"העיצוב זו התרופה שלי, הקולקציה הזאת מרפאת אותי"

עומר מיכאל, הבעלים של המותג "מיכאל", הוא אחד הסיפורים האנושיים המסקרנים של שבוע האופנה ישראל קנדה. אחרי שנים ארוכות מאחורי הקלעים כמאפר, סטייליסט ולפרקים אפילו דראג קווין - הוא עולה אל קדמת הבמה עם קולקציית בכורה שמספרת את סיפור חייו: ממאבקים כלכליים ונפשיים, דרך אשפוזים והתמודדות עם תסמונת דו-קוטבית ועד לפריצה מחודשת בעולם האופנה.

עומר החל כבר בגיל 10 לעצב בגדים, בגיל 15 למד בתיכון לאמנויות במגמת אופנה והמשיך אחרי זה בשנקר. במקביל הוא עבד במשך שנים כמאפר. "זו עוד דרך בשבילי ליצור את המראה בשלמותו וגם עזר לי להכיר נשים בפן אחר. כשאתה נוגע לאישה בפנים זה תהליך שהוא מאוד אינטימי", הוא מספר.

המעצב בן ה-40, מגדיר את עצמו כא-בינארי דבר שעזר לו במקצוע. "בגלל שאני א-בינארי קל לי לראות את עצמי כאישה ולדמיין את עצמי בתוך הבגדים. אני חד משמעית יודע לחשוב כמו אישה ובשביל אישה, איך יהיה לי נוח לזוז וללכת בתוך הבגד כאישה. הבגדים שלי מאפשרים חופש, קלילים על הגוף ולא מגבילים תנועה. אני תמיד שואל את מי שמדגמן עבורי אם נוח להם", הוא מסביר.

בילדותו בפתח תקווה עבר עומר בריונות והומופוביה. "חטפתי מכות, זרקו עליי אבנים", הוא משחזר. "אבל לא נכנעתי לזה, בתוכי ידעתי שאני שלם ושנולדתי כפי שאני. היה לי ברור מגיל צעיר שטעות לא הייתה פה. עם השנים למדתי להתגבר ולהיות שלם עם עצמי, עם הזהות שלי והגוף שלי. אני מרגיש שככל שאני יותר שלם עם עצמי, כך הסביבה פחות ביקורתית ויותר מכילה. אני מאמין כשאתה שלם עם עצמך ומשדר רוגע אז לאנשים לא באמת אכפת". 

בגיל 16 הוא יצא מהארון "אבל יש הבדל בין לצאת מהארון לבין לקבל את עצמך", הוא אומר. "בתור גיי מגיל צעיר אומרים לנו שזה לא בסדר וחלקנו מאמינים בזה, שמשהו בנו מקולקל. זה משפיע על איך שאנחנו מתקשרים אחד עם השני כשאנחנו יוצאים לעולם. בסוף ההומופוביה היא גם המון בינינו בקהילה, יש המון פילוג והגדרות שמבדילות בינינו".

הקושי גרר איתו מחיר. עומר התמודד עם חרדות, דיכאונות ומחשבות אובדניות וגילה שהוא סובל מתסמונת דו-קוטבית. "עברתי תקופות אפלות ובכל תקופה אפלה הגיעה גם תקופה מוארת. זה היה כמו גלגל שהיה קשה לשבור אותו. אני מרגיש שהעיצוב זו התרופה שלי, שהקולקציה הזו מרפאת אותי. אני מוציא שם הרבה כאב", הוא מספר.

הקולקציה, שתוצג היום (רביעי) בתצוגת Upcoming Designers בחסות רולדין במסגרת שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2025, מחולקת לשלושה פרקים – Dark, Revive ו-Divine. היא נעה בין אופנת עילית לתיאטרליות סוחפת, בהשראת קוקו שאנל, אלבר אלבז, שנות ה-70 והרייב של שנות ה-90. 

עומר מציג 12 דגמים המחברים בין מחויט למפתיע, עשירים בחומרים מגוונים -ממשי ופרווה סינתטית ועד מתכות וחרוזים. את התצוגה יחתום דגם מחווה ל-Cat Woman, ובו "חתול" לבן ריאליסטי שנוצר במיוחד עבורו בידי האמן עמי זרוג - סמל לניצחון האור על האפלה. "יש בי צד מאוד קלאסי ופריזאי וקוקטי וצד יותר דארק וקינקי הכל בסוף יוצר את החזון העל זמני והאדג'י שלי. זה המרכיב של כל הבגדים שלי", הוא מציין.

לדבריו, הקולקציה משקפת את השלבים שעבר בחייו. "הכל מתחיל מלנכולי ושחור עם חומרים של פלסטיק ולטקס ואז מתחילות להיכנס הפנינים, נקודות האור הלבנות, אחריהם נכנס הצבע והאופטימיות ולבסוף נכנס האלטר-אגו שלי החלק הכיפי, הפנטזיות והגחמות שלי", הוא מספר. "כשאני מוציא בגד יפה ושיקי אתה לא תראה את העצב, התפרים, האלמנטים שמעבירים כאב, אבל אם תתעמק בזה תראה את החתכים. אבל בסוף מאוד חשוב לי שזה לא יהיה עצוב, שהבגד יהיה שמח, גם אם אני מספר משהו יותר עצוב ומלנכולי". 

בין הדוגמניות שלו תהיה גם דוגמנית טרנסית בשם ניס. "היא מוזה עבורי ומהווה לי השראה. אני שמח שיש ייצוג כזה בראנר שלי. הנראות היא מאוד חשובה בתעשיית האופנה כי בסוף אנחנו מכתיבים מה נכון ומה לא", הוא מציין.

מה הוויז'ן שלך?
"מאוד פשוט - אנחנו הכי יפים בעורנו, הכי יפים כשנוח לנו. אין אצלי מגדר, זה משהו שהוא אובר-רייטד בשבילי. הא.נשים שאני מלביש הם אדג'יים מאוד באופי שלהם אבל עם פן קלאסי, על-זמני".