המדינות שבהן מקבלים להט"בים - ואלו שממש לא

האם הורים במדינות מתפתחות יקבלו בקלות ילד שיצהיר שהוא גיי או לסבית? מחקר חדש של מכון הסקרים האמריקני Pew Research Center, שנערך ב־15 מדינות בעלות הכנסה בינונית, מצביע על כך שבחלקים נרחבים של העולם התשובה שלילית.

על פי הנתונים, במדינות כמו גאנה, אינדונזיה, קניה, ניגריה וטורקיה, למעלה מ־90% מהנשאלים אמרו שהיו חשים אי נוחות אם בנם או בתם היו יוצאים מהארון. מנגד, בארגנטינה התמונה שונה: 40% אמרו שהיו חשים בנוח מול 32% שהודו שהיו מתקשים בכך. גם בברזיל נרשמה חלוקה כמעט שווה – 41% חשים נוח לעומת 38% שלא.

הממצא העקבי ביותר נוגע לחקיקה: במדינות שבהן נישואים חד־מיניים חוקיים, דוגמת דרום אפריקה, תאילנד ומדינות שונות בדרום אמריקה, שיעור התחושות החיוביות גבוה בהרבה. יוצאת דופן היא הפיליפינים, שבהם נישואים כאלה אינם חוקיים, אך 42% מהציבור עדיין דיווחו כי היו חשים נוח אם ילדם היה יוצא מהארון. 

מי יותר מקבל להט"בים ומי פחות?

* גיל: צעירים פתוחים יותר. לדוגמה, במקסיקו 59% מבני 50 ומעלה חשים אי נוחות לעומת 33% בלבד בקרב בני 18–34.

* השכלה: בדרום אמריקה, בעלי השכלה גבוהה נוטים לקבל יותר להט"בים הפערים מגיעים לעד 26 אחוזים.

* דת: ככל שהדת משמעותית יותר בחיי הנשאלים, כך גוברת תחושת אי הנוחות. בטורקיה, 95% מהדתיים מאוד הודו שהיו חשים לא בנוח, לעומת 72% בלבד בקרב פחות דתיים.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי השאלה שנשאלה הייתה היפותטית, ולא נועדה למדוד ישירות קבלה של הומוסקסואליות. תחושת אי הנוחות, הם מציינים, יכולה לנבוע גם מדאגה לשלומו של הילד בחברה שאינה סובלנית.