תת הזן החדש של אבעבועות הקוף שהתגלה בישראל: זה מה שצריך לדעת

בשבועות האחרונים חוזר לכותרות נגיף ה-Mpox (אבעבועות הקוף), בעיקר סביב דיווחים על תת זן Clade 1b שמתפרץ בעולם ואובחן בשבוע שעבר לראשונה בישראל. חשוב לשים דברים בפרופורציה: רוב ההדבקות עדיין מתרחשות דרך מגע קרוב מאוד, בעיקר עור בעור (לעיתים בהקשר מיני), ורוב המקרים מחלימים היטב. לצד זאת, יש קבוצות שעלולות לפתח מחלה קשה יותר, ולכן נדרשת מודעות, אבחון מהיר ושמירה על כללי מניעה.

לדברי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב, גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים (MSM) וכן נשים טרנסג'נדריות, נחשבים לקבוצה בסיכון גבוה יותר להידבקות. גורמי בריאות מסבירים כי הסיכון לציבור הרחב נותר נמוך, אך לקבוצות בסיכון מומלץ במיוחד להיות ערניות, להיבדק ולקבל חיסון. ד"ר רוני פרבר, מנהל מערך בריאות הציבור ב'פמי' (שירותי הרפואה מרחוק בישראל), מרצה ויועץ בכיר בתחום בריאות הציבור, מסביר את מה שצריך לדעת.

ממה זה נגרם?

אבעבועות הקוף (Mpox) נגרמות על-ידי נגיף ממשפחת האורתופוקס, אותה משפחה שאליה השתייך גם נגיף האבעבועות השחורות. לנגיף קיימים מספר תתי-זנים (קליידים), השונים זה מזה במאפיינים אפידמיולוגיים ובפוטנציאל לחומרת מחלה. בעבר, חלק מתתי-הזנים שנפוצו באפריקה נקשרו לשיעורי מחלה קשים יותר, אך בפועל חומרת התחלואה תלויה בגורמים רבים נוספים, בהם גיל, מצב מערכת החיסון, מחלות רקע וזמינות טיפול רפואי.

תת-הזן המדווח כיום (Clade Ib) נמצא במעקב הדוק של רשויות הבריאות בעולם, ועד כה נראה כי ברוב המקרים המחלה מתבטאת באופן קל עד בינוני ומגיבה היטב לטיפול תומך, במיוחד כאשר האבחון נעשה מוקדם.

האם קונדום הוא הגנה מספקת?

לא. קונדום עשוי להפחית סיכון במגע גניטלי/אנאלי מסוים, אבל הוא לא מכסה אזורי עור אחרים שבהם יכולות להיות נגעים/הפרשות ולכן הוא לא מגן באופן מלא מפני Mpox. אם יש חשד לנגעים/תסמינים אצל אחד הצדדים, אין לקיים מגע אינטימי עד בירור רפואי.

האם גם נשים יכולות להידבק?

כן. הנגיף אינו שייך למגדר הוא עובר לפי סוג החשיפה. בהתפרצות 2022 חלק גדול מהמקרים בעולם היה בקבוצות מסוימות עם דפוסי חשיפה מסוימים (למשל ריבוי מגעים אינטימיים באירועים/מסגרות מסוימות), אבל כל אדם יכול להידבק אם מתקיים מגע קרוב עם נגעים/הפרשות/חומרים מזוהמים.

האם זה עובר גם בצעצועים?

כן, חפצים מזוהמים יכולים להעביר את הנגיף (בעיקר אם היה מגע עם נגעים/נוזלים/גלדים) למשל מצעים, מגבות, בגדים וגם צעצועי מין. עקרונית, אם חפץ מזדהם ישירות בהפרשות/נגעים ואז עובר מיידית לאדם אחר תיתכן העברה. השורה התחתונה: לא לשתף פריטים אישיים (מגבות/בגדים/צעצועים אינטימיים), ולנקות/לחטא לפי הנחיות כאשר יש חשיפה.

כמה זמן נמשכים הסימפטומים וכמה זמן מדבקים?

דגירה: לרוב 3-17 ימים.

משך מחלה: לרוב 2-4 שבועות.

זמן שבו בסיכון להדביק אחרים: מאזור תחילת התסמינים ועד שכל הנגעים החלימו, הגלדים נשרו ונוצר עור חדש.

תסמינים שכיחים: חום, כאבי ראש/שרירים, עייפות, בלוטות לימפה מוגדלות ופריחה/נגעים בעור או בריריות לעיתים באזור גניטלי/אנאלי.

אילו טיפולים קיימים היום?

ברוב המקרים הטיפול הוא תומך: שיכוך כאב, טיפול בעור/נגעים, מניעת זיהום משני, והקפדה על בידוד ומניעת הדבקה בבית. במקרים מסוימים (למשל מדוכאי חיסון, מחלה קשה, מעורבות איברים/סיבוכים) קיימת אפשרות לטיפול אנטי ויראלי כגון Tecovirimat, הזמין במסלולים ייעודיים במדינות שונות . חשוב לומר: הידע על יעילות קלינית חד משמעית עדיין מתעדכן, ולכן ההחלטה היא פרטנית לפי סיכון-תועלת.

ומה לגבי חיסון, למרות שאין כרגע מלאי בארץ?

קיימים חיסונים ייעודיים (בעיקר ממשפחת MVA-BN, מוכרים בעולם כ-JYNNEOS/Imvanex), שמיועדים בעיקר לקבוצות סיכון (גברים המקיימים יחסי מין עם גברים ו/או עם טרנסג'נדריות) ולמניעה לפני חשיפה או לאחר חשיפה בהתאם למדיניות.

לגבי ישראל: זוהה מקרה Clade 1b בנוסע חוזר, ובמקביל נכון לכרגע אין מלאי זמין במדינה לתת-הזן החדש. עם זאת החיסונים הקיימים בישראל נמצאים יעילים גם מול זן זה. בפועל, גם כשאין מלאי כללי המניעה (זיהוי תסמינים, הימנעות ממגע קרוב, בידוד, והפחתת חשיפות בסיכון גבוה) הם “החיסון ההתנהגותי” הכי אפקטיבי כאן ועכשיו.

מתי חייבים להיבדק/לפנות לרופא?

- פריחה/נגעים חדשים (במיוחד גניטליים/אנאליים) עם/בלי חום, בלוטות לימפה מוגדלות, כאבי גוף.

- חשיפה קרובה למקרה מאומת או פרטנר/ית עם נגעים חשודים.

- אוכלוסיות בסיכון למחלה קשה (דיכוי חיסוני, הריון וכו’) פנייה מוקדמת חשובה.