתונת מחאה" מול הרבנות

>> חשש: הסוף לפונדקאות לגייז בחו"ל