פריס הילטון עברה מיתוג מחדש עם יציאת הסרט התיעודי שלה מ-2020, "This Is Paris". אבל בעוד שהסיפורים שלה על מסכת ההתעללויות שספגה בשנותיה הצעירות גרר אהדה מהקהל, חלק ממנו עדיין מתקשה להתעלם לחלוטין ממקרים חוזרים ונשנים בהם היא התבטאה בצורה בעייתית נגד קבוצות מיעוט שונות בחברה.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא סרטון מתחילת שנות ה-2000 המציג את הילטון משתמשת בנונשלנטיות במילת ה-N הפוגענית. בקליפ אחר מאותה תקופה היא התייחסה לחבר הומו שלה במילה הפוגענית "מתרומם", וקטע נוסף הציג אותה שרה את השיר We are Family של Sister Sledge, כשהיא משנה את המילים שהביעו רגשות אנטישמיים ואנטי-שחורים פוגעניים. במקרה אחר, טענה הילטון שלרוב ההומואים "כנראה יש איידס".
אלו רחוקות מלהיות הפעמים היחידות שהילטון הואשמה בהתבטאויות פוגעניות קיצוניות, אם כי לא כל האשמה אומתה או שיש סרטון או הודעה כדי לגבות אותה. בספר הזיכרונות החדש שלה, פריס תיארה את החוויות האישיות שלה בבית הספר "פרובו קניון", שם היא סיפרה שעברה "התעללות מילולית, נפשית ופיזית על בסיס יומיומי" בתור נערה.
הילטון תיארה בכאב אירועים אלימים שספגה בבית הספר, אותם כינתה כ"תרפיה שבהתקפות". שם, המשתתפים "הלכו על המטרה הברורה ביותר בשפה הכי מכוערת שאפשר". כעת היא מספרת, שהיא מאמינה שהמפגשים הללו הותירו אותה עם בעיה רגשית קשה. "אני מסתכלת אחורה על כמה מהדברים שאמרתי בשנים שאחרי פרובו, בעיצומה של פוסט-טראומה, ואני מבועתת", כתבה כשהיא מתייחסת להתבטאויות העבר. "אני מבולבלת, כי זה אומר שהאנשים המפחידים האלה נכנסו לי לראש. אף פעם לא באמת השארתי אותם מאחור. אני לא זוכרת חצי מהדברים שאנשים אומרים שאמרתי, אבל גם לא מכחישה אותם. לומר ששתיתי כדי להקהות את הכאב - זה הסבר, לא תירוץ".