"התוקפים מגיעים בחבורות רעולות פנים שצדות גברים בגריינדר, ומתנפלות עליהם"

לפני מספר חודשים, אבי (שם בדוי), חווה תקיפה על ידי אדם שהכיר באפליקציית ההיכרויות גריינדר. כשהגיע לפגישה, הבחור החל לתקוף אותו ושדד אותו. "חששתי מאוד מהמקרה ולקח לי כמה חודשים עד שפניתי לעזרה לקו הקשב של האגודה," הוא משחזר. "הם נתנו לי את מלוא הגב שהפך את התהליך הקשה הזה ליותר אפשרי ופחות חסר אונים. בזכות העזרה שלהם הצלחתי לשקם את עצמי".

לדניאל (שם בדוי) קרה מקרה דומה. הוא נפגש עם בחור דרך האפליקציה, וכשהגיע לפגישה, ראה בחור זר. "לפני שהבנתי מה קורה, הוא התחיל לאיים עליי והאשים אותי שנפגשתי עם מישהו שאסור לי להיפגש איתו", הוא משחזר. "ניסיתי להרגיע את הסיטואציה אבל לא הצלחתי. הוא רצה כסף, לא נתתי לו ואז הוא לקח חפץ בעל ערך כספי וברח".

אבי ודניאל הם רק שניים מעשרות פונים שבהם מטפלים במרכז הדיווח מדי יום בשנה האחרונה. מנתוני משטרת ישראל ,שנמסרו לאגודה ולתנועה לחופש המידע, עולה כי בשנת 2025 חל זינוק אדיר בתקיפה של להט"בים. בשנת 2024 אירעו 14 מקרים ואילו מינואר ועד אוקטובר 2025, התרחשו כבר 36 מקרי תקיפה - עלייה של פי 2.5 במספר מקרי התקיפה נגד חברי הקהילה הגאה בישראל. לטענת האגודה, מספר המקרים האמיתי גבוה אף יותר, שכן המשטרה לא מסווגת כל תלונה כפשע שנאה על רקע להט"בי. זאת בנוסף לעשרות מקרים בחצי השנה האחרונה של השחתת רכוש, תלישה ושריפת דגלים, הסתה ואיומים - גם מצד חברי כנסת ושרים.

נתונים אלו מתפרסמים על רקע דיון חסוי שהתקיים לראשונה בוועדה לביטחון לאומי בכנסת בשבוע שעבר, ביוזמת חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו (יש עתיד), שעסק בטיפול המשטרה באלימות נגד להט"בים. במסגרת הדיון, הציגו בכירים במשטרה נתונים מסווגים על אמצעי האכיפה שננקטים להתמודדות עם האלימות - במרחב הציבורי וברשת. זהו הדיון הרביעי שיזם ח״כ להב הרצנו בנושא בשנה האחרונה, כאשר בשלושת הדיונים הקודמים סירבו נציגי המשטרה להציג נתונים או צעדי אכיפה.

"ההסתה המטורפת והדיס-אינפורמציה שמופצים ברשתות החברתיות, לצד הקישור שנעשה בחברה הישראלית בין הקהילה הגאה לבין הפגנות נגד ישראל בחוץ לארץ, יוצרים מצב שבו אנחנו השעיר לעזאזל", טוענת יעל סיני ביבלש, מנכ"לית האגודה. לדבריה, גם נשיא ארצות הברית משפיע על האווירה הציבורית בישראל. "טראמפ העביר מהלכים מסוכנים מאוד כנגד להט"ב ששוללים זכויות בסיסיות עבורם, ומגבילים ארגונים גאים שעוסקים בחינוך, ברפואה ובתרבות. כל אלו הביאו לכך שבישראל פועלים ארגונים אנטי-להט"ביים בתוך הממשלה, שמקדמים תפיסות שמרניות ועושים דה-לגיטימציה לקיום שלנו".

"גריינדר הפכה לכר פורה לעבריינים"

מרכז הדיווח של האגודה למען הלהט"ב קרוי על שמו של ניר כץ ז"ל, שנרצח בטבח הבר נוער, ומופעל על ידי מערך של מתנדבים ומתנדבות המעניקות סיוע לכל מי שחוו להט"בופוביה, לרבות אפליה, שנאה או פגיעה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית. הפונים והפונות למרכז מקבלים מענה מותאם, כולל תמיכה ראשונית וליווי, סיוע בהתמודדות מול הגורמים המעורבים וחיבור לייעוץ משפטי בשיתוף המחלקה המשפטית של האגודה. כל דיווח על להט"בופוביה מסייע בפרסום דוח שנתי המשקף את מצבה של הקהילה בישראל, נתונים שלאחר מכן מוצגים בפני מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה לצורך פיתוח מענים מותאמים ותיקוני חקיקה.

אביה ברששת, מנהלת מרכז הדיווח, מעידה שלתקיפות השונות בשנה החולפת יש מכנה משותף. "התוקפים מגיעים בחבורות רעולות פנים שצדות גברים בגריינדר, ומתנפלים עליהם במכות, באבנים וגם בסכינים ובנשקים, לרוב על מנת לשדוד אותם. לפי מה שנמסר לנו מהמתלוננים, הקללות שנאמרות על ידי התוקפים הוכיחו ללא ספק שמדובר בתקיפות על רקע להט"בופוביה".

למה התקיפות מתחילות דווקא בגריינדר?
"זו האפליקציה הפופולרית ביותר עבור הקהילה שהפכה לכר פורה לעבריינים להט"בופובים. היא נחשבת אפליקציה יחסית סודית ופרוצה, כלומר כל אחד יכול לכתוב לכל אדם אחר. התוקפים גם משנים שיטות פעולה. לדוגמה, בהתחלה יכולנו להשיג דרך המתלוננים צילומי מסך של השיחות, ומהר מאוד הם למדו לחסום את היוזר לפני התקיפה או אחריה כדי שלקורבן לא יהיה תיעוד".

באגודה מוסיפים כי בניגוד להנחות שרצות ברשתות, התוקפים לא מגיעים ממגזר מסוים או מעיר מסוימת. אופי, גיל ומספר התוקפים משתנה בכל אירוע. תקיפות באמצעות גריינדר קורות גם מחוץ לישראל, במקומות כמו רוסיה ובדרום אפריקה ואילו בהונגריה, השלטון משתמש באפליקציה כדי לעקוב אחר אזרחים להט"בים.

העלייה במספר התקיפות הביאה את האגודה להרחיב את שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל. אם בעבר, המשטרה בחנה כל מקרה באופן נקודתי, כיום מבינים שמדובר בדפוס. בעקבות לחץ מסיבי של האגודה, המשטרה מינתה חוקר בכיר שבחן תלונות שונות מתחנות משטרה ברחבי הארץ, וקידם את ההבנה בקרב השוטרים שכולן התבצעו על רקע שנאה נגד הקהילה הגאה. סיווג תלונות על רקע זה, עשוי להכפיל את העונש.

"אנו מטפלים בפונה מאז שהגיש את התלונה במשטרה, לאורך החקירה ועד להגשת כתב האישום", מספרת ברששת. "אנו עובדים עם הדרגים הבכירים במשטרה כדי להנחיל את הידע המקצועי לרמת השטח כך שכל שוטר ושוטרת יבינו במידה והתבצע פשע על רקע להט"בופובי. הודות לליווי הצמוד, במשטרה פתחו תקנים למש"קי להט"בים מחוזיים, שאמונים על טיפול משטרתי בצרכי הקהילה במחוז. הם מספקים מערכת קריטית של תמיכה ומענה זמין ונגיש לקהילה ברמה המקומית ובקשר הישיר של האזרח מול המשטרה".

"הרבה פונים הם במצוקה קשה, הם היו בטוחים שלהם זה לא יקרה"

בנוסף למרכז הדיווח, האגודה מפעילה את קו הקשב ‘יש עם מי לדבר’ שעובד בעברית מזה שלושה עשורים ונותן מענה לאלפים מדי שנה. לפני חמש שנים, האגודה הקימה את קו הקשב הראשון בשפה הערבית. המתנדבים בקו עוברים הכשרות מקצועיות ונותנים מענה למגוון רחב ביותר של תחומים וצרכים, מתהיות ומחשבות יום יומיות שמעסיקות את חברי הקהילה, עד לבני משפחה ומעגל השני שמתקשרים לקו הקשב ומתייעצים בנושאים של פגיעה, יציאה מהארון, בדידות או משבר.

דודו זלבסקי, מנהל קו הקשב, מספר שרבים מהמותקפים הם בארון וחוששים לפנות לקבל עזרה שמא העדפתם המינית תיחשף. "הרבה מהאנשים שמתקשרים אלינו מרגישים מצוקה קשה ותחושת חוסר שליטה. הם מספרים שהם היו בטוחים שלהם זה לא יקרה. אבל בפועל, ברגע האמת, ברגע הפגישה, המוח מתקשה לקרוא סימנים מזהירים".

איך אתם מסייעים לפונים?
"השיחה יכולה להראות למותקף את התמונה בבהירות, לתת לו רגע אחד של נשימה, של ביטחון, של תחושה שיש מי שמקשיב לו. לאחר השיחה הראשונה, אנחנו ממשיכים ללוות את הפונה באופן אקטיבי, כדי לבדוק איך הוא מרגיש ולוודא שיש לו תמיכה מספקת".

"אלו זמנים מאתגרים לקהילה והיכולת שלו לפעול ביחד בתקופה הזו היא כה חשובה, לא רק בסוגיות של זכויות ממשלתיות, אלא בכל תחומי החיים הבסיסיים ביותר", מסכמת סיני ביבלש, "כשאנחנו רואים ברשתות הסתה קשה, צריך שכל אחד מהקהילה או שתומך בה יוקיע את אותה התנהגות באופן ברור וחד-משמעי. דבר שני שאפשר לעשות זה להמשיך להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות, להעלות את הנושאים הללו מול המשטרה והממשלה, להתעקש ולדרוש שלא יקוצצו תקציבים לארגוני הלהט"ב".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל מכירה בצורך להעניק שירות מותאם ואפקטיבי לאוכלוסיות ייחודיות ומגוונות ובכללן קהילת הלהט"ב. ראש תחום להט"ב בחטיבת קהילות ומתנדבים עומדת בקשר רציף והדוק עם נציגי הקהילה וצוות האגודה, מנחה מקצועית מש"קים ייעודיים לקהילה המוצבים במספר מחוזות המשטרה, מבצעת הדרכות לשוטרים במסגרות הכשרה ובשטח, מובילה יחד עם שותפים בארגון התאמה של תהליכים, נהלים וטפסים ומהווה כתובת מקצועית למפקדים ושוטרים בכל הנוגע למתן מענה לצרכים הייחודיים של הקהילה ולטיפול בתלונות בשיתוף פעולה עם גורמי אגף החקירות והמודיעין".

בהינתן סכנה מיידית - פנו למשטרה בטלפון 100.

ניתן לפנות לקו הקשב "יש עם מי לדבר" במספר 2982*

.קו הקשב של ארגון "בית אל מים" בשפה הערבית במספר: 077-5466359.

לדיווח למרכז הדיווח על להט"בופוביה: לחצו כאן