סערה בעקבות החלטת הוועד האולימפי שלא לאפשר לנשים טרנסיות להשתתף

ההחלטה של הוועד האולימפי הבין-לאומי לאסור השתתפות של נשים טרנסיות בתחרויות נשים ממשיכה לעורר סערה בין-לאומית עם התנגדות מצד ספורטאים, פוליטיקאים וארגוני זכויות אדם, לצד תמיכה מצד גורמים שרואים בה צעד הכרחי לשמירה על הוגנות בספורט.

לפי המדיניות החדשה, שתיכנס לתוקף לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028, ההשתתפות בקטגוריות נשים תוגבל ל"נשים ביולוגיות" בלבד, כאשר הזכאות תיקבע בין היתר באמצעות בדיקה גנטית לזיהוי כרומוזום Y.

ההחלטה מבטלת את הגישה הקודמת, שאפשרה לכל ענף לקבוע קריטריונים משלו ומבססת מדיניות אחידה לכל ענפי הספורט. הוועד האולימפי מסביר כי המהלך נועד להבטיח הוגנות ותחרות שוויונית. נשיאת הארגון קירסטי קובנטרי אמרה כי "זה לחלוטין ברור שלא יהיה הוגן שזכרים ביולוגיים יתחרו בקטגוריית הנשים" והדגישה את הפערים הפיזיולוגיים שנוצרים לאחר התבגרות גברית.

תומכים בהחלטה, בהם ספורטאים וארגונים שונים, טוענים כי מדובר בצעד הכרחי לשמירה על "שלמות ספורט הנשים" ואף קוראים להרחיבו גם לרמות נמוכות יותר של תחרות. הבית הלבן שיבח את ההחלטה והדגיש שהיא מתיישבת עם הצו הנשיאותי מ-2025 שאוסר על השתתפות נשים טרנסיות בספורט נשים במוסדות הנתמכים פדרלית.

טראמפ עצמו לקח קרדיט ישיר על המהלך וכתב כי מדובר בתוצאה של המדיניות שלו ובירך את הוועד האולימפי על ההחלטה. בנוסף, הממשל הצהיר כי הוא שוקל צעדים משלימים לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס, בהם הגבלות כניסה על ספורטאים טרנסג'נדרים.

כמה ספורטאים אולימפיים לשעבר הביעו גם הם תמיכה חד-משמעית: "זה יום גדול לספורט הנשי, זה יאפשר תחרות הוגנת", אמרה המדליסטית האולימפית קיילי המפריז, "זו החלטה שמגיעה באיחור. הגנה על קטגוריית הנשים היא חיונית", אמר השחיין האולימפי האמריקאי טיילר קלרי.

לעומת זאת, ישנה גם ביקורת קשה על המהלך. יותר מ-100 ארגוני זכויות אדם, מדע וספורט הגדירו את ההחלטה כ"צעד מפלה ולא מבוסס מדעית" והזהירו מפגיעה בזכויות יסוד ובפרטיות של ספורטאיות. גם שרת הספורט של צרפת כינתה את המהלך "צעד אחורה" והביעה חשש מהשלכות אתיות ומשפטיות של חזרת בדיקות המגדר.

בתוך עולם הספורט עצמו נשמעים קולות ביקורתיים בולטים. הרצה האולימפית הא-בינארית ניקי הילץ תקפה את ההחלטה ואמרה כי "התקפות על טרנסים מובילות לפיקוח על הגוף של כל הנשים" והזהירה שהמדיניות תפגע בכלל הספורטאיות, לא רק בטרנסיות.

בפועל מדובר בתופעה נדירה מאוד – רק אישה טרנסית אחת השתתפה אי-פעם באולימפיאדה (מרימת המשקולות מניו זילנד לורל האברד בטוקיו). ספורטאים ופעילים נוספים טוענים כי הדיון "מנופח מעבר לפרופורציות" וכי אין הוכחה חד-משמעית ליתרון תחרותי משמעותי לאחר טיפולים הורמונליים. הם מזהירים מהשלכות רחבות יותר כמו בדיקות פולשניות לכל הספורטאיות ופגיעה באמון במוסדות הספורט.