לראשונה בתולדות סרביה: לסבית מונתה לנשיאת המדינה

היסטוריה בסרביה: אנה ברנאביץ', שכיהנה בעבר כראש ממשלת המדינה וכיהנה עד השבוע כיו"ר הפרלמנט, נכנסה שלשום (שני) לתפקיד נשיאת סרביה בפועל והפכה לאישה הראשונה וללסבית המוצהרת הראשונה שמכהנת בתפקיד. ברנאביץ' קיבלה את סמכויות הנשיא לאחר התפטרותו של אלכסנדר ווצ'יץ', שכיהן כנשיא מאז 2017. על פי החוקה הסרבית, בחירות לנשיאות צריכות להתקיים בתוך 90 יום ולכן כהונתה צפויה להיות זמנית.

"זה כבוד גדול עבורי לקבל את התפקיד הזה, חובתי להחזיק במשרה עד שאזרחי סרביה יבחרו את הנשיא הבא", אמרה ברנאביץ' לאחר העברת הסמכויות הרשמית. המינוי גם הופך אותה לדמות יוצאת דופן בהיסטוריה הפוליטית של המדינה: היא האדם הראשון שכיהן בשלושת התפקידים הבכירים ביותר בסרביה - ראש הממשלה, יו"ר הפרלמנט ונשיא המדינה.

ברנאביץ', חברת המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית ובת ברית פוליטית ותיקה של ווצ'יץ', מונתה לראשונה לראש הממשלה ביוני 2017. כבר אז עשתה היסטוריה פעמיים, כאישה הראשונה וכאדם הלהט"בי המוצהר הראשון שעמד בראש ממשלת סרביה. היא נשארה בתפקיד עד 2024, אז עברה לכהן כיו"ר האספה הלאומית.

למרות ההישג, מערכת היחסים של ברנאביץ' עם הקהילה הגאה בסרביה הייתה מורכבת לאורך השנים. היא חיה בזוגיות ארוכת שנים עם מיליצה ג'ורג'יץ' ויש להן בן, אבל סרביה עדיין אינה מכירה בנישואים חד-מיניים וזוגות חד-מיניים לא נהנים משוויון מלא בזכויות אימוץ. פעילי להט"ב מתחו לאורך השנים ביקורת על ברנאביץ' בטענה שלא ניצלה את מעמדה כדי לקדם שינוי משמעותי במעמד הקהילה.

ברנאביץ' ביקשה כבר בתחילת כהונתה כראש הממשלה שלא להפוך את נטייתה המינית למאפיין המרכזי של הקריירה הפוליטית שלה. "אני לא רוצה להיות ממותגת כ'ראש הממשלה הגאה של סרביה'", אמרה אז, והדגישה כי המסר שהיא מבקשת להעביר נוגע ל"יכולת, מקצועיות ואמינות". היא הבהירה באותה תקופה כי קידום רפורמות להט"ביות, ובהן נישואים חד-מיניים, לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלה.

עם זאת, בספטמבר 2017 הפכה ברנאביץ' לראש ממשלת סרביה הראשון שהשתתף במצעד הגאווה בבלגרד. "הממשלה נמצאת כאן עבור כל האזרחים ותבטיח שהזכויות של כל האזרחים יכובדו", אמרה אז.

"סרביה וישראל ימשיכו לחזק את הידידות"

לברנאביץ' גם קשרים חמים עם ישראל. ביולי 2025, כשכיהנה כיו"ר הפרלמנט הסרבי, הגיעה לביקור רשמי בירושלים ונפגשה בין היתר עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר החוץ גדעון סער ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה. במהלך הביקור הצהירה כי היא מקווה ששתי המדינות ימשיכו להעמיק את שיתוף הפעולה בתחומי הכלכלה, התרבות, הספורט והמדע.

"הידידות והיחסים הפוליטיים שלנו נמשכים שנים רבות. העם הסרבי והעם היהודי תמיד עמדו זה לצד זה וסבלו רבות, במיוחד במהלך מלחמת העולם השנייה", אמרה ברנאביץ'. "אנחנו חייבים לוודא שהעולם לעולם לא ישכח זאת ושלא יהיה שכתוב של ההיסטוריה, אלא שהשואה תיזכר". במהלך אותו ביקור היא גם הביעה תנחומים על מותם של חמישה חיילים בצפון רצועת עזה.

גם ביולי השנה, בכנס בין-לאומי שעסק במרכז ומזרח אירופה, ארצות הברית, ישראל והמזרח התיכון, אמרה ברנאביץ' כי סרביה "מעריכה מאוד את הידידות והשותפות עם ישראל" והוסיפה כי היחסים בין המדינות מבוססים על "נכונות כנה להבין זו את זו בתקופות קשות".

עם זאת, יחסיה החמים של ברנאביץ' עם ישראל מתקיימים לצד היחסים המסורתיים של סרביה עם הפלסטינים. ב-6 באוקטובר 2023, יום אחד לפני הטבח, נפגשה ברנאביץ', אז ראש ממשלת סרביה, עם שגריר פלסטין החדש במדינה, מוחמד עבדאללה נאמורה. בפגישה הגדירה את היחסים בין סרביה לפלסטינים כ"טובים וידידותיים" וציינה כי לשני הצדדים אינטרס משותף בהעמקת הדיאלוג המדיני.