"הם יותר מפחדים מארגונים דתיים שיבקרו אותם מאשר רוצים לתת שירות שווה לסטודנט"

מיה פרלומטר, סטודנטית טרנסג'נדרית בת 26 להיסטוריה וארכיאולוגיה, מנהלת מזה שנתיים וחצי מאבק מול הנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים מאחר שלא אפשרו לה לקבל דיור שהולם את המגדר שלה לצד סטודנטיות – ולאחר שהבהירו כי עליה לגור לבד, לא סייעו לה בסבסוד ההפרש של שכר הדירה במעונות. "הם טענו כי הם לא יכולים למנוע את הטרנספוביה שתופנה נגדי, עשו כאילו הם מגנים עליי", היא מסבירה בשיחה עם mako.

"הגעתי למעונות האוניברסיטה עקב קושי מהותי למצוא דיור מחוץ למעונות ועקב חוסר תמיכה מצד המשפחה שלי עקב היותי חרד"לית לשעבר", סיפרה פרלמוטר אתמול (רביעי) בדיון בנושא צעירים להטב"ק בסיכון בכנסת בוועדת הצעירים בראשות ח"כ נעמה לזימי. "כשפניתי לצוות המקצועי של האוניברסיטה בניסיון לקבל דיור שהולם האת המגדר שלי הופנו אלי שלל אמירות טרנספוביות, חויבתי לגור לבד ולשלם מחיר מלא של דיור יחיד 2,400 שקלים - כמעט אלף שקל יותר ממחיר של דירה בכפר הסטודנטים".

בתום מאבק שנמשך כשנתיים סבסדה האוניברסיטה את דירת היחיד שלה כמחיר של דירת שותפים. "זה לא מכסה את העלויות שהפסדתי שמגיעות עד 24 אלף שקלים", היא מציינת.

בעוד גורמים באוניברסיטה העברית מציינים כי המקרה של מיה קודם בהתאם לנהלים וכי לא היו תלונות דומות נוספות, באחווה הסטודנטיאלית אומרים כי העידו בפניהם בעל פה על מקרים דומים שהסתיימו בוויתור על מעונות או פרישה של הסטודנט/ית. "יש הרבה מקרים כאלה, אני היחידה שהסכמתי להיאבק ולדבר על זה", מציינת מיה.

"בזמן שלאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית האוניברסיטה נחושה לאפשר ולהקל על סטודנטים כדי להגביר את הנגישות להשכלה גבוהה, ברגע שמגיעים לקהילה הטרנסית פתאום הרצון הטוב הזה נעלם". היא מדגישה. "כשזה מגיע אלינו המדיניות היא למנוע חיכוך בין הטרנסים לבין שאר הסטודנטים ולא לאפשר מגורים לפי מגדר. הם יותר מפחדים מארגונים דתיים שיבקרו אותם מאשר לתת שירות לסטודנט".

"האוניברסיטה מסייעת לסטודנטים מרקעים שונים, אין סיבה שלא תסייע כלכלית לדיור ודווקא במקרה של מיה שעוברת קושי כפול כחרדית לשעבר ללא תמיכה, האוניברסיטה התנערה ומרחה", מציין עומר גרוסמן, מנהל האחווה הסטודנטיאלית הגאה, שפועלת בכ-30 קמפוסים לימודיים ברחבי הארץ וליוותה את המאבק של מיה יחד עם אגודת הסטודנטים והסטודנטיות של העברית.

"חשוב לציין שלבסוף הגענו איתם להסכמות על פתיחת פיילוט של מגורים רב-מגדריים אך לא נעשתה כל התקדמות בנושא, אנו מצפים שההבטחות יהפכו למציאות, ואנו מקווים שזה ספתח לקמפוסים נוספים שיבינו שהסוגיה הזו היא מחסום משמעותי לנגישות להשכלה גבוהה ולכן זה נדרש בפתרון", מוסיף גרוסמן. "הדרישה שלנו היא לא רק לקצר הליך פרטני כזה או אחר, שנעשה באופן רשלני ובגרירת רגליים, אלא לשינוי היחס באופן כולל".

"שנתיים של מאבק בשביל מגורים וקורת גג מעל הראש זה לא סביר. לא הגיוני שאין נוהל מסודר ואין שום התייחסות לצרכים שלנו, ולא הגיוני שהמוסד להשכלה גבוהה הגדול בישראל יעודד אפליה כל כך סיסטמטית כלפי הקהילה הטרנסית", מוסיפה פרלמוטר.

מהאוניברסיטה העברית נמסר: "לאוניברסיטה העברית מדיניות ברורה ועקבית של הכלה וקידום אוכלוסיות מגוונות, המיושמת הלכה למעשה. נציגי האוניברסיטה עומדים בקשר רציף עם הסטודנטית ונציגי האחווה הגאה למיטב הבנתנו - לשביעות רצונה של הקהילה הגאה.

באשר לדיור, האוניברסיטה פעלה ברגישות ובאחריות והציעה לה מספר חלופות סיוע, לרבות הנחה משמעותית בשכר הדירה. בפועל, במשך שנתיים מתוך שלוש שנות מגוריה בדירת סטודיו שילמה שכר דירה מופחת, בהתאם לתעריף של חדר בדירת שותפים."

מהאגודה למען הלהט"ב נמסר: "לצערנו, להט"בופוביה אינה מתקיימת רק באלימות גלויה ברחוב, אלא גם בתוך מגדלי השן, במוסדות שאמורים לייצג הכלה, פלורליזם וגיוון, ובראשם האקדמיה. סטודנטים וסטודנטיות להט"ב מהווים כ־10% מאוכלוסיית הסטודנטים בישראל, בין 30 ל-40 אלף צעירות וצעירים. חוסר במידע בסיסי לגבי צורכיהם, לצד יחס שאינו מכבד כלפי הקהילה הגאה, יוצרים בפועל מנגנונים שמקשים ומונעים נגישות שוויונית להשכלה גבוהה.

אנו קוראים לוועד ראשי האקדמיה ולאוניברסיטה העברית בפרט, להיפגש עם האגודה והאחווה הסטודנטיאלית הגאה, כדי לשמוע על צרכיה הייחודיים של הקהילה הגאה ולנסח יחד נוהל מוסדר לטיפול במקרים כמו זה של מיה".