הרפובליקה העממית של בנגלדש עשתה היסטוריה בתחילת החודש אחרי שפתחה את המכללה האסלאמית הראשונה במדינה המיועדת לטרנסג'נדריות - "דואטול קוראן". המכללה, שנפתחה בעיר הבירה דאקה, היא צעד משמעותי במאבק למען שוויון זכויות במדינה, בה יותר מ-90 אחוזים הם מוסלמים. 

על פי הדיווח ב"טיימס הודו", יותר מ-150 סטודנטיות טרנסג'נדריות כבר לומדות בה מקצועות אסלאמיים לצד מקצועות טכניים. מזכ"ל החינוך וההכשרה של המכללה, מוחמד עבדול עזיז, הודיע כי לא לא יהיו מגבלות או תנאי קבלה, למעט השתייכות לקהילה הטרנסית וכי הלימודים מוצעים בחינם. 

המכללה נפתחה במטרה להכין את הקהילה הטרנסית במדינה ליציאה לשוק העבודה על ידי הכשרה מקצועית ולימוד בנגלית, אנגלית ומתמטיקה. "חייהן של טרנסג'נדריות אומללים כבר הרבה מאוד זמן", אמר עבדור רחמן אזאד, איש דת ואחד התורמים הגדולים של המכללה, בראיון ל-AFP. "הן לא יכולות ללכת לבית הספר או למסגדים. הן קורבנות של אפליה והחברה והמדינה אשמים בכך. אנחנו רוצים לסיים את האפליה הזו. אללה אינו מפלה בין אנשים, האסלאם מתייחס לכולם כאל בני אנוש, ההיג'רות צריכות ליהנות מכל הזכויות כמו כל בן אדם אחר". 

מורה מחלק ספרי קוראן לתלמידות הטרנסג'נדריות, בנגלד (צילום: MUNIR UZ ZAMAN/AFP, GettyImages)
מורה מחלק ספרי קוראן לתלמידות, בנגלדש 2020 | צילום: MUNIR UZ ZAMAN/AFP, GettyImages

בבנגלדש חיים יותר מ-168 מיליון בני אדם. ההערכות מדברות על כך שבמדינה חיים כ-1.5 מיליון טרנסג'נדרים. מאז 2013 המדינה במגדר השלישי המכונה "היג'רה" (כינוי לטרנסג'נדרים בדרום אסיה). במסמכים רשמיים של המדינה ניתנת האפשרות לבחור בין המגדרים זכר, נקבה או היג'רה, וחברי הקהילה יכולים להירשם להצביע בבחירות תחת מגדר זה ואף להתמודד לתפקידים ציבוריים.

למרות זאת, רוב חברות הקהילה מגורשות על ידי המשפחות והחברה המוסלמית השמרנית, מה שמקשה עליהן לרכוש השכלה ולהתפרנס בכבוד. משום כך, רבות מהן נאלצות לקבץ נדבות, להופיע באירועים או למכור את גופן כדי להמשיך לשרוד. 

"גירשו אותי מבית הספר אחד שגילו את הזהות המגדרית שלי ועזבתי את הבית בגיל 5", סיפרה נישי, אישה טרנסג'נדרית הלומדת במכללה החדשה. "אחרי כל כך הרבה שנים, זה היה רגע של שמחה עצומה עבורי". סטודנטית אחרת בשם שילפי סיפרה כי רוב בנות הקהילה אינן יודעות קרוא וכתוב: "אם הייתה לנו קצת השכלה היינו יכולות לעבוד". 

"החברה מתייחסת אלינו בדרכים מלאות שנאה. נשללת מאיתנו כל זכות לאהבה ולאושר. אני לא יכולה להביע את הצער שלנו מספיק. איש לא יבין אותנו", סיפרה סטודנטית אחרת לסוכנות הידיעות הצרפתית. "תודה לאנשי הדת על המהלך היפה הזה. המכללה היא מגדלור של תקווה".