"הרצח הזה חייב תמרור אזהרה, לפיו אין דבר כזה 'לגלות סובלנות' כלפי שנאה, אין דבר כזה לא לצאת מהארון באזורים כפריים ואין דבר כזה להותיר נערים וצעירים בלי הגנה" – כך אמרה אתמול ג'ודי שפרד, אמו של מת'יו, בטקס שהתקיים לזכרו בעיירת הולדתו קספר.
"מחר מישהו ישנא את הבן שלכם"
ג'ודי, שמאז רצח בנה הקימה את 'קרן מת'יו שפרד למאבק בהומופוביה ולעידוד סובלנות בחברה האמריקאית', מספרת כי אין יום שבו היא לא מתגעגעת לבנה. "לפני הרצח לא הבנתי עד כמה המעורבות שלו, כפעיל זכויות אדם, היא חשובה", סיפרה. "ידעתי שהוא מתנדב ושזה ממלא אותו סיפוק, אבל לא הבנתי עד כמה העזרה שלו למען הקהילה בה הוא חי, למען בני הנוער, היא דבר לא פעוט".
שפרד ביקשה להודות לנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, שחתם לפני שנתיים על "חוק מת'יו שפרד וג'יימס בירד הבן למניעת פשעי שנאה". "הנשיא אירח אותי בחדר הסגלגל, והבטיח לי שיחתום על החוק", סיפרה. "על החוק הזה נלחמנו כמעט עשר שנים, ואני רוצה להסביר לכם למה הוא חשוב".
החוק התקדימי מאפשר לרשויות הפדראליות לפתוח בחקירה בגין פשעי שנאה, מבלי שיצטרכו לעבור קודם משטרה מקומית. "למרבה הצער, משטרות מקומיות כפופות לרשויות המקומיות, שחלקן אינן ששות להכריז על פשעי שנאה בתחומן. בנוסף, החוק הזה מקצה סעיף ייעודי לתקצוב חקירה ואיסוף מידע אודות פשעי שנאה".
שפרד אמרה כי היא מקווה שארצות הברית תבין את ההשלכות שיש לשנאה. "השנאה מוליכה אתכם שולל", היא אמרה. "השנאה אוכלת כל חלקה טובה. תחשבו על זה שהיום אתם שונאים את הבן שלי – ומחר מישהו ישנא את הילד שלכם, ולא יהיה מי שיגן עליו. את הבן שלי לא אוכל להחזיר, למרות שהייתי רוצה, אלוהים, כמה שהייתי רוצה. אבל בי נשבעתי לפעול, כל עוד יש נשימה באפי, לעשות הכול כדי שלא יהיו קורבנות נוספים, שלא יהיו אמהות בוכות".
המטיף הנוצרי הפגין נגד הנרצח אל מול ההלוויה
מתיו שפרד נולד בשנת 1976 בעיר קספר. בזמן לימודיו בתיכון האמריקני בשוויץ, גילה את נטיותיו המיניות ויצא מהארון, מאוחר יותר חזר לארצות הברית. באוקטובר 1998 פגש שפרד בשני בחורים בבר מקומי בעיר לארמי בוויומינג - ראסל הנדרסון וארון מק'קיני. השניים גרמו לשפרד לחשוב שהם הומוסקסואלים, ודיברו איתו על פוליטיקה וזכויות להט"ב. לאחר מכן לקחו את שפרד במכוניתם, כביכול מסיעים אותו לביתו.
השניים היכו את שפרד בראשו באמצעות קת של אקדח, ושדדו אותו. לאחר מכן קשרו אותו באכזריות לגדר במקום מבודד, הפשיטו אותו והיכו אותו באכזריות בכל חלקי גופו, תוך שהם גורמים לו לשברים בעצמות ובגולגולת ולנזק בגזע המוח. לאחר מכן נטשו אותו במקום, ורק לאחר 17 שעות גילה רוכב אופניים את שפרד. הצעיר בן ה-21 מת כעבור שבוע בבית חולים בקולורדו.
את הלוויתו של שפרד, כמו גם את משפטם של הרוצחים, ליוו המטיף הנוצרי ההומופוב פרד פלפס ותומכיו. אלה נשאו שלטים הנושאים את הכיתובים: "מתיו שפרד נרקב בגיהינום" ו"אלוהים שונא מתרוממים".
הרוצחים נידונו לשני מאסרי עולם רצופים, ללא אפשרות לחנינה, לאחר שהוריו של שפרד הסכימו לוותר על עונש המוות. לדבריהם, הם נתנו חיים לזכר אדם שלא יזכה לחיות יותר. בנוסף, הם אמרו כי מוות הוא עונש קל מדי, וכך ייאלצו הרוצחים להתמודד עם תוצאות מעשיהם במשך כל יום בכלא.