ניה פיילר, אסטרולוגית במקצועה, הגיעה להתארח אצל "פאולה וליאון" בפעם הראשונה לפני קצת יותר משנתיים, בדיוק ביום הגבר הבינלאומי. אז היא הגיעה בשמה הקודם - בועז, גבר שיצא לחופשת לידה כדי לתמוך בזוגתו, שהביאה לעולם את בתם הבכורה. היום (שלישי), היא הגיעה לתוכנית פעם נוספת, כדי לספר על השינוי הגדול שעברה מאז.

"הייתי שמונה חודשים בבית בחופשת לידה. זה הזמן החשוב והטוב ביותר שהיה לי עם הבת שלי", היא אמרה אז בתור בועז, ואחרי שצפתה הבוקר בקטע הארכיוני שלה, סיפרה ניה על התהליך שהחל למעשה באותם ימים. "אפילו לעצמי זה מפתיע. אני רואה כמה עברתי בשנתיים וחצי, איזו לידה מחדש עברתי בזמן הזה. כמה ימים אחרי אותו שידור ניגשתי למקרר לקחת ציפרלקס, בעקבות הדיכאון שחוויתי כתוצאה מדיספוריה מגדרית. אמרתי לעצמי או שאני צריכה ללכת לפסיכיאטר שיעלה לי את המינון, או שאני יכולה לטפל בבעיה". 

כשנשאלה אם ידעה בתוך תוכה כבר אז, בזמן שהתראיינה לראשונה בתוכנית, אמרה ניה ש"מגיל אפס אנשים כמוני יודעים, וממש מנסים שלא לשלם את המחיר החברתי, הכלכלי, האישי והזוגי". היא גם שיתפה שבתור ילד היא ניהלה שיחות עם אלוהים: "אמרתי לו אם עשית אותי כל כך נשית, תרים אותי בבוקר אישה ונסגור את הסיפור הזה". 

"אני זוכרת בפירוש את הרגעים בגיל ההתבגרות שאמרתי שאני חייבת לשנות את המימיקה, ההליכה, צורת הדיבור והתספורת שלי כדי שערסים, וסליחה על המושג הזה, לא ירביצו לי, כי הייתי מאוד נשית", סיפרה. "הלכתי ללמוד אומנויות לחימה והפכתי גם למורה לאומנויות לחימה כדי להגן על עצמי. המסלול, להגיע לאולטרה גבריות כדי להוכיח לעצמך שאת בעצם בסדר, הוא מסלול קלאסי שטרנסג'נדריות עוברות. קחו לדוגמא את קייטלין ג'נר, שהייתה אלוף אולימפי. רק כשאת בינך לבין עצמך מבינה שאת לא צריכה להוכיח יותר לאף אחד שום דבר, את יכולה להתקלף ולהיות מי שאת באמת". 

במהלך השיחה, הודתה פאולה כי גללה בעמוד הפייסבוק של ניה, שם נתקלה בתמונות רבות של ניה לפני ההתאמה המגדרית בתור גבר חתיך, אבל ניה גילתה: "אף פעם לא הרגשתי ככה. תמיד הרגשתי שאני מסתובבת עם מסכה. היום אני מרגישה הרבה יותר יפה, מסופקת ושלמה ממה שהייתי קודם". 

אחרי שהחליטה לעבור התאמה מגדרית, החליטו ניה וזוגתה להתגרש אחרי עשר שנות נישואין, זאת למרות האהבה הגדולה. "גירושין הם תמיד דבר כואב. אני בתמימותי הערכתי שנישאר ביחד, אבל לצערי אשתי לשעבר לא נמשכת לנשים - וזה בסדר", היא סיפרה. "באיזשהו מקום היא תמיד ידעה, אבל לא האמינה שאני באמת אעשה את זה, בדיוק כמו שאני לא האמנתי שאני אעשה את זה. היו לנו דיונים על זה, אבל כשהודעתי לה שזה הולך לקרות היא לא יכלה להישאר איתי. היום אנחנו חברות נהדרות ומגדלות ילדה בת 4 וחצי". 

אף על פי שרבים יוצאים מנקודת הנחה שנשים טרנסג'נדריות נמשכות בהכרח לגברים, ניה הסבירה כי יש להפריד בין הזהות המגדרית למשיכה המינית. "כשאנחנו מדברים על ביטוי מגדרי אנחנו מדברים קודם כל על התחושה הפנימית המופרדת מהתפקיד החיצוני, וזה מופרד לגמרי מהמשיכה המינית", אמרה. "המשיכה המינית כמו אצל גברים, נשים או טרנסים, יכולה להיות לנשים, גברים, טרנסים או כל מה שביניהם. לפני וגם אחרי השינוי אני פאנסקסואלית. מבחינתי זה אומר שקודם הבן אדם צריך לעניין אותי ומה שיש לו או לה בין הרגליים זה משני. 

ניה גם סיפרה על הדרך בה הנגישה לבתה את השינוי שעברה. "הבת שלי הייתה אז בת שנתיים וחצי, ובגיל הזה זה הרבה יותר רך ואין להם את ההבניות החברתיות שיש לנו", הסבירה. "עדיין צריך לתרגם את זה לילדים ובגלל שמצאתי שאין חומרים על זה בכלל, כתבתי ספר ילדים על הורות טרנסג'נדרית. הסברתי לה שאבא יותר שמח או מרגיש טוב יותר להיות אישה מאשר גבר והיום אנחנו כבר חיות בעולם בטוח וטוב יותר שאנחנו יכולות להיות מי שאנחנו מרגישות בפנים גם בחוץ, מבלי לפחד". 

למרות השינוי, ניה מספרת שהיא מרשה לה לפנות אליה בלשון זכר. "היא אומרת לי 'אבא ניה, תביאי לי מים'. אני לא אתקן אותה לעולם, אני תמיד אהיה אבא שלה ואני גאה שיש לי אותה", אמרה. "אם יש קבוצת אנשים שאני מרשה להם לפנות אלי בזכר זו היא והחברים והחברות שלה בגן".

ניה סיפרה גם על הפערים בתעסוקה בין התקופה שחיה כגבר לבין היום. "לפני הקורונה חצי מההכנסה שלי הייתה מגיעה מחו"ל. בתור גבר לבן פריבילג היה לי יותר קל להגיע לקהלים מאשר כאישה טרנסית", אמרה. "הרבה יותר קל להיות גבר. את בעצם מקבלת סטירה לפנים כשאת מבינה כמה הסטיגמות וכמה הסטטיסטיקות עדיין קיימות וחלות עלייך ברגע שאת עושה את המעבר. טרנסיות וטרנסים הם החלק הכי מופלה בלהט"ב ואנחנו וסובלות מהרבה סטיגמות ואפליה חברתית ותרבותית בשוק העבודה ובדיור. יש כל כך הרבה עבודה לעשות. כשאני ואשתי התגרשנו והייתי צריכה למצוא דירה מהיום למחר, אף אחד לא רצה להשכיר לי כאישה טרנסית עצמאית".