דמיינו לכם את הסיטואציה הבאה: אורטל הישראלית וג'ון האמריקאי, שהכירו לפני כשנתיים, התאהבו, ולאחרונה נישאו זה לזו באירוע אינטימי וצנוע בנישואים אזרחיים, ניגשים יחד לרשות האוכלוסין וההגירה במרכז הארץ במטרה להתחיל בתהליך התאזרחות עבור ג'ון, נוצרי שמחזיק באזרחות אמריקאית בלבד. כבר ביומו הראשון של ההליך המדורג, שעתיד להימשך ארבע וחצי שנים ובסיומו עתיד בן הזוג הזר לקבל אזרחות ישראלית, מקבל ג'ון מידי רשות האוכלוסין וההגירה בישראל אשרת עבודה.
אבל בסיפור שלנו אין אורטל ואין ג'ון, משום שאת מקומם מחליפים זוג גברים: יהודה הישראלי, שנישא לאחרונה לבן זוגו הפיליפיני, רנה. האהבה היא אותה אהבה, ההכרה בנישואים שלהן היא אותה הכרה וסניף רשות האוכלוסין שאליהם השניים ניגשו הוא בדיוק אותו הסניף שבו אורטל וג'ון הדמיוניים שלנו ניגשו אליו, אבל היחס אליהם אחר, שלא לומר מפלה.
יהודה ורנה הכירו לראשונה ברשת החברתית בשנת 2018, והקשר ביניהם הפך קרוב יותר ככל שהזמן עבר. מהתכתבויות ברשת הם עברו לוואטסאפ, ושנה לאחר ההיכרות הראשונית הם החלו כבר לשוחח זה עם זה בשיחות וידאו בכל יום. לפני כשנתיים אמו של יהודה נפטרה, ומתוך האבל הכבד הוא חש צורך עז לשינוי בחיים והחליט לטוס לפיליפינים לפגוש בפעם הראשונה את רנה פנים אל פנים. "הכרנו והבנו שיש לשנינו רצון להמשיך ולהיות אחד עם השני באופן קבוע", הוא מספר ל-mako על האהבה של חייו. "חצי שנה אחר כך הוא הגיע לישראל כתייר, ובגלל שלא היו לו יכולות כלכליות דאגתי אני להכל".
הקשר בין יהודה ורנה התחזק, האהבה פרחה והשניים החליטו להינשא זה לזה. "רנה נחת בישראל שלושה ימים לפני שהתחילה המלחמה. הוא קיבל בבום את המציאות הישראלית, ובעצם גם אני, כי לא היינו מוכנים לזה", נזכר יהודה ומספר כי הם נישאו ב-18 באוקטובר בנישואים אזרחיים באמצעות "נישואי יוטה", זאת לאחר שבית המשפט העליון בישראל פסק כי על המדינה להכיר בתעודות נישואים אלה ולרשום את הזוגות בישראל, בדיוק כמו כל זוג אחר שנישא בנישואים אזרחיים בחו"ל.
מיד לאחר הנישואים החלו השניים בהליך לקבלת אזרחות לרנה, אך למרות זאת, ובניגוד להליך שעוברים זוגות נשואים של גבר ואישה, רנה לא היה זכאי לאשרת עבודה מיומו הראשון של ההליך, גם לאחר שנבדקו מסמכי הנישואין שלהם. במקום ההליך לזוגות נשואים, הופנו השניים להליך "חיים משותפים", המיועד עבור ידועים בציבור, נמשך זמן רב יותר ובסיומו מקבל בן הזוג הזר תושבות קבע בלבד - ולא אזרחות כמו בהליך המיועד לזוגות נשואים. כמו כן, בהליך "חיים משותפים" בן הזוג הזר לא זוכה לאשרת שהייה ועבודה מההתחלה (אשרת ב'1), אלא רק לאחר כחצי שנה וראיון נוסף שמטרתו לשכנע את הפקידים בכנות יחסיהם.
בשיחה עם mako, מספר יהודה כי הוא ובן זוגו הגישו בחודש נובמבר בקשת להסדרת מעמדו של רנה בישראל על בסיס נישואים. "בשלב הראשון, בעת בהגשת הבקשה באתר משרד הפנים, אי אפשר לשים את כל המסמכים שהם דורשים כי הם מבקשים כמות גדולה של מסמכים אבל מאפשרים לך לצרף רק מסמך אחד בכל סעיף", מסביר יהודה. "אחר כך הם חזרו אלי במייל וביקשו השלמה של המסמכים, אז שלחתי 40 מסמכים נוספים ותיאמו לנו מפגש ב-18 בדצמבר, חודשיים בדיוק אחרי החתונה. היה רשום במייל שחור על גבי לבן כי נטופל על פי נוהל 5.2.0008 (נוהל מעמד לזוגות נשואים. ע.י.י), והיה רשום בפירוש שהמפגש נועד לאמת מסמכי מקור ולתת לרנה אישור עבודה".
אך למרות זאת, בעת שהתייצבו יהודה ורנה במשרד הפנים ברמת גן כדי להסדיר את אשרת העבודה של רנה ולהתחיל בהליך המדורג, נאמר להם כי משרד הפנים מחיל עליהם נוהל של "חיים משותפים" ולא של זוגות נשואים משום שהם שני גברים - ולא גבר ואישה. "דאגו להבהיר כי נטופל על פי נוהל 5.2.0009 של 'חיים משותפים' ושלא נקבל אשרת עבודה באותו היום, אלא רק הארכת אשרת תייר, למרות שאנחנו נשואים", נזכר יהודה. "עשו לנו אימות מסמכי מקור, אבל בגלל שהמערכות של המשרד הושבתו באותו היום נאמר לנו שזה כל מה שאפשר לעשות, וקבעו לנו תור נוסף שבוע לאחר מכן. הנציג במשרד אמר לי באלה המילים: 'רק אחרי הראיון האישי שנעשה לכם ביוני, אם נהיה מרוצים מהזוגיות שלכם - אז תקבלו אשרת עבודה'".
כל המסמכים נמסרו במפגש הראשון, אז מה קרה בפגישה שבוע לאחר מכן?
"ביקשו מאיתנו להגיע עם דרכון וכרטיס אשראי כדי לשלם על הארכת האשרה, ולא דרשו מאיתנו להגיע עם מסמכים נוספים. הנפיקו לנו מדבקה של הארכת אשרה ב'2, שזו אשרת תייר שלא מאפשרת עבודה, עד ה-23 ביולי. הסבירו לנו שהאשרה היא עד יולי למרות שהראיון שלנו ביוני, כי למשרד יכול לקחת עד חודש עד שמקבלים החלטה".
הדבר התרחש למרות שכותרת הזימון לפגישה הייתה "בדיקת מסמכי מקור לקבלת רישיון עבודה עבור המוזמן". לדבריי יהודה, המתוסכל מאוד מהתנהלות לשכת האוכלוסין במשרד הפנים, הנציג בלשכה טען כי כותרת הזימון הייתה טעות, זאת משום שמדיניות משרד הפנים ביחס לזוגות נשואים בני אותו מין שונה מאשר זוגות נשואים הטרוסקסואלים, כלומר, הודה בפניו, גם אם לא בדיוק במילים האלה, כי מדיניות המשרד מפלה.
איך הרגשתם כשיצאתם משם?
"יצאנו משם עצובים ומאוכזבים נורא. כשראינו את המייל ממש שמחנו, ואז דיברו אלינו בצורה כזאת. אני יודע בוודאות שמישהו שאני מכיר באותו מצב כמו שלי, שהתחתן בנישואי יוטה, יצא מהפגישה הראשונה בסניף משרד הפנים בבאר שבע עם אשרת עבודה ושהייה ב'1, מבלי שהם בכלל התחילו עוד את ההליך המדורג. הרגשנו חסרי אונים והיו לנו המון סימני שאלה. לא ידענו למי לפנות, מה הצעד הבא ואיך אפשר לטפל בזה. היה עלינו המון לחץ".
יהודה ורנה לא מוכנים להשלים עם האפליה ונאבקים בה כעת בעזרתו של עורך הדין הרב אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון. לפני כחודש, פנה הרב רגב לרשות ההגירה והאוכלוסין בדרישה לתקן את הנוהל המפלה ולהנפיק לרנה אשרת עבודה, אך עד כה הוא לא זכה למענה. הרב הדגיש בפנייה שלו כי אם המעוות לא יתוקן, תפעל העמותה בראשותו לתקן את הנוהל המפלה בערוצים משפטיים, בנוסף לעתירה לבית המשפט המנהלי למתן אשרת עבודה באופן מיידי לרנה.
בבירור של mako מול משרד הפנים, נמסר כי קיימים שני נהלים למתן מעמד לבני זוג זרים של ישראלים, כאשר אחד מתייחס לנשואים והשני לבני זוג בחיים משותפים, לרבות בני זוג נשואים מאותו המין, כך על פי משרד הפנים. "הנהלים מתבססים במהותם על חוק האזרחות, ומסיבה זו נוהל חיים משותפים חל על בני זוג מאותו מין, נשואים או לא נשואים", נמסר מדוברות לשכת ההגירה והאוכלוסין ל-mako.
עם זאת, הדגישו במשרד הפנים כי "הוכנסה הקלה בנוהל המאפשרת לבני זוג נשואים מאותו המין לקצר את ההליך לחמש שנים, בדומה לבני זוג שהם גבר ואישה, ומעבר לכך כאשר בני זוג נשואים ניתנת אשרת ב'1 (שהייה ועבודה) כבר מתחילת ההליך". הדבר מאושר גם בחוברת נהלי משרד הפנים בנושא מתן מעמד חיים משותפים, שעודכנה לאחרונה ב-10 בינואר 2024, ובה מצוין כי "במהלך בדיקת הבקשה ולאחר שהוצגו מסמכי הנישואין כנדרש, יינתן למוזמן רישיון ב'1 לתקופה של עד חצי שנה שאינה נמנית בתקופת ההליך המדורג".
מדוברות רשות ההגירה והאוכלוסין נמסר ל-mako בנוגע למקרה של יהודה ורנה כי "במקרה האמור, הוגשה בקשה בנובמבר 2023, אותה התבקשו להשלים. המסמכים הושלמו בדצמבר ובני הזוג זומנו לראיון לבדיקת המסמכים ואם הכל אכן יהיה תקין, לתחילת ההליך. לאור המפורט לעיל, ההתנהלות מול בני הזוג זהה לחלוטין להתנהלות מול כל זוג אחר, בין אם מאותו מין ובין אם לאו".
יהודה, לעומת זו, דוחה את טענת משרד הפנים ומדגיש כי כל המסמכים הנדרשים הוגשו, אך למרות זאת רנה נאלץ להישאר עם ויזת תייר שאינה מאפשרת עבודה לפחות עד חודש יוני, ולשלם עד אז ביטוח רפואי גבוה עבור בן זוגו בשווי 400 שקלים בחודש. "אם לא הייתי שולח להם את כל המסמכים במייל ובטופס אונליין הם בכלל לא היו מזמנים אותנו לפגישה", מסביר יהודה. "משום שהמערכות היו מושבתות בפגישה הראשונה זימנו אותנו פעם נוספת שבוע לאחר מכן, אבל אז רק דרשו מאיתנו לשלם על הארכת ויזת תייר".
גם עו"ד רגב דוחה את ההסברים של משרד הפנים, וטוען בפנינו כי משרד הפנים מסרבים להחיל על יהודה ורנה מדיניות שווה לזוג נשוי. "הרי הם הוזמנו לצורך בדיקת המסמכים והדבר אומת כבר בחודש דצמבר", הוא מסביר. "הדחייה ליוני פירושה שאין מדובר על בדיקת המסמכים אלא על מדיניות שנועדה להותיר את בן הזוג הזר כתייר ללא אפשרות עבודה למשך שישה חודשים נוספים".
עו"ד רגב מוסיף ומסביר כי המקרה של יהודה ורנה חושף מספר רבדים מטרידים ומפלים בדרכי ההתנהלות של מרשם האוכלוסין. "ראשית, ברור שיש רבים בתוך המערכת אשר מעדיפים לפעול בהתאם לרוח המפקד, ולא משנה מיהו ראש רשות האוכלוסין, שכן ברור שהמפקד הוא הרב אריה דרעי, גם אם אינו מכהן כשר. הם מציבים מכשולים בדרכם של זוגות אשר מעדיפים להינשא בנישואי יוטה, ובמיוחד בדרכם של זוגות בני אותו מין", אומר הרב. "שנית, הנושא הקונקרטי בו אנחנו פועלים בתיק זה בשמם של בני הזוג הוא הסירוב להעניק היתר עבודה לרנה, שלא כדין, והעובדה כי למרות שחלפו כבר חודשים מאז פסק בית המשפט העליון כי על הרשויות לראות בני זוג מאותו מין בדיוק באותה דרך שהחוק מתווה לגבי זוגות של 'איש ואשתו'".
הרב רגב כמובן מתייחס לפסיקת בית המשפט העליון בנושא הזכאות לאימוץ, אז הורה בית המשפט העליון על המדינה לפרש את הביטוי "איש ואשתו" בחוק באופן כזה שכולל גם זוגות בני אותו המין, כיאה לימינו אנו. "רשות האוכלוסין כנראה רואה עצמה מחוסנת מפני ציות לפסיקה מחייבת של בית המשפט העליון, ואי אפשר לנתק עמדה זו מן המאבק שמנהלת מפלגתו של שר הפנים נגד בית המשפט העליון. קרב המאסף שמנהלת הרשות, ואולי לשכות אחדות של הרשות, מלמד על הצורך להבהיר בדחיפות לפקידי משרד הפנים כי גם הם חייבים בציות לחוק ולציות פסיקת בית המשפט העליון. אם לא יעשו זאת מיידית, בהמשך לדרישתנו - נצטרך להגיש, לצערנו, עתירה נוספת לבית המשפט, לאחר שרשות האוכלוסין כבר הפסידה בעתירות קודמות הקשורות לנושא, הן בבתי המשפט המנהליים והן בבית המשפט העליון".