המלחמה המתמדת למניעת אפליה של זוגות חד מיניים זכתה אתמול לניצחון קטן נוסף, לאחר ששר הפנים הודיע כי הוא משהה את הדיונים בנוגע לתיקון תקנות הכניסה לישראל, על מנת לבחון אותן מחדש.
במסגרת התקנות החדשות ביקש השר בין היתר לעדכן את גובה האגרה הנדרשת עבור בקשה להסדרת מעמדם בישראל של בני זוג ידועים בציבור שרק אחד מהם אזרח או תושב ישראלי, ובתוך כך בני זוג מאותו המין (גם אם נשאו בחו"ל), לסכום כולל של 2,850 ₪. זאת בעוד שבת זוג זרה הנשואה לאזרח משלמת 1,625 ₪, כלומר – 1,225 ₪ פחות.
אישור תקנה זו היה מביא לכך שבני זוג מאותו המין היו נדרשים לשלם סכום כפול מהסכום אותו נדרשים לשלם זוגות הטרוסקסואלים. זאת בשל העובדה שמשרד הפנים אינו מכיר בנישואיהם של זוגות מאותו מין שנישאו בחו"ל ולכן מחשיב אותם כ"ידועים בציבור".
"אין כל סיבה שזוגות מאותו מין יופלו בכלל ועל אחת כמה וכמה שלוש פעמים", אמרה ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), "פעם אחת בכך שלא נותנים להם להינשא בישראל, פעם שניה בכך שמחייבים אותם להמתין 7 שנים לעומת ארבע שנים וחצי לצורך קבלת מעמד לבן הזוג ופעם שלישית בגובה האגרה. במקום להתעסק עם העלאת האגרות, משרד הפנים צריך להשוות את התנאים לקבלת אזרחים של בני זוג מאותו מין לזוגות סטרייטים נשואים ולסיים את האפליה הקשה בהליכי קבלת מעמד".
לחץ ציבורי נוסף הגיע מצד האגודה לזכויות האזרח בישראל, ששיגרה מכתב לשר הפנים סילבן שלום, בו היא מפצירה בו לחזור בו מן היוזמה ולפעול לאיחודם של כל ההליכים להסדרת מעמדם של בני זוג להליך אחד שוויוני.
"מדובר בהפלייה לרעה של בני זוג ידועים בציבור, ובהם אף בני זוג מאותו המין שנישאו, שאין לה כל הצדקה, אשר פוגעת בזכותם לחיי משפחה ולשוויון על ידי הערמת קושי כלכלי", נכתב במכתב, "הדין בישראל קובע, כי מזכותם החוקתית של אזרחים ותושבים ישראלים לחיי משפחה, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נגזרת זכותם החוקתית להסדיר בישראל את מעמד בני זוגם הזרים. משהוכרו זכות היסוד לחיי משפחה והזכות לשוויון כזכויות חוקתיות, על משרד הפנים לפעול להחלתו של הליך שוויוני לבני זוג של אזרחים ותושבים – בין שהם נשואים ובין שהם ידועים בציבור, בין שהם בני מינים שונים ובין שהם בני אותו המין".
בן זוג מאותו המין ממתין זמן כפול לתושבות
כיום מנהיג משרד הפנים ארבעה הליכים מדורגים להסדרת מעמד בני זוג זרים של אזרחים ושל תושבים, כאשר אלו מתחתנים בחו״ל ועולים לארץ יחדיו:
1. הליך להסדרת מעמדו של בן זוג הנשוי לאזרח - בן הזוג זכאי לרישיון ישיבה ועבודה בישראל לחצי שנה, לאחר מכן לתושבות ארעית בישראל (הכוללת זכאות לביטוח בריאות ממלכתי ולביטוח סוציאלי) למשך ארבע שנים ובסוף ההליך, בתום ארבע שנים וחצי, ביכולתו להתאזרח בישראל.
2. הליך להסדרת מעמדו של בן זוג הנשוי לתושב קבע - בן הזוג זכאי לרישיון ישיבה ועבודה בישראל למשך שנתיים ושלושה חודשים, לאחר מכן לתושבות ארעית בישראל למשך שלוש שנים, ובסוף ההליך, בתום חמש שנים ושלושה חודשים, ביכולתו לקבל תושבות קבע.
3. הליך להסדרת מעמדו של בן זוג ידוע בציבור של אזרח ישראלי, ובתוך כך בן זוג מאותו המין (אף אם בני הזוג נשאו בחו"ל) - בן הזוג זכאי לרישיון ישיבה ועבודה בישראל למשך שלוש שנים, לאחר מכן לתושבות ארעית בישראל למשך ארבע שנים ובסוף ההליך, לאחר שבע שנים, ביכולתו לקבל תושבות קבע (ולא אזרחות).
4. הליך להסדרת מעמדו של בן זוג ידוע בציבור של תושב קבע, ובתוך כך בן זוג מאותו המין (אף אם בני הזוג נשאו בחו"ל) - בן הזוג זכאי לרישיון ישיבה ועבודה בישראל למשך ארבע שנים, לאחר מכן – לתושבות ארעית בישראל למשך חמש שנים ובסוף ההליך, בתום תשע שנים, ביכולתו לקבל תושבות קבע.
מכיוון שמשרד הפנים אינו מכיר בנישואיהם של זוגות מאותו מין שנישאו בחו"ל, הוא מחשיב אותם כ"ידועים בציבור". אבחנה זו יוצרת אפליה אוטומטית בין בני זוג מאותו מין לבין זוגות הטרוסקסואליים, כאשר זוגות מאותו מין נאלצים לחכות 7 שנים בעוד זוגות הטרוסקסואלים מחכים רק 4 שנים וחצי על מנת לקבל אזרחות.
כאמור, טרם הדיון בוועדת הפנים ועקב לחץ מטעם חברי כנסת והציבור, דחה שר הפנים את הדיון והבטיח לבחון מחדש את התקנות הקיימות.