חבר מועצת מחוז דלאוור במדינת אינדיאנה מטעם המפלגה הרפובליקנית, ריאן ווב, טען מוקדם יותר החודש בפוסט מתריס בפייסבוק כי החל להזדהות כאישה טרנסית "לא לבנה" (טרנסית בין-גזעית). הדבר מעורר זעם רב והוביל לדרישות שיתפטר מתפקידו, אך מאז פרסום הפוסט, מנצל חבר המועצה את הזעם לתועלתו הפוליטית וטוען בכל הזדמנות לחוסר סובלנות מצידה הליברלי של המפה הפוליטית. 

"בשחרור גדול, אני מודיעה כעת לכולם שאני מזדהה כאישה, ולא סתם אישה - אישה 'לא לבנה'", כתב חבר המועצה ווב בעמוד הפייסבוק שלו והוסיף שהוא סוף סוף מרגיש בנוח לדבר על "האני האותנטי" שלו. "אני מניחה שזה גם הופך אותי ללסבית, כי אני נמשכת לנשים. וואו, זה מרגיש כל כך טוב סוף סוף להוציא את זה החוצה ולהתחיל לחיות את חיי בתור האני האמיתי שלי. אני מתרגשת להביא קצת גיוון אל תוך מועצת המחוז. עד היום לא היו נקבות לא לבנות או להט"ביות, אז אני שמחה שכעת יש לנו". 

למרות "ההודעה הרשמית" של ווב, הוא הוסיף בפוסט כי כדי "למנוע בלבול" אפשר להמשיך לפנות אליו בשם "ריאן" או "חבר המועצה ווב", ושלשון הפנייה שלו נשארת "הוא/אתה". "זה בשום צורה לא מפחית מהזהות האמיתית שלי בתורה אישה שחורה", הוסיף בפוסט המסית. "אני נרגשת להיות הקול השותף של תנועת הלהט"ב. מי יודע כמה רחוק עוד נוכל לקחת את זה. אני פשוט שמחה שזה אפשרי כעת לכל אחד להיות כל דבר או כל מה שהם רוצים".

בסוף הפוסט המקורי הוסיף חבר המועצה רגשונים שונים של דגל ארצות הברית, דגל הגאווה, סמיילי קורץ ורגשון של שריר. מאוחר יותר, הוא הלך על כל הקופה והצהיר כי הוא למעשה "חברת המועצה השחורה הלסבית הראשונה בהיסטוריה של מחוז דלאוור". "לכבוד הוא לי להיות זו ששוברת את תקרת הזכוכית הזאת. #עוצמהנשית", כתב חבר המועצה. 

אבל מלבד שוליים שהביעו תמיכה בצעד הציני של חבר המועצה, מרבית המגיבים לא היו שותפים לפארסה והציפו את ווב במאות תגובות זועמות מתושבים מקומיים, שכן רק יום לפני כן כתב חבר המועצה כי להיות טרנסג'נדר זו "מחלה נפשית שזקוקה לטיפול, לא לאישור". רבים כינו אותו "פתטי" ו"לדותי" על כך שהוא לועג בצורה צינית לקבוצות אנשים הסובלות מדיכוי כמו להט"ב ובני מיעוטים. חברי מועצה אחרים לא נשארו חייבים ואמרו שהוא מסית בשנאה נגד האוכלוסייה הטרנסית ודרשו את התפטרותו. "ברצינות? זה פשוט אתה, כשאתה מראה את האישיות האיומה שלך. אתה מרביץ, נטפל ולועג למיעוט באוכלוסייה", כתב אחד הגולשים לחבר המועצה.

הנושא אף עלה בישיבה של המועצה בשבוע שעבר, בה הופנתה ביקורת רבה לעבר חבר המועצה. "המילים שלו מביכות לא רק את עצמו, אלא גם אתכם חברי המועצה", אמרה שרליז ג'יימיסון, תושבת טרנסג'נדרית מקומית שדיברה בישיבה. "אם הוא היה רציני הייתי שרה לו שיר הלל, אבל במקום זה, אני רואה את השקר. כולנו רואות. אני רואה את השקר בגלל ההיסטוריה שלו של שחרור הצהרות טרנספוביות במדיה החברתית, וזה שהוא לא מכבד את לשון הפנייה הנבחרת של אדם". בנוסף לשרליז, שמונה סטודנטים החברים בארגון 'סטודנטים דורשים פעולה' ניגשו לפודיום ודרשו שיתפטר. "אנשים כמו ווב הופכים את תהליך הגילוי של אדם מי הוא באמת להרבה יותר קשה", אמר אחד מהם. 

מתוך עמוד הפייסבוק של ריאן ווב (צילום: ryan.webb.944@, facebook)
מתוך עמוד הפייסבוק של ריאן ווב | צילום: ryan.webb.944@, facebook

חבר המועצה השיב ישירות לנואמים במהלך הדיון. "רק כדי להבהיר, אני לא טענתי שאני טרנס משהו, פשוט הבעתי את הזהות המגדרית שלי", אמר. "אני מאוד רציני. זו לא בדיחה. אמרתי את מה שאמרתי, אני לא יודע מה להגיד לכם. אין לכם זכות לפקפק בי, אין לכם זכות לבקש הוכחה ממני. אתם הייתם חלק מהתנועה שעזרה לבסס את החוקים האלה". מאוחר יותר, אמר לכלי חדשות מקומי ימני כי הוא לעולם לא יתפטר מתפקידו. "זה יהיה עוול עצום לאלפי המצביעים שבחרו בי כנציג שלהם. למי שדיבר נגדי יש זכות להביע חששות, אבל הם רק מנציחים כלפיי שנאה, קנאה וחוסר סבלנות. זו עוד דוגמה לשמאל הלא סובלני שלהם". 

"אני מקווה שהאדם הזה לא הופך ללעג את המשמעות של להיות חלק מאוכלוסייה שהיא יותר מדוכאת, אבל יש לי תחושה שזה בדיוק מה שקורה כרגע" אמרה דנה בלאק, מנחת פודקאסט, לתחנת הטלוויזיה Wish-TV. "אני חושבת שהוא לא מעניין. יש נושאים אמיתיים שאנשים צריכים להתמקד בהם, מדיניות שהולכת להשפיע על חיים של אנשים. אלא אם כן הוא עסוק בלכתוב מדיניות שעתידה לפגוע ולהזיק לקהילות, זה לא צריך להיות הפוקוס שלנו".

בתגובה לכתבה של תחנת Wish-TV, ווב הביע תרעומת כלפי אלו המפקפקים בזהות שלו ומניעיו. "לאחרונה החלטתי לחיות את חיי בכל צורה שבה אבחר להזדהות, שבמקרה זה אישה 'לא לבנה'. המורשת האינדיאנית אמריקאית שלי לא עומדת לדיון, למרות שהרבה רוצים בכך", כתב. "ייתכן שאשנה את דעתי בהמשך הדרך. תהליך חקר הזהות הוא מורכב, ולעיתים קרובות בסופו של המסע האישי שלנו אנחנו מסיימים בדיוק איפה שהתחלנו. אני מקווה שבעתיד, אלו המבקשים סובלנות והבנה יהיו גם מוכנים לתת אותן בחזרה, ולא רק לאלו שהם מרגישים שראויים אליהן. לאף אחד אין את הסמכות לתקף או להפריך את מי שבוחר להזדהות בצורה מסוימת". מה שתגידי.