מלכה גם במותה: ההלוויה הדראגיסטית הגדולה שלי
נשים נדרשו להגיע לבושות בבגדים שחורים עם כפפות, כתר וכיסוי ראש; גברים התבקשו לכבד את האירוע בחליפות כהות, כתרים וכפפות לבנות. לא פחות מ-10 לימוזינות ו-6 אוטובוסים הובילו את האבלים לבית העלמין לטקס קבורה "סנסציוני ומעורר השראה". כך נפרד חוליו חוזה סארייה, מלכת הדראג הידועה וההומו הראשון שרץ לתפקיד ציבורי בארה"ב, מהעולם
כמי שחגג את הגאווה בחייו והותיר אחריו מורשת מרשימה של עשייה למען זכויות להט"ב, המשיך סאריה בחגיגה גם לאחר מותו, כפי שדיווחו הסן פרנסיסקו גייט וההפינגטון פוסט. בהוראות מפורטות שכתב מבעוד מועד, הבהיר כיצד ירצה לעזוב את העולם. קוד הלבוש לטקס שהתקיים ביום שישי בקתדרלת גרייס בסן פרנסיסקו היה ברור: שחור, שחור, שחור. למרות זאת הייתה זו אחת ההלוויות הססגוניות והצבעוניות שהתקיימו.
"החצר הקיסרית הבינלאומית" – הארגון הבינלאומי אותו הקים סאריה ב-65' אשר פעל בארה"ב, במקסיקו ובקנדה על ידי מלכות דראג ובני זוגם, פרסם את הדרישות: על כל הנשים ("הקיסריות") היה להגיע לטקס בלבוש שחור מלא הכולל כפפות, כתר וכיסוי ראש. גברים ("הקיסרים") התבקשו ללבוש חליפות כהות, כתרים וכפפות לבנות.
לאחר הטקס, לא פחות מ-10 לימוזינות ו-6 אוטובוסים הובילו את האבלים העליזים לבית העלמין לטקס קבורה "סנסציוני ומעורר השראה". בטקס, בליווי משמר כבוד צבאי, הופיעו תזמורת מיוחדת ושרה מלכת הדראג הידועה דונה סשיי.
סאריה היה לגבר ההומו הראשון מחוץ לארון שרץ לתפקיד ציבורי. בשנת 61' התמודד על מושב בבית הנבחרים של סן פרנסיסקו. על אף שהפסיד, זכה לתהילתו כאחד הפעילים החברתיים של ה-Gay Movement בארה"ב. בשנת 65' ייסד את "החצר הקיסרית הבינלאומית" וכונה כ"קיסרית חוזה הראשונה".