התחום שישראל הפכה בו למעצמה עולמית: "אין מקום בעולם עם כמות כזו"

"ישראל היא מעצמה עולמית בתחום, אין מקום אחר בעולם שבו כל אדם יכיר כמה אנשים שעושים את זה, כמעט ואין גן שאין בו הורות משותפת", מספרת מיכל בירן, בעלי מיזם "החסידה", על התופעה שהפכה לפופולרית בישראל יותר מבכל מקום אחר.

אמנם אין נתונים רשמיים על מספר הילדים שבהורות משותפת, מאחר ובישראל ניתן לרשום רק שני הורים, אך אין ספק שבין אם זה לזוגות גאים, נשים שלא רוצות להיות אימהות חד הוריות או גברים שרוצים ילד ללא זוגיות - מדובר בתופעה של ממש בארץ.

בירן, חברת כנסת לשעבר במפלגת העבודה, הקימה את המיזם בשנת 2020 בתקופה הקורונה, שנה לאחר שילדה את בתה הראשונה נוגה בהורות משותפת עם נמרוד, שהיה פעיל במפלגת "יש עתיד". "בטינדר לא הייתה לי בעיה להיות הח"כית עם התמונה, אבל באתר של הורות משותפת לא נחשפתי בזמנו. שם פגשתי את נמרוד ונפל לי האסימון שזה מה שמתאים לי ושזה טוב לילד", היא מספרת.

בהמשך הם הביאו לעולם את דור, כיום בן שנתיים, כשהילדים יום אחד אצלה ויום אחד אצל אבא ואצל בן זוגו ירון. לדבריה, הורות משותפת מאפשרת גמישות וחיים מאוזנים יותר: "אני רואה סביבי אנשים שמגדלים את הילד 24/7 ולא מבינה איך הם עושים את זה. זה מאפשר חופש - כשהם לוקחים את הילדים לחופשה, אני יכולה לנוח ולהשקיע בעבודה. מצד שני, כשנמרוד במילואים ואני לבד עם הילדים, אני מרגישה כמה זה קשה".

בעוד זוגות גאים רבים פונים לפונדקאות, המחיר היקר של ההליך שעומד על מינימום של 300 אלף שקלים והמחויבות בטיפול בילד מסביב לשעון גורמת לרבים בקהילה לפנות לפיתרון של הורות משותפת. "מי שיגיע רק מפן כלכלי כי פונדקאות יקר לו ואין לו נכונות להכיר אדם אחר, להיות אמפתי כלפיו ולהחליט החלטות איתו, לא יצליח למצוא פרטנר", מציינת בירן.

בירן גם מזהירה מפני הסיכונים המשפטיים שבהליך עבור זוגות גאים: "מדינת ישראל עדיין לא מכירה בשלושה הורים. אם עושים ילד ונפרדים, והאב לא רשום ביולוגית, אין לו זכויות - גם אם נחתם חוזה. כל עוד מסתדרים זה נהדר, אבל אם לא זה עלול להיגמר בשברון לב. בפונדקאות, לעומת זאת, יש כבר פסקי דין שמסדירים את ההורות לשני ההורים".

לדברי בירן, כיום רבים מלקוחותיה הם לא מהקהילה. "זה התחיל מנשים וחברים גאים שלהם, אבל עכשיו חצי מהלקוחות שלי הם גברים סטרייטים, שהבינו שהם רוצים להביא ילדים גם בלי זוגיות".

באיזה גיל אנשים מגיעים אלייך?
"נשים מגיעות החל מ-38. הן זקוקות ליותר מפגשים כדי להחליט להיכנס לתהליך, כי קשה להן לוותר על החלום של משפחה בזוגיות. רוב הגייז עד גיל 45, הרבה מהגברים הסטרייטים רק בסביבות גיל 48. פתאום לקראת ה-50 הם מרגישים פחות אטרקטיביים באפליקציות וזה הלם בשבילם".

עד כמה הורות משותפת נפוצה בעיקר במרכז?
"זה נכון שעיקר ההתרחשות היא במרכז, אבל אנחנו רוצים שזה לא יהיה רק בת"א. יש חשיבות שזה לא עניין תל אביבי, אני רואה בזה ערך. מה שכן, המרחק הגאוגרפי הוא פקטור משמעותי מאוד. בעבר היו הסכמים של הורות משותפת עם מרחק של 20 ק"מ בין ההורים, היום אין דבר כזה. מעבר ל-7 ק"מ זה לא אפשרי. אפילו צפון ודרום תל אביב זה כבר רחוק מדי".

לעומת מרכז "אורו" להורות משותפת הוותיק יותר, שעושה את התהליך באמצעות שאלונים פסיכולוגיים ופגישות אבחון עם פסיכולוג מלווה, בירן סומכת יותר על האינטואציה שלה שהביאה עד היום ל-86 זוגות ול-49 תינוקות שנולדו דרך מיזם "החסידה". "אני מרכיבה בראש את הזוגות כמו במשחק שחמט. רוב האנשים מתקדמים בדרך כלל עם האדם הראשון או השני שאני מציגה להם. זה תלוי במזל, זה יכול להיות מיד ויכול לקחת כמה חודשים למצוא את ההתאמה", היא מסבירה.

בירן מדגישה שהיא לא פוסלת אנשים מטעמים ערכיים או כלכליים: "אני פוסלת רק על אגרסיביות - זה דיל ברייקר מבחינתי. מעבר לזה, אני לא שופטת מי ראוי להיות הורה". היא מאמינה שהורות משותפת היא מודל חברתי חדש שמציב אלטרנטיבה בריאה למציאות הקיימת: "בליבת העניין עומדת ההפרדה בין הורות לזוגיות. אנשים מבינים שלא חייבים הכל מאדם אחד - גם הורה וגם בן זוג".

לדבריה, יש צמדים של הורות משותפת שמבלים יחד חופשות ומשפחתיות, אך היא ממליצה לשמור על איזון: "עדיף להשאיר טעם של עוד. זו מערכת יחסים שלא ניתן 'להוריד מינון' ממנה כמו מחבר שנמאס לך ממנו, ועדיין זה הרבה יותר קל מזוגיות".

העלות של הליך המאצ'ינג יחד עם החוזים המשפטיים עומד אצלה על כ-10 אלף שקלים, לעומת כ-13 אלף שקלים ב"אורו", כשלפני כחודשיים היא גם השיקה אפליקציה המאפשרת בתשלום חודשי נמוך בהרבה לאנשים לחפש בעצמם בן או בת זוג להורות משותפת לפי מגוון קריטריונים מדעה פוליטית ("היום ביביסטים ורל"ביסטים לא עושים ילדים ביחד"), דרך השכלה, מוצא ורקע דתי ועד העדפות תזונתיות. "אני לא מאפשרת לחפש בה זוגיות אלא רק הורות משותפת וכל שימוש אחר יכול להשתמש בהשעיה. נשים חוות המון הטרדות באפליקציות ובשלנו אני לא מוכנה שיהיה", היא מדגישה.

בימים אלה המיזם שלה מתרחב גם לניו יורק, קליפורניה ולונדון, כולל אפליקציה ייעודית מותאמת. "זה פחות מוכר שם. כשאתה שואל בחו"ל הם לא יודעים להגיד אדם אחד שהם מכירים שעושה הורות משותפת", היא מסבירה. אתגר נוסף בחו"ל לעומת ישראל זה עניין טיפולי הפוריות שבארץ ממומנים על ידי המדינה. "בארץ קל למצוא שידוך למישהי מבוגרת כי אנחנו מממנים טיפולי פוריות, בניו יורק זו תהיה בעיה".