>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

אין תמונה
מתקן טעות. ג'ייט
לפני כחמש שנים עבר ג'ייט תהליך לשינוי מין מזכר לנקבה ושינה את שמו לדניאלה. כעת, בגיל 24, הוא ממחיש עד כמה חשוב לבצע את התהליך בליווי אנשי מקצוע שמתמחים בנושאים של זהות מגדרית.

במשדר בשם: "חיים אמיתיים: אני שוב בוחן את המגדר שלי", אשר ישודר ברשת אם.טי.וי אמריקה, עוקבת המצלמה אחרי התהליך שבו חזר ג'ייט לחזור לחיות כגבר – החל משלב ההתלבטות ועד לשלב בו החל את הטיפול ההורמונלי מחדש. "אני תוהה האם לא יהיה לי יותר קל לחיות כגבר הומו מאשר כאישה טרנסג'נדרית", מספר ג'ייט.

כיוון שג'ייט טרם עבר ניתוח לשינוי איבר המין, הניתוח לשינוי מחדש היה פשוט יחסית. "עבדתי כל כך קשה כדי להפוך לאישיות הזאת", הוא אומרת. "כל זה פשוט נעלם. זה קשה. אני מניח שפשוט התאבלתי על האובדן של מישהו, אתה יודע?".





לאחר שיצא ג'ייט מחדר הניתוחים, הוא אמר כי הוא מרגיש שהוא "נולד מחדש", כהגדרתו. "אני מרגיש כאילו תיקנתי טעות", אמר.

"חשוב שכל שינוי ייעשה תחת פיקוח פסיכולוגי"

לפני כחמישה חודשים פורסם ב-mako גאווה סיפורה של ריה קופר, שנודעה כטרנסג'נדרית הצעירה ביותר בבריטניה, שסיפרה כי היא מעוניינת לחזור לחיות כנער, על מנת לרצות את משפחתה. כמו כן, סיפרה קופר כי נטילת ההורמונים גרמו לה לדיכאון.

אלונה שטרן, המרכזת את הקבוצה החברתית לטרנסג'נדרים ואת הקבוצה "קול משלך" לאימון קול נשי במרכז הגאה שבגן מאיר בתל אביב, אומרה בזמנו ל-mako גאווה כי אחת הבעיות במקרים מעין אלה היא היעדר תמיכה מהסביבה הקרובה.

אין תמונה
ריה קופר. רוצה לחזור לחיות כגבר כדי לרצות את המשפחה

"חשוב שכל שינוי ייעשה תחת פיקוח פסיכולוגי ושלאותו אדם תהיה התמיכה הנחוצה ממקום שיהיה כמה שיותר מחבק ותומך – בין אם מדובר במשפחה, חברים או קבוצה חברתית", אומרת שטרן. "קל וחומר כשמדובר בנערה בת 17".

שטרן, אשר צפתה בסרט על קופר, אומרת כי אמנם לנטילת הורמונים ישנן תופעות לוואי של דיכאון, אולם להידרדרות במצבה הנפשי של קופר ישנם כמה גורמים סביבתיים. "קודם כל, ההתנכרות של המשפחה, היא חיה תקופות ממושכות מחוץ לבית ולעבודה בזנות יש את התרומה שלה לדיכאון".

"אין שום דבר רע בלחזור אחורה"

שטרן אומרת כי מי שמחליט להתחיל בתהליך של שינוי ביולוגי, צריך לדעת על הקשיים הצפויים. "דבר ראשון, צריך לדעת את ההשפעות שקורות עם השינוי ההורמונלי, חוץ מהתהליכים הפיזיים", היא אומרת. "יש המון תופעות לוואי שמשפיעות גם על מצבי הרוח ועל המצב הנפשי. "לפעמים אנשים מתאכזבים מזה שהגוף לא משתנה בן רגע או מספיק מהר. זה רק מגביר את הקושי של ההתמודדות".

לאנשים כמו קופר וג'ייט, שמתחרטים ומבקשים לחזור למין הביולוגי, אומרת שטרן: "קודם כל, הם צריכים לקבל את התמיכה המתאימה מאנשים קרובים ומאנשי מקצוע שמתמחים בנושאים של זהות מגדרית. צריך לתת להם את המקום הנכון לבטא ולספר על הלבטים, גם כשזה אחרי תחילת התהליך. אין שום דבר רע בלחזור אחורה.

"אני מכירה אנשים שעברו תהליכים דומים, שהחלו בטיפול, התחרטו – וככה הגיעו לגיבוש זהותם המגדרית. זאת אחת הסיבות שצריך לעבור את התהליך עם המון סבלנות ועם התמיכה הנכונה.

"דוגמה קיצונית לא טובה ישנה בסיפור שהיה על מיליונר עיראקי, שהיה לו מספיק כסף לרוץ ולעשות מהר מהר את כל הניתוחים. בסוף הוא התחרט, ועכשיו הוא צריך שוב לעבור סדרה של טיפולים כדי לחזור למצב הקודם. לכן, צריך לעשות את זה עם הרבה סבלנות ועם תמיכה נכונה – על מנת שיהיה גם מספיק מרחב זמן להתחרט".