אמילי ודניאל, לפניכן: החתונות הגאות שעשו היסטוריה בישראל
אמילי דמארי ודניאל עמית יעמדו הערב תחת החופה בתל אביב, באחת החתונות המדוברות של השנה. הזוגיות שלהן מסמלת משהו רחב יותר: את הדרך הארוכה שעשתה החברה הישראלית בכל הנוגע לזוגות גאים ולזכותם למסד את אהבתם. לכבוד המאורע, חזרנו לחמש חתונות ורגעים מכוננים שבהם זוגות גאים בישראל לא רק חגגו אהבה אלא גם עשו היסטוריה

עוזי אבן ועמית קמה (2004)
ב-2004 נישאו פרופ' עוזי אבן ובן זוגו, ד"ר עמית קמה, בטורונטו שבקנדה. עם שובם לישראל הם לא הסתפקו בטקס פרטי וביקשו שהמדינה תכיר בהם כנשואים, וזה לא היה המאבק היחיד שלהם.
השניים הפכו לאחד הזוגות המזוהים ביותר עם המאבק להכרה בזכויותיהם של זוגות מאותו המין. ב-1995 הם קיבלו לביתם באומנה את הנער יוסי אבן-קמה בגיל 16. במרץ 2009 אישר להם בית המשפט לאמץ אותו באופן רשמי כשהוא בן 30, בפסיקה תקדימית שפתחה את הדרך לאימוץ על ידי בני זוג מאותו המין בישראל.
הסיפור שלהם קיבל בהמשך עוד טוויסט משפטי יוצא דופן: לאחר שלא יכלו להתגרש בקנדה משום שלא היו תושבי המדינה, הם פנו לערכאות בישראל. ב-2012 קבע בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן כי ניתן להתיר את נישואיהם - תקדים משמעותי שהמחיש את האבסורד שנוצר כשמדינה רושמת זוג כ"נשוי", אבל לא מספקת לו מסלול ברור להתגרש. החתונה של אבן וקמה הפכה לנקודת ציון במאבק על השאלה אם זוג גאה יכול להיות זוג נשוי גם בעיני המדינה.

טל יעקובוביץ' ויעל בירן (2012)
לפעמים חתונה עושה היסטוריה דווקא בגלל מה שקרה לפניה. ב-2012 ביקשו טל יעקובוביץ' ויעל בירן לערוך מסיבת חתונה בגן האירועים "יד השמונה". השתיים כבר נישאו באופן רשמי בלונדון, אבל כאשר ביקשו לקיים את חגיגת החתונה בישראל, נמסר להן שהמקום אינו מקיים אירועים כאלה.
הן לא ויתרו ופנו לבית המשפט. בית משפט השלום בירושלים קבע כי סירובו של אולם האירועים לקיים את החתונה מהווה אפליה וחייב את המקום לפצות כל אחת מהן ב-30 אלף שקל. הפסיקה קבעה שעסק המספק שירותים לציבור לא יכול לסרב לזוג מאותו המין רק משום שהדבר לא תואם את אמונתם של בעליו. הפסיקה אושרה בהמשך גם במחוזי והפכה לאחד התקדים המשפטיים החשובים במאבק נגד אפליה של זוגות גאים במרחב הציבורי.
ציפי לבני חיתנה זוג גאה (2014)
ב-2 ביוני 2014 נערך בירושלים אחד מטקסי החתונה הגאים הסמליים והמתוקשרים בישראל: שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, חיתנה את בני הזוג גיא ארד וצח סער ביפו. השניים פנו אל לבני וביקשו ממנה לערוך את הטקס, והיא נענתה, אף שידעה שאין לה סמכות להעניק להם נישואים המוכרים על ידי המדינה.
עבור לבני, הטקס היה גם הצהרה פוליטית. באותה תקופה היא קידמה הצעת חוק שנועדה לאפשר נישואים אזרחיים בישראל, בהם גם לזוגות גאים, ובמקביל ניצבה מול התנגדות פוליטית למהלך. בטקס היא הדגישה כי היא לא יכולה להעניק לגיא ולצח את ההכרה המשפטית שהם מבקשים, אבל יכולה להעניק להם את ההכרה הציבורית והאישית שלה. לבני אמרה אז כי לכל זוג שרוצה לקשור את חייו עם בן או בת זוגו מגיעה הזכות לקבל הכרה רשמית מהמדינה.

אסי עזר ואלברט אסקולה (2016)
ב-2016 הגיע תורו של אחד הזוגות המזוהים ביותר עם הקהילה הגאה בישראל, אסי עזר ובן זוגו, האדריכל הספרדי אלברט אסקולה, להתחתן. השניים נישאו בברצלונה אחרי שנתיים וחצי של זוגיות, בטקס שבו השתתפו בני משפחה וחברים. החשיבות של החתונה הייתה גם תרבותית ולוותה בשורה ארוכה של כתבות בתקשורת. עזר ואסקולה היו מהאנשים שהפכו את החתונה הגאה למשהו שהמיינסטרים הישראלי כבר לא יכול היה להתייחס אליו כאל תופעה שולית.

שחר טבוך ואמיר אהרון (2026)
הדוגמה האחרונה היא טרייה במיוחד. שחר טבוך נישא לבן זוגו, המפיק המוזיקלי אמיר אהרון, ב-9 באוגוסט בבית חנן מול מאות אורחים. טבוך מגדיר את עצמו כדתי והשניים קיימו טקס עם סממנים דתיים כשמי שחיתן אותם היה הרב רפאל יונתן פולישוק.
החתונה הובילה לסערה אחרי ששורד השבי רום ברסלבסקי תקף את נוכחותו של הרב בחופה: "אין לי בעיה עם גייז. שלהם עם אלוהים, לפחות הם אמיתיים ולא מזויפים והולכים עם האמת שלהם. שלהם עם עצמם. יש לי בעיה עם רבני צעצוע שמזלזלים ככה בתורה שלנו", כתב ברסלבסקי והוסיף לאחר מכן כי "משכב זכר זה חטא גדול בתורה". החתונה הראתה מצד אחד את ההתקרבות שיש בין להט"בים למסורת עם הצעת נישואים בכותל ורב שחיתן את השניים ומצד שני את הדרך הארוכה שעדיין יש לעשות לקבלה מלאה בחברה.

