"הייתי במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון, ברגע הלא נכון"

כשהתפרסם בחודש ינואר על ביטול מינויו של רחמים חוגי לתפקיד ראש מנהלת גיוס חרדים במשטרה, נדמה היה שהסיפור נסגר: אדם עם עבר בעייתי, אמירות קשות נגד קהילת הלהט"ב, סערה ציבורית והדחה מהירה. לפי הפרסום שנחשף ב-i24NEWS, חוגי הוא בעל "עבר פלילי עשיר" וקרא בעבר "לדקור הומואים" במצעד הגאווה בירושלים שבו נרצחה שירה בנקי ז"ל בשנת 2015 ונעצר.

בהודעת המשטרה לבית המשפט לפני המצעד בתל אביב באותה שנה היא ביקשה להרחיק אותו מהמצעד וציינה כי יש לו "רישום פלילי רב מאוד בעבירות תקיפה, רכוש, סדר ציבורי ועבירות ממניע גזעני". הפרסום על עברו עורר סערה, חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו מיש עתיד ויו"ר השדולה הגאה בכנסת שלח מכתב למפכ"ל הקורא לביטול המינוי וטען כי "זו פשיטת רגל מוסרית של משטרת ישראל", האגודה למען הלהט"ב יצאה נגד המינוי ויו"ר האגודה נמרוד גורנשטיין אמר כי "אנשים בעלי עבר גזעני ואלים מקומם מחוץ לשורות הארגון", כאשר לבסוף יצאה הודעה מלשכת המפכ"ל דני לוי כי המינוי בוטל.

אבל כעת, בפעם הראשונה, חוגי שמתפקד כראש מדור עידוד גיוס חרדים בצה"ל, מתייחס לטענות נגדו ולא רק דוחה חלק מההאשמות, אלא מציג סיפור אחר לגמרי ומדגיש כי אין לו כל בעיה עם הקהילה הגאה. "ייחסו לי דברים שלא היו, על סמך עדות של שוטר אחד", הוא טוען. "הציגו מציאות שלא משקפת את מה שקרה בפועל". לדבריו, חלק מהפרסומים שהובילו לביטול המינוי היו “שקריים לחלוטין”.

אבל מעבר לוויכוח העובדתי – חוגי מבקש להסביר מי הוא, ואיך הגיע לנקודה שבה שמו עלה לכותרות. הוא גדל במשפחה חרדית גדולה ומיוחסת, בת 13 ילדים, משכונת רמות בירושלים, בתוך מערכת סגורה מאוד. “אין טלוויזיה, אין אינטרנט, אין עיתונים. אתה חי בתוך עולם אחר, כמעט בלי לדעת מה קורה בחוץ”, הוא מתאר.

נקודת השבר הראשונה הגיעה כשהיה בן 12, עם כניסת אביו, חבר הכנסת לשעבר מש"ס עופר חוגי שהורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לכלא - אירוע שהשפיע עמוקות על מעמדו החברתי ועל תחושת השייכות שלו. "זה משבר שעד היום אני סוחב אותו איתי", הוא מודה. "בבר מצווה שלי כל הקשת הפוליטית הייתה אבל הרגשתי שאף אחד לא שם בשבילי. אלף מוזמנים ואף אחד לא אמר לי שלום, הרגשתי עלוב".

חוגי למד בתלמוד תורה רגיל, משם עבר לישיבה קטנה בבית וגן והמשיך דרומה לישיבת תפרח. "שם אחרי חצי שנה לא מצאתי את עצמי, והתחלתי להסתובב". משם הדרך להתרחקות מהמסלול החרדי הקלאסי הייתה קצרה. בגיל ההתבגרות הוא מצא את עצמו יותר ויותר ברחוב, נחשף לעולמות שלא הכיר וגם למצבים מורכבים.

"באתי מבית ברמת חיים מאוד גבוהה, רמה דתית מטורפת, אבל הייתה בי סקרנות", הוא משחזר. "כשאתה מסתובב בעיר ואין לך מסגרת אתה נחשף לאנשים רעים ברחובות, להשפעות, מחפש את הבלגן, את האקשן".

היית מעורב בקטטות?
"לא, לא, אני פחדן. אני רואה מכות, אני בורח. ברוך השם, יש לי פחד מזה. באופי שלי אני כמו השם רחמים – מרחם על הבריות. גם פחדתי מהמשטרה. משטרת ירושלים זה לא ארגון שאתה יכול לשחק איתו".

ואז הגיע הרגע שלא ידע עד כמה ישפיע על חייו. הוא השתתף בהפגנה נגד הקהילה הגאה במצעד הגאווה בירושלים ב-30 ביולי 2015, ביום שבו נרצחה שירה בנקי ז"ל בת ה-15 בידי ישי שליסל בדקירות.

"אמרו לי יש אירוע, הפגנה, אז באתי. לא ידעתי מה זה הקהילה הגאה, זה לא היה בלקסיקון בכלל. ליד בית הכנסת הגדול שם המשטרה העמידה את המוחים. עמדנו שם 3-4 שעות, חילקו שלטים ותוך כדי האירוע אנחנו רואים בלגן", הוא משחזר. "עכשיו כמו שאמרתי, אני רואה בלגן, אני מקפל את הזנב שלי, בורח. אני בא לצאת, תופס אותי שוטר ואומר לי 'אתה אמרת שצריך לדקור הומואים'. באותה שנייה אמרתי לו 'תקשיב, לא אמרתי את זה". הוא נלקח מידית למעצר.

"הייתי במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון, ברגע הלא נכון. במצעד שבו הדבר הכי גרוע וזוועתי – הרצח הנורא – קרה", הוא מספר. "כל הדרך ישבו איתי באוטו שוטרים אמרו לי 'תודה שאמרת את זה, נביא לך שווארמה וסיגריה. יהיה בסדר'. עניתי להם שלא אמרתי כלום".

הוא הגיע למגרש הרוסים, שם הביאו אותו בפני חוקר. "הוא אמר לי 'אתה בטוח שלא אמרת את זה? יש לנו הוכחות'. אמרתי לו שלא וגם אם אתם חושבים שאמרתי משפט כזה, אני עכשיו מתנצל. 'אני מבקש מכם אל תדפקו לי את החיים'. עכשיו צריך להבין הייתה להם פדיחה, הם רצו כמה שיותר אנשים במעצר".

אתה בטוח שלא אמרת משפט כזה?
"נראה לך? אני עם הערכים שגדלתי עליהם, נראה לך שאני אוציא מילה כזו מהפה. על מה? על אנשים שאני מכיר אותם דקה? שאני לא יודע מה זה הדבר הזה בכלל?".

ביום למחרת נלקח חוגי לבית המשפט, "הסתכלי לשופטת בעיניים, אמרתי לה. לא אמרתי את זה ואם חושבים שאמרתי דבר כזה אני מבקש סליחה ומתנצל. היא החליטה מיד לשחרר אותי, הגשתי בהמשך בקשה לסגירת התיק, קיבלתי תשובה אחרי 4 חודשים שהתיק נסגר ופה מבחינתי גם האירוע נסגר, אני ממשיך בחיים שלי".

בדיון הארכת המעצר בבית משפט השלום בירושלים, שבו ייצג את חוגי עורך דין צעיר בשם איתמר בן גביר, שאלה השופטת את המשטרה: "החקירה שלכם מבוססת על משפט או שניים שאמר?, כמה שוטרים שמעו אותו צועק", "אחד".

בית המשפט סיכם את ההחלטה: "המשיב הכחיש את החשדות המיוחסים לו. מדובר בעדות של שוטר אחד, כאשר השתתפו מפגינים רבים בעת ההפגנה, כך שבשלב זה עוצמת החשד אינה גבוהה... מדובר באמירה יחידה שגם אם נאמרה המשיב כבר הצטער עליה". השופטת סירבה לבקשת המעצר להארכת מעצרו ב-4 ימים והורתה על שחרורו בערבות באותו יום. לאחר מכן הוחלט שלא להעמידו לדין בשל "נסיבות שלא מצדיקות המשך חקירה" וגם בקשת המשך להרחיק אותו ממצעד גאווה בת"א נדחתה. "כל מה שציטטו אחר כך שיש לי עבר פלילי עשיר זה מה שהמשטרה אמרה בדיון להרחיק אותי ממצעד הגאווה בת"א. השופט אמר להם 'אתם לא מצביעים על שום סכנה סתם להרחיק אותו?'", מדגיש חוגי.

"אלה ילדים של אף אחד. הבנתי שאין להם למי לפנות"

חוגי התחתן עם אפרת, מנהלת בחברה במגזר הציבורי, ולהם 4 ילדים. הוא למד חצי יום בכולל ובשאר הזמן עבד בחברה של אביו. אבל העבר שלו וההיכרות שלו עם השוליים בחברה החרדית לא הרפו ממנו.

יום אחד כשהוא אכל בפלאפל בתחנה המרכזית, ביקש ממנו חרדי צעיר אם הוא יכול לשלם לו על המנה והוא קנה אותה עבורו. "המוכר אמר לי 'עשית טעות, קנית לאחד יבואו עוד 100 כאלה'. הוא אמר לי 'תלך שם מאחורה, תציץ'. ראיתי את הזוועה של העולם, מזרקים, ילדים מתוקים שהרגו את עצמם עם סמים ואלכוהול, התחתית של החברה", הוא משחזר.

לטענת חוגי, מדובר בפלונטר של החברה החרדית. שבאבניקים שיוצאים מחוץ למסגרות, לא לומדים, מנודים על ידי המשפחה ולא נמצאים בטיפול של משרד הרווחה. "אלה ילדים של אף אחד. הבנתי שאין להם למי לפנות. מצאתי את עצמי מתחיל ללכת לעירייה, לבקש שיעזרו להם. אתה מבין שזה לא מעניין אף אחד וזה מפרק. הבנתי שאם אני לא אעזור להם, מי יעזור? התחלתי תהליך עם עצמי הלכתי לפוליטיקה הייתי מזכיר סיעת ש"ס, פניתי לחברי כנסת, ועדת הרווחה, הבאתי אנשים לסיורים במקומות האלה".

במהלך הסיורים האלה פגש חוגי מפקדים בכירים והבין שצה"ל הוא הפתרון לצעירים האלה."הוא מוציא את הילד הזה מרחוב, נותן לו מסגרת, דירה, טיפול, ערכים. הוא גם מקבל לימודים ויוצא לאזרחות", הוא מסביר. הוא קיבל פנייה בגיל 26 להיות ראש מדור גיוס חרדים בצה"ל, התגייס ולאחר טירונות קצרה החלה לעבוד בתפקיד.

התפקיד הרגיש בצה"ל - והביקורת

כשחוגי החל את התפקיד בשנת 2022 עמד מספר המתגייסים החרדים על 1,200 איש. בשנה לאחר מכן מספר המתגייסים עלה ל-1500, ב-2024 כמעט והכפיל את עצמו עם 2,800 וב-2025 התקרב ל-3,000. הוא סייע לפתיחת פלוגת אבנט במג"ב (מחלקת החרדים הראשונה מסוגה), במסלול דת"ק לחרדים ברמת דוד, היה לו חלק בפתיחת חטיבת החשמונאים והוא בנה אתר ייעודי להנגשת המידע לציבור החרדי.

"הסיפור הכי גדול שאיתו התמודדתי זה הזהות. ילד חרדי שמתגייס אין לו זהות, הוא באמצע בין החברה החרדית לחילונית. כל הייעוד שלי זה לעזור לנערים. אלה צעירים שצריכים את החיבוק של הבית כי הם לא מכירים את זה, זו השליחות שלי, המטרה שלי זה להיות כמו האבא שלהם בשירות", מציין חוגי.

הוא מספר כי במהלך התפקיד שלו הוא "נחשף לדברים הזויים" - הורים שזורקים את הילדים שבוע לפני גיוס כי הם גילו שהוא מתגייס, עשרות מתגייסים שמגיעים ביום גיוס עם שקית, בלי כלום. "אלה אנשים שחלקם גם יודעים שאין להם לאן לחזור. הרבה פעמים השלמתי להם ציוד מכיסי, הרבה מהמשכורת שלי הייתה הולכת לזה, גם מתוך היחידה הרבה חבר'ה נתנו".

ועדיין אי אפשר להתעלם מהפיל שבחדר. כשהרמטכ"ל זמיר מזהיר מפני קריסת צה"ל בשל אי-הסדרת גיוס החרדים ואומר "צה"ל יקרוס, אני מרים 10 דגלים אדומים", ההנהגה החרדית מסרבת להתגמש והממשלה מקדמת חוק גיוס שלא עונה על צורכי הצבא, העבודה שחוגי עושה נדמית לעתים כטיפה בים.

"זה לא משהו שאדם אחד יכול לפתור. הוא עושה את המקסימום במסגרת תפקידו", מסביר הרב יונתן רייס מייסד רשת ישיבות ההסדר החרדיות “חדוותא" וחברו של חוגי. "כרגע ההנהגה החרדית לא רוצה ולא מעודדת את זה, אז הם לא מגיעים. זה פלונטר שהציבור שאתה רוצה להביא לא רוצה להגיע. הוא יכול היה פשוט להגיד שאף אחד לא מגיע אבל החליט לייצר יש מאין, להביא קהל יעד חדש, הוא כל יום עבד 16-17 שעות, גם בלילות. הצליח לחבר מסגרות חשובות, הוא עשה דברים דרמטיים".

איך אתה מתמודד עם הביקורת הקשה שיש לגבי כמות החרדים שמתגייסים?
חוגי: "אני יכול להגיד לך מתוך השטח שהשינוי הוא דרמטי. כשהתחלתי את דרכי במערך המצב היה קטסטרופלי, התקציב היה זעום, היו בסך הכל חמישה אנשים שעסקו במלאכת גיוס החרדים. היום אנחנו עומדים על מערך ענק שעובד בגיוס חרדים בכלל הזרועות וזה מביא הצלחות. זה לא קורה בגלל כפייה, זה קורה בזכות בניית אמון. בלי קשר לחוק כזה או אחר, הצבא עושה עבודה אדירה ביצירת תנאים בשטח".

חוגי מסביר שהקשיים בגיוס חרדים, בזמן שמרבית ההנהגה הרוחנית של הציבור מתנגדת לגיוס, גדולים במיוחד. "אתה יודע מה זה לגייס חרדי? כשאומרים בתקשורת גויסו היום 250 חרדים, צריך להביא הרבה יותר כי מלא נושרים בדרך, הם מפחדים. בשביל להעמיד גיוס הייתי פונה ל-5,000 איש ומתוכם מנסה להביא את מי שאפשר. הצלחנו להביא המון אנשים שבמקום שיפתחו להם תיק פלילי, אמרנו להם בואו תתגייסו לצה"ל".

עד כמה יש פחד מזה שהוא לא יהיה חרדי בסוף?
"מהנתונים שלנו 95% ממשיכים להיות דתיים גם אחרי הצבא. הכי חשוב מבחינתי זה לראות איך אני עוזר לו כבן אדם שהוא לא יידרדר עוד. מבחינתי, הצלחה היא כשחייל חרדי מסיים שירות משמעותי, יוצא עם ארגז כלים לאזרחות ומרגיש שהוא תרם למדינה מבלי לאבד את הבית שלו".

פיצוץ הפרשה: "הייתי בהלם טוטלי, לא יצאתי מהבית"

למרות פעילותו של חוגי בגיוס בחברה החרדית, הוא ניסה להקפיד ככל האפשר ששמו לא יופיע בתקשורת. "עבדתי מתחת לרדאר. אני הייתי האיש הכי מסקרן שרצו לראיין. אמרתי לדובר צה"ל שאם אני מתראיין ויוצא החוצה, הכל מתפרק, יהיו הפגנות מתחת לבית שלי", הוא מציין.

אבל כשהתפוצצה הפרשה, הכל השתנה. הפרשה החלה לאחר שבמשטרה החליטו לבנות מנהלת שילוב חרדים. "הכירו אותי במשטרה ואת העשייה שלי. אמרו לי תביא הצעה והציגו את התוכנית למפכ"ל שהתחבר אליה".

חודשיים אחרי ניגש חוגי למכרז האזרחי, נפגש עם המפכ"ל דני לוי והתבשר שבסגל הפיקוד הבכיר המליצו עליו והוא התקבל לתפקיד שאמור להתחיל ב-1 בינואר 2026.

מה אתה אומר על מי שאומרים שאתה מינוי מוצנח של בן גביר? הוא ייצג אותך בזמנו.
"בן גביר הגיע לייצג אוטומטית את כל מי שנעצר באותו היום, לא הכרתי אותו לפני וגם לא אחרי. השר רק אישר את תוכנית שלי, אני מעולם לא הייתי מועמד שלו או בקשר איתו".

ואז פורסמה הכתבה, הפרשה התפוצצה וזמן קצר לאחר מכן התקבלה ההודעה שהמינוי הוקפא. לטענתו של חוגי, מדובר בסיכול של קצין אחר שרצה את התפקיד והעביר את התיק המשטרתי לכתב. "אני יודע שמות, אני לא פה כדי לסגור חשבון עם אף אחד, מי שבוחר להתנהג בצורה כזו בשביל להתקדם, לדרוך על מישהו אחר, זה שלו". חוגי גם טוען כי אותו קצין התקשר אליו לאחר מכן וביקש ממנו סליחה. "אמרתי לו, 'אני מוחל לך בלב שלם'. אני לא שומר טינה לאף אדם בעולם".

מה הייתה התגובה שלך כשהכל התפוצץ?
"אתה יודע מה זה חגיגה על הגב שלך? אף אחד בסביבה שלי לא ידע שהייתי בצה"ל. הייתי בהלם טוטלי, זה בומבה לפנים. לא יצאתי מהבית. מנהל בית ספר של הבת שלי אומר לי 'אתה מגייס חרדים לצבא?', האחיינים שלי בבני ברק במוסדות חרדיים ומאיימים שיזרקו אותם בגללי. זה בור שאתה לא יודע מאיפה לצאת ממנו", הוא משחזר.

הוא נשבר כששמע יום למחרת ריאיון ברדיו עם אורי בנקי, אביה של שירה שנרצחה במצעד. "אני רואה שחור, הוא נפגע ממני. אני יודע מה זה אבא שכול. אני הייתי בבתים שהילדים שלהם נהרגו. אמרתי אם אבא שכול נפגע ממני, זה לא רלוונטי מי העביר את המסמכים ולמה. זה דבר נורא וזה בגללי. הייתי חייב לדבר איתו וסיפרתי לו את כל הסיפור. אמרתי לו, אני מתחנן בפניך לפגוש אותך ולהגיד לך סליחה שהשם של הקדושה זאת נכנס בתוך האירוע הזה. הוא האמין לי, גם דיבר עם כלי התקשורת והסיפור נעצר באותו רגע" (אורי בנקי מסר כי הוא מעדיף שלא לעסוק בנושא).

ואיך קיבלו אותך בצבא אחרי זה?
"אתה מוקצה, אף אחד בצבא לא רצה לדבר איתי. פתאום מעשרה דיונים ביום ירדתי לאחד, מודרתי. כולם מסתכלים עליי ואומרים 'זה מה שהוא אמר?' ואיפה הקהילה, למה אתם לא מתקשרים ובודקים את הסיפור איתי"?

ומה באמת היחס שלך בתור חרדי לקהילה?
"יש אצלי חיילים חרדים שיש להם בת זוג וזה אסור בתורה. אני אשפוט אותם? אני רק אחבק אותם. אותו דבר בדיוק לגבי הקהילה. אני יכול להחליט לאנשים מה הם עושים? מי אני בתור בן אדם שישפוט אותם? אני מוכן לפגוש ולדבר עם כולם".

י', קצין מהקהילה שעבד עם רחמים ומדבר בעילום שם מאחר והוא עדיין משרת בצה"ל מחזק את דבריו. "הוא הבן אדם הכי מכיל שאני פגשתי בצבא. הוא הכיר אותי כקצין גאה וזה מעולם לא היה אישיו, הוא תמיד שאל אותי איך בזוגיות וכשהיה חגים אמר לי למסור לבן זוג חג שמח. אז לקחת ולצייר שהוא האדם הבעייתי? זה רחוק שמיים וארץ".

הופתעת כששמעת על הפרשה שהתפוצצה?
י': "אני לא יודע מה היה, אבל מההיכרות שלי במשך שנים הוא היה לגמרי בסדר עם הקהילה. אני לא אגיד שאני מסכים עם אמירות שאמר בעבר, אבל יכול להיות שאדם שהיה בן 18 ובא מרקע מסוים וחברה מסוימת חושב משהו אחד. מה שמשנה זה המעשים ולא הדיבורים ואם במשך שנים הוא נותן את כל מה שהוא יכול למען המדינה בשכר זעום כדי לשלב עולמות של חרדים וחילונים, זה פשוט לא נכון לשפוט אותו על זה".

ממשטרת ישראל נמסר: "כידוע, אין משטרת ישראל מתייחסת בתקשורת לעברו של אדם וזאת מטעמים של צנעת הפרט. מבלי להתייחס למפורט בפנייה, יודגש כי הנדון לא גויס למשטרת ישראל על פי החלטת הגורמים המוסמכים".

תגובת האגודה למען הלהט"ב בישראל: "מדובר במי שלפי הדיווחים לקח חלק באירוע להט"בופובי וקרא קריאות מסיתות חמורות במצעד הגאווה נגד הקהילה. מינויו הפומבי לסגל בכיר של אדם המזוהה עם אירוע כזה, היה משדר מסר מסוכן לציבור הלהט"בי ולציבור כולו.

דווקא בתקופה זו, בה הקהילה הגאה חווה החמרה חדה בהסתה ואלימות, משטרת ישראל חייבת להציב קו ערכי ברור ולהקפיד קלה כחמורה בכל הנוגע ליחסי האמון בין הקהילה הגאה למשטרה. אנו מברכים ושמחים על כך שמפכ"ל המשטרה נענה לפניית האגודה והבית הפתוח בירושלים, וקיבל החלטה נכונה, אחראית וערכית שלא לקדם את המינוי".

מהבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות נמסר: "השאלה המרכזית העומדת לפתחנו היא שאלת אמון הציבור במשטרת ישראל. מינוי של אדם כזה לתפקיד בכיר במשטרה מעביר מסר בעייתי מאוד לציבור, שאמור לסמוך על המשטרה שתשמור על ביטחונו. זו אינה שאלה משפטית אלא בראש ובראשונה שאלה ערכית.

משטרת ישראל היא הגוף האמון על שמירת ביטחונם של כלל אזרחי ישראל, ובפרט על ביטחונם של משתתפות ומשתתפי מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים - שיערך בעוד פחות מחודש, ונושא עמו עד היום את זכר רצח שירה בנקי ז״ל. בהתאם לכך, למינוי לתפקיד בכיר במשטרה יש משמעות ציבורית רחבה, עבור הקהילה הגאה ועבור הציבור כולו. טוב עשה מפכ"ל המשטרה שעצר את המינוי. כל החלטה אחרת תהווה פגיעה באמון במשטרה, ערב חודש הגאווה 2026".