מדד הגאווה נחשף: הערים שבצמרת - ואלו שבתחתית

האגודה למען הלהט"ב פרסמה היום (חמישי) את מדד הגאווה ברשויות המקומיות לשנת 2026, שמדרג את מדיניות הרשויות המקומיות כלפי הקהילה הגאה. המדד, שהוגש לנשיא המדינה יצחק הרצוג בבית הנשיא, מציג את הרשויות המובילות בתחום השוויון, החינוך, הרווחה והנראות הציבורית עבור הקהילה הלהט"בית וגם חושף פערים משמעותיים בין הרשויות ברחבי הארץ.

זו השנה השביעית שבה מפרסמת האגודה את המדד, שבחן השנה 46 רשויות מקומיות בחמש קטגוריות מרכזיות: חינוך, רווחה, נראות ציבורית, תרבות ותשתית קהילתית. בין היתר נבדקו פרמטרים כמו קיומן של קבוצות נוער גאות, הכשרות לצוותי חינוך ורווחה, תמיכה באירועי גאווה, מינוי בעלי תפקידים ייעודיים והתאמת שירותי הרשות לקהילה הגאה.

לראשונה השתתפו במדד הרשויות אזור, אשקלון, בני שמעון, טירת כרמל, ירושלים, נהריה, קצרין וקריית אונו. באגודה ציינו כי עצם ההצטרפות של רשויות חדשות מסמנת "צעד חשוב בבניית דרך והנחת אבני יסוד לעשייה קהילתית ארוכת טווח".

בקטגוריית הרשויות הגדולות הגיעו למקום הראשון ראשון לציון, רמת גן ותל אביב-יפו עם ציון מושלם של 110 נקודות. בראשון לציון ציינו את פתיחת המרכז הגאה החדש בעיר, ברמת גן את מיזם "משפחות מגוונות" ובתל אביב המשיכו להוביל עם מערך מרכזים קהילתיים, רפואיים וטיפוליים לקהילה הגאה.

חיפה דורגה במקום השני עם 106 נקודות לאחר שהרחיבה את הפעילות הקהילתית לכלל המגזרים בעיר והרצליה במקום השלישי עם 104 נקודות בזכות השקעה באירועי גאווה ובהכשרות לצוותי חינוך ורווחה. נתניה, שהגיעה למקום הרביעי עם 99 נקודות, זכתה לעיטור מיוחד על "קפיצה משמעותית" בזכות חיזוק תחומי החינוך, הרווחה והמשפחה. בתחתית - רחובות במקום תשיעי (62 נק') ולבסוף חדרה במקום העשירי (49 נק').

בקטגוריית הרשויות הבינוניות דורגו גבעתיים ורעננה במקום הראשון עם 108 נקודות. קריית ביאליק הגיעה למקום השני עם 105 נקודות ורמת השרון שלישית עם 104 נקודות. קריית אונו זכתה גם היא לעיטור מיוחד בעקבות זינוק משמעותי בציון. בתחתית - כרמיאל במקום השמיני (66 נק'), יבנה במקום התשיעי (51 נק'), ועמק חפר במקום העשירי עם 34 נק'.

בקרב הרשויות הקטנות הובילה חוף הכרמל עם 101 נקודות, אחריה דרום השרון עם 98 נקודות ובנימינה-גבעת עדה עם 86 נקודות, שגם זכתה לעיטור מיוחד כבר בשנת ההשתתפות הראשונה שלה במדד. חוף השרון וסביון זכו גם הן להכרה מיוחדת בעקבות קפיצה משמעותית במדד השנה.

מהנתונים עולה כי התחום שבו הרשויות המקומיות משקיעות הכי הרבה הוא תחום התרבות, שכולל אירועי גאווה ופעילות ציבורית לקהילה. אחריו דורגו תחומי הנראות הציבורית, התשתית הארגונית והרווחה. במקום האחרון נמצא שוב תחום החינוך, הכולל הכשרות לצוותי הוראה, פעילויות בבתי ספר וקבוצות נוער גאות.

עוד עולה מהמדד כי הציון הממוצע של הרשויות עומד על כ-73 נקודות, אבל הפערים בין הרשויות גדולים במיוחד - החל מרשויות שמגיעות לציונים גבוהים מאוד ועד כאלה שכמעט לא מפעילות מדיניות סדורה בתחום. באגודה מדגישים כי הצלחה במדד קשורה בעיקר לקיומה של תשתית ארגונית מסודרת, הכוללת בעלי תפקידים ייעודיים, תקצוב ותוכניות עבודה ארוכות טווח.

נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בטקס בבית הנשיא שבו נכחו נציגי 16 רשויות כי "מדד הגאווה הוא ביטוי למחויבות ההולכת ומתרחבת של הרשויות המקומיות בישראל לערכים של שוויון וכבוד האדם". הרצוג התייחס גם להצטרפות ירושלים למדד וציין כי "לבירת ישראל אחריות מיוחדת להבטיח שכל אחת ואחד ירגישו בה בבית".

יו"ר האגודה למען הלהט"ב, עו"ד נמרוד גורנשטיין, אמר כי "הרשויות המקומיות הן קו ההגנה הראשון של הקהילה הגאה" וציין כי הצטרפותה של ירושלים למדד היא "רגע מרגש ובעיקר מחייב. לבירת ישראל אחריות מיוחדת להוביל ולהבטיח שכל אחת ואחד ירגישו בה בבית".

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "תל אביב-יפו גאה לעמוד בראש מדד הגאווה של האגודה למען הלהט"ב. בזכות עשייה יומיומית רבת שנים, מדיניות עירונית ברורה ומחויבות אמיתית לשוויון - אלה התוצאות. דווקא בתקופה שבה אנו עדים לעלייה מדאיגה בגילויי שנאה נגד הקהילה הגאה, האחריות שלנו כרשות מקומית היא להיות בית בטוח עבורם".

סגן ראש עיריית ירושלים ויו"ר תנועת התעוררות בירושלים אדיר שוורץ: "חשוב מאוד שירושלים נכנסה השנה לראשונה למדד הגאווה. בירושלים יש מקום לכל אחד וכל אחת, כך היה וכך יהיה תמיד. אנחנו בהתעוררות נמשיך לפעול לטובת הקהילה הגאה ולתמוך בפעילות הבית הפתוח לגאווה וסובלנות בעיר. אין ספק שיש עוד הרבה מה לעשות וזאת רק ההתחלה".

ראש עיריית חיפה, יונה יהב: "אנחנו גאים מאוד בהישג המשמעותי של חיפה במדד הגאווה הארצי. חיפה הייתה ותישאר עיר של סובלנות, קבלת האחר ושוויון, עיר שמכבדת כל אדם באשר הוא. המקום השני במדד הוא הוכחה לעשייה היומיומית והעמוקה של העירייה ושל בית הקהילות למען הקהילה הגאה בעיר ובאזור כולו. אני גאה בעובדות ובעובדי העירייה, בשותפים בקהילה ובתושבי חיפה כולם, שמוכיחים בכל יום מחדש שחיפה היא בית לכולם. נמשיך לפעול כדי שכל תושבת ותושב ירגישו בטוחים, שייכים ומקובלים בעיר שלנו".