פי 40-80 מהממוצע: הסרטן שמתפשט והפך לאיום משמעותי על גברים בקהילה

בשנים האחרונות המודעות לבריאות מינית בקהילה הגאה הלכה וגדלה, אבל נושא אחד קריטי ומציל חיים עדיין כמעט ולא זוכה להדהוד בתקשורת. יש סוגי סרטן שמלווים בקמפיינים גדולים ושיח ציבורי רחב, אך לעומתם, סרטן פי הטבעת עדיין כמעט אינו מדובר בישראל.

עבור גברים שמקיימים יחסים עם גברים, מדובר בנושא שלרוב נדחק הצדה בגלל סטיגמה, מבוכה או חוסר מודעות. מה שנחשב בעבר למחלה נדירה, הפך בשנים האחרונות לאיום בריאותי ממשי שעולה יותר ויותר בקהילה הגאה בארצות הברית, ובפרט בערים כמו ניו יורק ולוס אנג'לס, שבהן בדיקת הסקר האנאלית היא כבר חלק בלתי נפרד ושגרתי מרפואה מונעת.

מי שנלחם לשנות את התמונה הזו בישראל הוא ד"ר נדב דביר, מומחה לכירורגיה כללית וקולורקטלית ורופא בכיר בחטיבה הכירורגית במרכז הרפואי איכילוב, שפועל בשיתוף פעולה הדוק עם המרפאה הגאה "עוגן". ד"ר דביר הוא מהרופאים הבודדים בארץ שמבצע את בדיקות הניטור, האבחון והטיפול הייעודיות הללו, הידועות כבדיקת אנוסקופיה ברזולוציה גבוהה.

"כדי להבין את ממדי התופעה, מספיק להסתכל על הנתונים שמגיעים מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית," מסביר ד"ר דביר. "באוכלוסייה הכללית, השכיחות של סרטן פי הטבעת עומדת על כסביבות כמעט שני מקרים לכל מאה אלף איש. לעומת זאת, אצל גברים שמקיימים יחסים עם גברים, המספר הזה מזנק לשמונים עד 130 מקרים לכל מאה אלף איש - שכיחות הגבוהה פי 40-80 מהממוצע, שדומה לשכיחות של סרטן צוואר הרחם אצל נשים לפני עידן בדיקות הפאפ".

הוא מסביר כי "למעלה מתשעים אחוז ממקרי סרטן פי הטבעת נגרמים כתוצאה מנגיף הפפילומה, כאשר בין שישים לשבעים אחוזים מהגברים הגאים בערים כמו ניו יורק נחשפו לזני פפילומה אנאליים במהלך חייהם. אצל גברים החיים עם חיוביות לנגיף ה-HIV, השכיחות נוסקת מעל מאה מקרים לכל מאה אלף איש, מה שהוביל את מערכות הבריאות שם להגדיר בדיקות סקר אלו כחובה בשגרת המעקב".

בניגוד למתרחש מעבר לים, המציאות בישראל שונה בתכלית. משרד הבריאות וקופות החולים אינם כוללים בדיקת סקר לזיהוי מוקדם של נגעי פי הטבעת בסל הבריאות כבשגרה, והבדיקה לא ממומנת עבור הציבור. כתוצאה מכך, על פי הערכות זהירות, עשרות גברים מאובחנים מדי שנה בשלבים מאוחרים מדי, בהיעדר מערך סקר לאומי נגיש.

"המטרה שלי היא לא לגרום לאנשים להיכנס לחרדה", מדגיש ד"ר דביר, "אני רוצה שהם יכירו את הגוף שלהם, יבינו מה עשוי להיות רלוונטי עבורם וידעו למי לפנות. ידע לא מחליש אותנו, הוא מאפשר לנו לבחור ולפעול בזמן". לדבריו, רבים בקהילה הגאה מכירים את המונח וירוס הפפילומה אך לא תמיד מודעים לכך שזנים מסוימים של הנגיף קשורים גם לשינויים טרום-סרטניים ולסרטן באזור פי הטבעת. אחרים מניחים בטעות שאם אין כאב או תסמינים בולטים, אין סיבה לבדוק.

"אנחנו מדברים על מחלה שניתן למנוע אותה כמעט ב-100% אם מגלים את הנגעים הטרום סרטניים בזמן", מדגיש ד"ר דביר. "כשאנחנו תופסים את השינויים התאיים כשהם עדיין בשלב המוקדם, הטיפול הוא קל, מהיר וזעיר פולשני. הבעיה המרכזית כרגע היא היעדר המודעות והיעדר הנגישות, ואנחנו לא צריכים לחכות שמטופלים יגיעו עם תסמינים מתקדמים כדי לפעול".

לפי ד"ר איציק לוי, יו"ר החברה הישראלית לרפואת להט"ב, "אומנם קבוצת הסיכון המרכזית לסרטן היא גברים שמקיימים יחסי מין אנאליים עם גברים, אבל כל אדם, גברים ונשים, שמקיימים יחסי מין כאלה עלולים להידבק במחלה. לכן, חשוב שמשרד הבריאות יכניס בהקדם את הבדיקה לסל ויקדם מודעות לנושא, בדיוק כמו שנעשה בסרטן צוואר הרחם".

הוא מציין כי בישראל כחמישה רופאים שמבצעים את הבדיקה, אך המגבלה אינה במספר הרופאים המצומצם, אלא בעלות הבדיקה שנאמדת באלפי שקלים. "רק לי יש היום לפחות חמישה פציינטים עם סרטן פי הטבעת, ואם הם היו נבדקים בזמן היה אפשר למנוע את טיפולי הכימו שהם צריכים לעבור היום," הוא מוסיף. "אני מאמין שיש עשרות מקרים בארץ והמודעות לנושא נמוכה מאוד. אחת הדרכים היעילות לצמצם את הסיכויים לסרטן בכ-90% היא חיסון פפילומה, שכיום נמצא בסל הבריאות לגברים עד גיל 27. אני מקווה שבעתיד המחלה הזו תיעלם בישראל, כשקבוצות הסיכון יתחסנו, בדיוק כמו שנעשה באוסטרליה, לדוגמה, שם המחלה אינה קיימת".

במסגרת התפתחות התחום בבית החולים איכילוב מובילים כעת יוזמה לבדיקות סקר ממוקדות. לפני כחודשיים נפתחה מרפאה המיועדת לבדיקות סקר מסוג אנאל פאפ, אשר מגלה זנים מסוכנים של וירוס הפפילומה והימצאות של תאים שיכולים להצביע על שינויים הדורשים המשך בירור וטיפול. במקביל מקדמים עבודה משפטית ומקצועית מול משרד הבריאות במטרה להגיש עתירה שתחייב את המדינה להכניס את הבדיקות לסל הבריאות.

תגובת משרד הבריאות: משרד הבריאות פועל בהתאם לידע המקצועי ולהמלצות המקצועיות. ההמלצה לביצוע תוכנית סינון לסרטן פי הטבעת באמצעות בדיקת Anal Pap באוכלוסייה בסיכון גבוה טרם התגבשה לכדי הסכמה מקצועית רחבה בקרב הגופים המקצועיים העוסקים בגילוי מוקדם של סרטן. בנוסף, מדובר במחלה נדירה מאוד בישראל, עם כ-60 מקרים חדשים בלבד מדי שנה.

עד היום לא הוגשה לוועדת סל שירותי הבריאות בקשה להכללת בדיקת אנוסקופיה במסגרת הסל, אך קיימת זכאות לבדיקת קולונוסקופיה במסגרת סל שירותי הבריאות בהתאם להתוויה רפואית ולהחלטת הרופא המטפל, וכן במקרים המוגדרים בסל, ובהם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או ממצא של דם סמוי בצואה.

משרד הבריאות ממליץ על התחסנות נגד נגיף הפפילומה (HPV). החיסון כלול בסל שירותי הבריאות ובתוכנית החיסונים הלאומית, ומהווה אמצעי מניעה יעיל להפחתת הסיכון למחלות ולסוגי סרטן הקשורים לנגיף.