משטרת ישראל פרסמה הנחיות מעודכנות בנוגע לחיפוש על גופם של חברי וחברות הקהילה טרנסג'נדרית, במסמך שעורר כעס בקהילה הגאה בישראל. המסמך, שפורסם על ידי אדם מבצעים ושיטור, מכיל פירוט בנוגע להליך, בעקבות שאלות שעלו בביצוע בקרות של מדור הכשרות. על פי הכתוב במסמך, בידוק גופני של איש או אישה טרנס שטרם השלימו הליך להתאמה מגדרית יתבצע על ידי שני בודקים, זכר ונקבה, שכל אחד מהם בתורו יערוך בידוק גופני בחלקים התואמים את זהותו המגדרית. 

"יש לשאול לגבי הזהות המגדרית (זכר/נקבה)", נכתב במסמך. "ככל שנדרש, יש להודיע לאדם כי החיפוש על הגוף יבוצע על ידי שני מאבטחים, זכר ונקבה, כאשר כל אחד בתורו יבצע בדיקה בחלקו של הגוף התואם את הזהות המגדרית של האדם. כלומר: אם מדובר בזכר שעובר תהליך לשינוי מין ולהיפך, וטרם הושלם התהליך, יבוצע בידוק בחלקיו הזכריים ע"י המאבטח, ובחלקיו הנקביים ע"י מאבטחת". עוד נכתב במסמך ההנחיות החדש כי במקרה בו הושלם תהליך של התאמה מגדרית, ייבדק האדם בהתאם למגדר אליו הוא משתייך באותה עת, תוך שמירה על כבוד האדם וצניעות הנבדק. 

עד היום אישרה המשטרה לטרנסג'נדרים לבחור להעדפתם את מינו של הבודק ולהחתים אותם על מסמך המאשר בחירתם, אך כבר אז מתחו ארגוני הקהילה הטרנסג'נדרית ביקרו את הנוהל ואמרו כי הוא מיותר ומפלה. למרות זאת, נדמה כי הנוהל החדש מציג דווקא החמרה ונוצר בשל חשש מצידם של שוטרים כי יידרשו לערוך חיפוש גופני למגדר שונה מהם. 

בתגובה לנוהל החדש, מזכירה רותם שורק, מנכ"לית עמותת "מעברים לקשת הטרנסית", כי הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל עדיין חשופה לאפליה, אלימות ופשעי שנאה, שהולכים ומתגברים בחודשים האחרונים ומגיעים לשיא חדש. "היסטוריה של יחס פוגעני מצד המשטרה מרתיעה רבים מלפנות למשטרה כאשר הם קורבן עבירה", היא מדגישה בפנינו. "שיפור יחס המשטרה חיוני לשיפור הביטחון האישי וצמצום האלימות כלפי האוכלוסייה הטרנסית". 

רותם שורק (צילום: אביב ויצמן)
רותם שורק | צילום: אביב ויצמן

עם זאת, מסבירה שורק כי ההנחיות החדשות שפורסמו סותרות את הנוהל הקיים, שדורש כי המגדר של השוטר יהיה על פי העדפת האזרח הנבדק. "אנו מצפות מהמשטרה להבהרה מיידית וחידוד הנהלים", אמרה. "יתרה מכך, שיטת 'חצי-חצי', בה שוטר ושוטרת מבצעים חיפוש באזורים שונים בגוף היא פוגענית, משפילה וטראומטית. הנחיות כאלו פוגעות בזכות להכרה בזהות המגדרית של א.נשים על הקשת הטרנסית, ובזכותו של כל אדם ליחס הולם והוגן במצבי חיפוש גופני. אנחנו קוראים למשטרה לעבוד עם הקהילה הטרנסית על מנת לשפר את הנהלים ולפעול למען הביטחון האישי של אנשים על הקשת הטרנסית ולצמצום הפגיעה בהם".

אך לא כל ארגוני הקהילה הטרנסג'נדרית מצטרפים לקריאה של שורק. לינור אברג'יל, מנכ"לית עמותת "טרנסיות ישראל", דווקא תומכת בנוהל החדש של משטרת ישראל. "כאישה טרנסית, אני מאמינה שאף שוטרת לא צריכה לחוות פגיעה ולחטט לי בגוף. שוטר גם לא צריך להיות חשוף לפגוע מינית בגבר טרנס כי הוא היה צריך לערוך חיפוש על גופו", היא אומרת בשיחה עם mako. "אני מייצגת מגזר של טרנסיות שנעצרות ועוברות חיפוש גופני, גם אני עברתי כמה חיפושים כאלה. אישה סיסג'נדרית לא יכולה לבדוק איברים זכריים גם אם מדובר באישה טרנסית. נכון, זה לא נוהל מושלם, יש עוד מה לתקן, אבל מדובר בהתקדמות". 

ממשטרת ישראל נמסר: "עם הקמת חטיבת קהילות בשנת 2021 הופצו לכלל המפקדים ושוטרי השטח הנחיות בנושא הטיפול בקהילה המדגישות כי החיפוש על גופם של טרנסג'נדרים יבוצע בהתאם לבחירתם מבחינת זהותו המינית של המחפש. ההנחיות מופצות באמצעות פנקסי כיס, סרטונים, הרצאות ומגוון פעילויות הסברה בשגרה ובמשנה תוקף כחלק מההיערכות למצעדי הגאווה ולפעילויות הקהילה. הפער בנוהל מוכר לנו ומטופל בשת"פ עם נציגי הקהילה, על מנת להתאימו באופן מיטבי לצרכים ולרגישות המתבקשת. הבהרה בנושא תועבר למאבטחים אליהם נשלח הנוהל".