"מעשי סדום ופגיעות מיניות": הצעת חוק באינדונזיה להפללת להט"בים

מועצת חכמי הדת המוסלמית הבכירה באינדונזיה מציעה להחליף את המונח LGBTQ (להטב"ק) ב-LGSP - קיצור שמחבר לסביות והומואים עם מעשי סדום ופגיעות מיניות - בזמן שהיא מקדמת הצעת חוק שתפליל התנהגות שהיא מגדירה כאסורה. לפי הדיווח ב"וושינגטון בלייד", אסרורון ניאם שולח, ראש ועדת הפתוות של מועצת האולמה האינדונזית, הודיע על המהלך בסוף יולי ואמר שהמועצה מכינה נייר עמדה אקדמי והצעת חוק להגשה לממשלה ולחברי הפרלמנט.

"אני באמת לא יודע מאיפה להתחיל. הם בהחלט מבולבלים כשהם מערבבים זהויות, במקרה הזה נטייה מינית, עם התנהגות מינית ומעשים שנתפסים כהפרות או עבירות, שהם מעשי סדום ומעשים מגונים", אמר פורבה וידניאנה, יו"ר GAYa Nusantara, ארגון זכויות להט"ב באינדונזיה.

לפי הדיווח, הלחץ לא נעצר במונחים. ב-7 באוגוסט הזהירה ועדת הפתוות גברים שלא ללבוש בגדי נשים בחגיגות יום העצמאות, אף שבחלק מהקהילות באינדונזיה יש מסורת ותיקה שבה גברים משחקים כדורגל בשמלות ובחיג'אב כחלק מהחגיגות. בהודעה של הוועדה נכתב כי קרוס-דרסינג הוא "חראם", כלומר אסור לפי ההלכה האיסלאמית, והיא קשרה את המנהג למה שתיארה כקמפיין סמוי של "תנועת הלסביות, ההומואים, מעשי הסדום והתועבה", או LGSP.

אינדונזיה מציינת ב-17 באוגוסט את הכרזת העצמאות שלה מהולנד ב-1945, בטקסי דגל, מפגשים שכונתיים ותחרויות קהילתיות המכונות "לומבה טוג'ובלסאן". ילדים ומבוגרים משתתפים במשחקים כמו מרוץ שקים, תחרות אכילת קרקרים, משיכת חבל ו"פאנג'אט פינאנג" - טיפוס קבוצתי על עמוד משומן כדי להגיע לפרסים בראשו. בחלק מהקהילות נערכים גם משחקי כדורגל בסארונג או ב"דאסטר", שמלת בית רפויה שמזוהה בדרך כלל עם נשים.

בדוח שפרסם Human Rights Watch ביולי נכתב כי התקפות נגד סטודנטים להט"בים באוניברסיטאות החריפו במהלך חודש הגאווה ביוני. לפי הארגון, לפחות 10 אוניברסיטאות ציבוריות אימצו לאחרונה תקנות מפלות והגבילו סיקור בכלי תקשורת סטודנטיאליים ודיונים ברשתות על מגדר וגיוון מיני. בארגון אמרו שהצעדים פוגעים בחופש הביטוי ובחופש האקדמי.

בעקבות אירועי חודש הגאווה קראה מועצת האולמה להטיל על "סטייה מינית" עונשים פליליים כבדים יותר מאלה שנקבעים לניאוף, ואמרה שהיא מכינה הצעת חוק שתפליל התנהגות וקמפיינים להט"ביים. הנשיא פראבוו סוביאנטו חתם באוקטובר 2025 על תקנה נשיאותית מספר 111 לשנת 2025, שקובעת את מדיניות ההגנה הלאומית הכללית של אינדונזיה לשנים 2025-2029 ומסווגת את הפצת "תרבות הלהט"ב" כאיום לא-צבאי על המדינה, לצד איומים כמו טרור, רדיקליזם, בדלנות והפצת אידיאולוגיות אסורות.

התקנה זכתה לתשומת לב ציבורית ביולי, אחרי שכלי תקשורת באינדונזיה דיווחו על הסעיף. אוסמן חמיד, מנכ"ל אמנסטי אינטרנשיונל אינדונזיה, הזהיר שהיא עלולה למסד אפליה נגד להט"בים. "אמנסטי אינטרנשיונל אינדונזיה מגנה באופן חד-משמעי את ההתקפות והאיומים האלה מצד גורמים מדינתיים ולא-מדינתיים על בסיס נטייה מינית או זהות מגדרית נתפסת", נמסר מהארגון. "אנחנו קוראים בדחיפות לממשלת אינדונזיה לבטל את התקנה הזו ולקיים את חובותיה החוקתיות ואת אמנות זכויות האדם הבין-לאומיות שעליהן חתמה".

ב-2 בינואר החלה אינדונזיה לאכוף קוד פלילי לאומי חדש, שהחליף את הקוד מתקופת השלטון ההולנדי ששימש את המדינה יותר משמונה עשורים. חברי הפרלמנט אישרו בדצמבר 2022 את הקוד, שאורכו 345 עמודים, אחרי שנים של ויכוחים והפגנות סביב סעיפים הנוגעים למוסר, דת וזכויות הפרט. סעיף 411 הופך יחסי מין מחוץ לנישואים לעבירה שעונשה עד שנה בכלא, וסעיף 412 קובע כי חיים משותפים כבעל ואישה מחוץ לנישואים שמוכרים בחוק הם עבירה שעונשה עד שישה חודשי מאסר. את העבירות אפשר להעמיד לדין רק בעקבות תלונה של בן או בת זוג, הורה או ילד, אבל ארגוני זכויות מזהירים שהן עלולות לפגוע במיוחד בזוגות מאותו המין, שמערכות היחסים שלהם אינן מוכרות בחוק באינדונזיה.

וידניאנה אמר כי מצבם של להט"בים באינדונזיה נעשה מדאיג יותר ויותר. לדבריו, הפגיעה אינה מתבטאת רק באלימות גוברת, אלא גם בהתחזקות עמדות אנטי-להט"ביות במרחב הציבורי, ברשתות, במוסדות חינוך ובפוליטיקה, כולל התקנה הנשיאותית. "ההשפעה לא תמיד מגיעה בצורה של אלימות פיזית. הרבה להט"בים, במיוחד נשים טרנסיות, שעובדות בעיקר בבידור או בעבודות לא פורמליות אחרות, מתחילות לאבד הזדמנויות עבודה כי הן נחשבות ל'סיכון' עבור מארגני אירועים", אמר. "יש גם חשש שהסטיגמה והפחד הגוברים ירתיעו אנשים מלגשת לשירותי בריאות, כולל בדיקות HIV ומחלות מין, מחשש שזהותם או נטייתם המינית ייחשפו".

לדברי וידניאנה, הסביבה המשתנה מטילה עומס נוסף על ארגוני להט"ב, והופכת התכנסויות, פעילויות חינוך וקמפיינים ציבוריים לרגישים יותר. "אנחנו כל הזמן במצב כוננות", אמר. מאז גל העמדות האנטי-להט"ביות הקודם ב-2016, הוסיף, ארגונים מכינים תוכניות אבטחה וניהול סיכונים לפני קיום אירועים. בעבר החששות העיקריים היו תקיפות פיזיות, פשיטות ואיומים שעלולים לגרום למקומות לבטל אירועים. כיום, לדבריו, הם צריכים להביא בחשבון גם מתקפות אונליין, כולל השתלטות על וואטסאפ ופריצה לחשבונות ברשתות, וגם אפשרות שאירוע או ארגון יהפכו למטרה אחרי שיהפכו לוויראליים. "זה מגביל את התנועה שלנו", אמר.

וידניאנה הזהיר שהשינוי מ-LGBTQ ל-LGSP אינו רק עניין של טרמינולוגיה. "השינוי מזיז את האופן שבו אינדונזים מבינים או תופסים סוגיות להט"ביות, מזהויות, זכויות וקיום להתנהגות, מוסריות ופליליות", אמר ל-Blade. "אנחנו גם רואים את זה בהקשר של נרטיב שהתפתח במשך זמן רב, שמציג להט"בים כ'תוצר של המערב' או 'תעמולה מערבית'. במסגרת הזו, LGSP יכול להתפרש כמאמץ שלהם לדחות את האופן שבו להט"בים מגדירים את עצמם ולהחליף אותו בקטגוריה שמוגדרת על ידי מי שמתנגדים לקיומם של להט"בים".

הוא הזכיר גם היסטוריה ארוכה של זהויות וביטויי מגדר מגוונים באינדונזיה, ובהם מסורות כמו "ביסו", "קלאלאי", "קלאבאי" ו"וואריה", וכן מסורות אומנותיות שבהן גברים מגלמים דמויות נשיות. הוא הזהיר שלא להלביש קטגוריות להט"ביות מודרניות על המסורות האלה, אבל אמר שגיוון מגדרי ומיני אינו זר להיסטוריה האינדונזית.

לדבריו, החשש המרכזי הוא חוסר הבהירות סביב מונחים כמו "קמפיין", "קידום" ו"הפצת תרבות להט"ב", שעלולים להתפרש באופן רחב מספיק כדי לפגוע בעבודה לגיטימית בחינוך, בריאות, זכויות אדם ושירותים קהילתיים. הוא הזכיר מידע על HIV ובריאות מינית, סיוע משפטי לקורבנות אלימות, מחקר על אפליה, הכשרות על נטייה מינית, זהות וביטוי מגדריים ומאפייני מין, וגם דיון אקדמי. וידניאנה תהה אם גבר הומו שאומר בפומבי שהוא הומו ודורש לחיות בביטחון, או אישה טרנסית שמדברת על אפליה שחוותה, יכולים להיחשב כמי שמנהלים "קמפיין" או "מפיצים תרבות להט"ב". חקיקה כזו, הזהיר, עלולה להפוך סטיגמה קיימת לכלי להגבלה שיטתית של החיים, הביטוי, השירותים והארגונים הלהט"ביים.

"מבחינתי, המצב נעשה קשה יותר. ואני חושב שאנחנו צריכים להסתכל מעבר למה שהחוק אומר", אמר אריסדו, נציג שטח של Pelangi Nusantara, קבוצת קהילה להט"בית באינדונזיה. "כי לפעמים, כשמדברים על אינדונזיה, אנשים אומרים: 'ובכן, להיות להט"ב לא מופלל באופן כללי בחוק הפלילי הלאומי'. טכנית, זו הבחנה חשובה. אבל זה לא באמת מה שאנשים בשטח חווים. מה שאנחנו רואים הוא יותר לחץ. יותר הטרדות. יותר ביוש פומבי. יותר אנשים שמסומנים כמטרה פשוט כי הם נתפסים כלהט"בים".

אריסדו אמר כי נשים טרנסיות מתמודדות עם אלימות מחריפה. לדבריו, Pelangi Nusantara תיעד 10 תקיפות בבוגור בין מרץ ליולי 2026, שבהן היו 45 נפגעים ונפגעות. הוא אמר שהופעת קבוצות "Boti Hunter" מדאיגה במיוחד, משום שהיא משקפת מעבר מרטוריקה אנטי-להט"בית לפגיעה פעילה באנשים. הוא הוסיף שהפחד מחשיפה או מתקיפה מונע מרבים מהקורבנות לדווח על אלימות, בזמן שדוקסינג והטרדות אונליין מאלצים יותר ויותר ארגוני להט"ב לצמצם את הנראות שלהם.

ברקע, הרשויות בבוגור עצרו ב-22 ביוני 75 בני אדם בפשיטה על מה שהוגדר כ"מסיבת גייז", לפי הודעת אמנסטי אינטרנשיונל שצוטטה ב-Washington Blade. המסיבה התקיימה בווילה בשכונת פונצ'אק בעיר, ומפקד משטרה מקומי אמר לפי הדיווח כי השוטרים פשטו על המקום בעקבות דיווחים מהציבור על "פעילות גייז". בוגור נמצאת כ-64 ק"מ מדרום לג'קרטה, בירת אינדונזיה, באי ג'אווה.

לפי אמנסטי, המשטרה אמרה שתפסה במקום כמה ראיות, בהן אביזרי מין, ארבעה קונדומים וחרב ששימשה למופע ריקוד. 74 גברים ואישה אחת שנעצרו נלקחו למטה המשטרה, ושם עברו בדיקות נוספות, כולל בדיקות רפואיות ובדיקות HIV. "הרשויות באינדונזיה חייבות להפסיק את הפשיטות המבוססות על שנאה ומשפילות האלה", נמסר מאמנסטי. "אף אחד לא צריך להיעצר, להיות מאוים או לעבור ביוש פומבי בגלל נטייתו המינית או זהותו המגדרית, בפועל או כפי שהן נתפסות".

אמנסטי קראה למשטרה לשחרר מיד את כל העצורים, ולממשלת אינדונזיה לפעול לאחריותיות על הפרות זכויות אדם מצד המשטרה וליצור סביבה שבה להט"בים ובעלי בריתם יכולים לחיות ללא פחד והטרדה. לפי הארגון, הרשויות בג'קרטה פשטו ב-24 במאי על "מסיבת סקס של גייז" במלון ועצרו תשעה בני אדם, וב-1 בפברואר עצרה המשטרה 56 בני אדם במלון אחר בג'קרטה אחרי פשיטה על "מסיבת גייז". ב-2017 עצרו הרשויות בג'קרטה 51 בני אדם שהשתתפו ב"מסיבת גייז" בסאונה.

"הפשיטות האלה נעשו תכופות יותר במחצית הראשונה של השנה", אמר פעיל להט"ב אינדונזי. אמנסטי מסרה כי העצורים בפשיטות עלולים לעמוד בפני עד 15 שנות מאסר בגין הפרת חוק הפורנוגרפיה של אינדונזיה, שמגדיר פורנוגרפיה באופן רחב וכולל חומר שנוגד את נורמות המוסר של הקהילה.