הנחת שקית זבל בכניסה לדירה, נזק לציוד חשמלי ומכתבים לפני תביעה מעורך דין הם רק חלק ממסכת של הטרדות והתנכלויות אותן חווה שירה רפאלוביץ בת ה-39 מאז חודש נובמבר, רק בגלל שהעזה לתלות בחלון הבית שלה דגל גאווה. זה חמישה חודשים שרפאלוביץ נרדפת לטענתה על ידי צמד נשים מוועד הבית בבניין שלה, אך מה שאולי היה עשוי להיתפס תחילה כניסיון לגרום לה להסיר את הדגל, התפתח למסכת הטרדות של ממש. 

"זאת התנכלות שבאה בגלים", אומרת רפאלוביץ בשיחה עם mako ומספרת שהכל התחיל בנובמבר האחרון, אז תלתה על אחד הקירות המשותפים של הבניין, מחוץ לחלון הדירה שלה, דגל גאווה לצד דגלי ישראל. זמן לא רב לאחר שתלתה הדגלים היא קיבלה מכתב מפתיע מהאגודה לתרבות הדיור, שלאחר מכן התברר בתור מכתב התראה מעורך דין. "במכתב היה כתוב שאני חייבת להוריד את הדגל, בגלל שמדובר בקיר חיצוני", מסבירה רפאלוביץ. 

לאחר שקיבלה את מכתב ההתראה, קבעה רפאלוביץ פגישה עם המתלוננות שהיו חתומות על המכתב, רק אז גילתה כי התלונה הוגשה על דגל הגאווה בלבד, בטענה שעל פי תקנון ועד הבית אסור לתלות דגלים בקיר החיצוני, כשלמעשה הן מתעלמות מנוכחות דגלי הלאום על חלונות רבים, ולא רק על חלון דירתה של שירה.

"בפגישה הן אמרו לי משפטים כמו 'מאז שנהיית לסבית את בן אדם מגעיל' או 'דאגנו להעיף בעלת בית, אז נדאג להעיף גם אותך'", היא נזכרת. "הן שיקרו לי שהשכנים מעלי רוצים לתלוש לי את הדגל ואפילו גיליתי שאחת מהן בכלל לא נבחרה לוועד הבית, היא סתם מרשה לעצמה להציג את עצמה ככה ולהתעמר בדיירים אחרים". 

 

זמן קצר לאחר השיחה הזו החלו לפקוד את דלתה של רפאלוביץ הטרדות בלתי פוסקות מצמד הנשים המדובר. "הן ניתקו את החשמל כך שלא הייתי יכולה להדליק אור מתוך הבית שלי במסדרון", היא נזכרת. "אחרי שהתלוננתי על כך הן דאגו לכבות את החשמל לקומה כולה. הן זרקו שקיות זבל בכניסה לדירה שלי והן לא מפסיקות לשלוח הודעות לבעל הבית שלי".

לדבריה של שירה, ככל שהזמן חלף ההטרדות גברו וחברות ועד הבית החלו לפעול נגדה דרך בעל הבית. "הייתי בטוחה שהוא יעיף אותי מהדירה בגלל זה", היא מודה. "היא כתבה לבעל הבית שלי שאני 'בחובות', למרות שכבר שילמתי מראש. זה הגיע למצב שחסמתי אותן מכל מקום אפשרי, וגם זה לא עזר. אחת מהן פתאום שלחה לי מכתבים למייל והן שמו לי מכתבים בתיבת הדואר. לא פתחתי אותו, העברתי אותו לתיבה שלהן אבל הן ממשיכות לשים לי אותו בתיבה". 

מיואשת מהמצב, החליטה שירה לפעול וחילקה בסוף השבוע האחרון מכתב אישי לכל דיירי הבניין, בו היא קוראת להם לפנות אליה במידה והם סבלו מהטרדות השכנות המדוברות. "מאז שתליתי דגל בחלון, הנשים מוועד הבית רודפות ומטרידות אותי. הן מאיימות עלי ועל בעל הדירה שלי באופן ישיר ודרך גופים חיצוניים", כתבה רפאלוביץ במכתב, בתחושה שהיא לא היחידה שסובלת מצמד הנשים. "נאלצתי להגיש תלונות במשטרה, לאגודה לתרבות הדיור, לעירייה ועוד. אני מזמינה אתכן ואתכם ליצור איתי קשר במטרה לשתף את המידע ולמנוע מקרים עתידיים". 

התחושה של רפאלוביץ לא הטעתה אותה, וזמן קצר לאחר מכן היא החלה לקבל פניות גם מדיירים אחרים בבניין שחוו הטרדות מצד אותן נשים. אחת מהן היא סופי (שם בדוי), שחיה שנים רבות בבניין וביקשה שלא להזדהות בשמה האמיתי. "מדובר באישה אחת שהצטרפה לוועד לפני בערך ארבע שנים ויש מישהי אחרת שעוזרת לה, למרות שהיא לא נבחרה לוועד והיא גם לא עוזרת, היא רק מזיקה", היא מספרת בשיחה בה היא שמחה לחשוף את כל המעללים של נשות הוועד הסוררות. "הן רק מחפשות עם מי להתעסק כל היום, זוג משועממות שמפנות את כל האנרגיה להרע לאנשים. המון שכנים לא מדברים איתן ולא רוצים להתעסק איתן".  

סופי מתארת סיטואציות לא נעימות ואף מבזות, באחת מהן צעקה אחת הנשים על אביה בן ה-70, שבסך הכל ניסה לעלות עם אופניים במעלית. "היא צעקה וקיללה אותו, שיקרה שקרים נבזיים כמו שהוא לא יכול להיכנס למעלית עם האופניים על פי חוק", היא משתפת ונזכרת בעוד מקרה ועוד תקרית, והרשימה מתארכת ומתארכת. "מכתבים, איומים מעורכי דין, צעקות. הגעתי למצב שאני פונה למשטרה ואומרים לי שהן בעייתיות ומוכרות". 

בזמן השיחה עם סופי, היא פוגשת בכניסה לבניין שכנה נוספת שסבלה מהטרדות חוזרות ונשנות מצד אותן נשים, אך לא מעוניין להיחשף מהפחד שמא תעורר שדים רדומים. "להרבה אנשים כאן יש בעיות איתן", קובעת סופי. "יש שכן אחד שבאמת מפריע להרבה אנשים, אבל איתו אין לה בעיה, כי הוא אחד של מתעסקים איתו".

לדבריה של רפאלוביץ כל דייר "שלא בא להן טוב בעין" חווה מצמד הנשים הצקות. "שלחתי את המכתב שקיבלתי מעורך הדין לאגודה למען הלהט"ב, הגעתי עד סגן ראש העיר, הגשתי תלונה בדצמבר, דיברתי עם השיטור הקהילתי, אבל שום דבר לא עזר". ארבעה חודשים עברו מאז הגישה את התלונה כנגד צמד הנשים ולטענתה "היא לא קיבלה שום עדכון". כעת, היא ודיירים אחרים בבניין חוששים שמא בעלי הדירות לא יהיו מעוניינים לחדש עימם את חוזה השכירות. "אני מקווה שבעל הדירה שלי מבין שגם לדיירים אחרים זה יכול לקרות, ולא מדובר במיוחד בי". 

זו לא הפעם הראשונה שבה אנחנו שומעים בחודשים האחרונים על מקרי להט"בפוביה הקשורים לדיור, גם לדמויות ציבוריות וגם לאזרח הפרטי. לדעתה של רפאלוביץ, יש קשר ישיר בין המצב הפוליטי לעלייה במקרי הלהט"בופוביה והאפליה נגד להט"ב. "אני חושבת שבן גביר נותן לגיטימציה. אנשים מרשים לעצמם לומר 'לא' להומואים באירועים וסיטואציות מהסוג הזה".

מערכת mako פנתה לזוג הנשים המתוארות בכתבה לתגובה, אך הן סירבו. 

ממשטרת ישראל נמסר: "עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה, ומשלא נמצא כי מדובר בעבירה פלילית, הועבר התיק לטיפול השיטור הקהילתי".