"זה מאתגר ולא תמיד קל אבל אין אושר כזה בעולם כולו"

במשך שנים רבות רבים מחברי וחברות הקהילה הגאה כלל לא שקלו אימוץ בישראל. הסיבה לא הייתה בהכרח חוסר רצון להיות הורים, אלא התחושה שהדלת סגורה בפניהם. כעת, כשנתיים וחצי לאחר פסיקת בג"ץ שהשוותה את זכויות האימוץ של זוגות להט"ביים לאלו של זוגות הטרוסקסואלים, משרד הרווחה והביטחון החברתי מבקש לשנות גם את התודעה ויקיים לראשונה כנס ייעודי בנושא אימוץ בקהילה הגאה.

הכנס, שייערך ביום ראשון הקרוב (21 ביוני) בבית ציוני אמריקה בתל אביב במסגרת חודש הגאווה, יעסוק בהליכי האימוץ בישראל, יפגיש בין אנשי מקצוע למשפחות שכבר אימצו וינסה להנגיש מידע לקהילה על האפשרויות העומדות בפניה. הכנס, שנולד בעקבות דיון שנערך לאחרונה בכנסת בנושא אימוץ בקהילה הגאה, יכלול סקירה של הליכי האימוץ בישראל, מידע על מאפייני הילדים הזקוקים למשפחה מאמצת, הרצאות מקצועיות ופאנל אישי בהשתתפות משפחות שכבר אימצו.

למרות השינוי המשפטי, במשרד הרווחה מודים כי מספר הפניות מהקהילה עדיין נמוך. בשנת 2024 נמסרו לאימוץ ארבעה ילדים לזוגות מהקהילה מתוך 80 ילדים שנמסרו לאימוץ באותה שנה ובשנת 2025 נמסר ילד אחד בלבד מתוך 88 ילדים. בשירות למען הילד מדגישים כי הנתונים לא מעידים על חוסר רצון להפוך להורים, אלא בעיקר על מחסור במודעות.

אחת המשפחות שמבקשות לשנות את התפיסה היא של כרמל, בעלת משרד יח"צ בת 49, ועמית מילנר-סער מנהלת פרויקטים בהייטק בת 48. השתיים שגרות בכפר סבא, בנות זוג כבר 16 שנה, הפכו לפני שנתיים לאמהות לאח ואחות ביולוגיים, כיום בני 6 ו-5, באמצעות השירות למען הילד.

"אחרי למעלה מתשע שנים של טיפולי פוריות מורכבים, שכללו גם הפלה ולידה שקטה של בננו הבכור אלון לפני 9 שנים, בהיעדר תקציב לפונדקאות ורגע לפני שוויתרנו על חלום ההורות", מספרת כרמל. "חשבנו, כמו רבים בקהילה, שבגלל שאנחנו זוג נשים נהיה האחרונות בתור לאימוץ. אבל החלטתי לבדוק ולא לוותר מראש".

היא מספרת כי המציאות הייתה שונה לחלוטין מהחששות. "מהרגע שמילאנו את השאלון הראשוני ועד שאושרו לנו הליכי האימוץ עבר הרבה פחות זמן ממה שחשבנו. גם ההמתנה לטלפון המיוחל לא הייתה ארוכה". השתיים ביקשו לאמץ דווקא אחים ביולוגיים. "עמית התעקשה שנבקש אחים כדי שיהיה להם אחד את השנייה ובדיעבד זו הייתה החלטה נפלאה לכל הצדדים. היום הם אצלנו בבית ובלב כבר יותר משנתיים".

כרמל לא מסתירה את המורכבות. "זה מאתגר ולא תמיד קל לגדל ילדים שעברו טראומות ונסיבות חיים מורכבות, אבל אין אושר כזה בעולם כולו. קיבלנו ליווי מקצועי, רגיש וחם לאורך כל הדרך, כולל הדרכת הורים וליווי של עובדת סוציאלית המתמחה בטראומה". הניסיון האישי שלה גורם לה לרצות לספר לאחרים על האפשרות. "כל מה שבא לי זה לצעוק את זה לכל מי שחולם להיות הורה ובעיקר לחבריי בקהילה שלא יודעים מספיק על האפשרות של אימוץ בישראל".

היא מוסיפה כי מבחינתה מדובר במשמעות עמוקה הרבה יותר מהגשמת חלום אישי. "זה להעניק בית לכל החיים לילדים שלא שפר עליהם גורלם. נכון, יש אתגרים, אבל כשאני מסתכלת על הילדים שהגיעו אלינו ועל מי שהם היום - זה ההבדל בין חושך לאור. אני לא בטוחה שאם היה לנו ילד ביולוגי היינו מתרגשות יותר. בכל יום אנחנו זוכות מחדש במשפחה שהייתה אמורה להיות שלנו".

בשירות למען הילד מסבירים כי גם התפיסה המקצועית השתנתה לאורך השנים. אם בעבר הייתה התייחסות לחשש מ"שונות על שונות", ילד מאומץ הגדל במשפחה להט"בית, כיום הגישה הפוכה. ההערכה היא שדווקא משפחות שמנהלות שיח פתוח על שונות, קבלה והכלה עשויות להעניק לילדים המאומצים מרחב בטוח להתמודדות עם שאלות של זהות, שייכות וסיפור חיים.

בשירות למען הילד מסכמים כי "הנתונים הנמוכים של העבר אינם גזירת גורל. במשך שנים רבות רווחה התחושה שאימוץ אינו אפשרי עבור זוגות להט"ביים, אך פסיקת בג"ץ שינתה את המציאות. האתגר כיום הוא להנגיש את המידע ולהבהיר שהדרך פתוחה בפני הקהילה באופן חוקי ושוויוני. חברי הקהילה מביאים עמם פוטנציאל משמעותי להורות אוהבת, מכילה ומחבקת, ואנחנו מקווים שהכנס יסייע למשפחות נוספות לבחון את המסלול הזה".

פרטי הכנס: יום ראשון, 21 ביוני 2026, בין השעות 20:15-15:30. בית ציוני אמריקה, תל אביב. ההשתתפות מיועדת לחברי/ות הקהילה הגאה - ללא עלות, מותנית בהרשמה מראש.