מיכאל בן דוד על התקיפה המינית שחווה: "עברתי דבר קשה, וחווה את זה על הבמה ערב-ערב"

הזמר והשחקן מיכאל בן דוד שייצג את ישראל באירוויזיון 2022, מככב בימים אלה במחזמר "פריסילה מלכת המדבר", שרץ כבר למעלה מ-150 הופעות אותן הוא עושה ללא מחליף. אחרי חזרת המחזמר לבמות בעקבות סיום המלחמה עם איראן, הוא הגיע ל"גלית ואילנית" ושיתף בריאיון על הטראומה שצפה מחדש על הבמה, הקשר עם אימו והחלום להיות אבא.

במחזמר יש סצנה לא פשוטה בכלל, בה בן דוד עובר על הבמה ניסיון אונס. מה שהחזיר אותו לתקיפה שעבר בגיל צעיר: "פתחתי את הנושא הזה כי כל מה שאנחנו חווים בימים האלה, שום דבר לא השתנה. עברתי דבר מאוד קשה וגם בהצגה אני חווה את זה על הבמה ערב ערב. זה נורא ומחזיר אותי למקומות האלה. עד היום אנחנו שומעים את זה כל כך הרבה ואם יש משהו שאני יכול לבקש מכולם זה שיבקשו עזרה. אם הייתי משנה דבר אחד, זה לא היה את האקט עצמו. הייתי משנה זה שלא ביקשתי עזרה. בחרתי להעלים, לא להדאיג אף אחד, לא רציתי גם שיאשימו אותי, שחלילה, אולי זו ההתנהגות שלי, שהבאתי את זה על עצמי. אנחנו שומעים כל כך הרבה דברים, ואם הייתי פותח ומתעקש על עצמי, אז הייתי גדל בצורה בריאה יותר. לכן תבקשו עזרה".

למה זה הפך אותך, איזה ילד היית?
"הייתי ילד מקסים. שרתי ורקדתי, התעקשתי לא להפסיד. בגלל זה גם חטפתי הרבה. זה לא התקבל, בחברה של ילדים. גם בבית לעיתים, הפחד הזה שיגדל כאן מישהו חריג. אבל בגלל זה לקחתי על עצמי ואמרתי, אתה תחטוף עוד הרבה, אבל אל תשתנה ולא השתניתי. זה מה שגורם לי להגשים כל חלום".

האנשים הקרובים אליך ידעו על זה?
"לא, אף אחד לא ידע חוץ מבעלי, כשפתחתי את זה מולו הוא אמר לי, 'מתוקי, הגיע הזמן ללכת לטיפול, לפתוח'. וכן, זה נורא קשה להגיד, אבל אני עברתי אונס. זה קשה וזה אף פעם לא יהיה קל, אבל שזה לא יישאר שם. קומו, תבקשו עזרה אנחנו כולנו בסופו צריכים לדאוג לעצמנו".

מה אתה אומר היום לילד בן השמונה הזה?
"תסמוך על עצמך. סבלנות, הכול יגיע. אני ישבתי שעות בתוך הפחים, היו מרביצים לי והייתי אומר לעצמי, סבלנות, והייתי מלטף איזו חתולה לידי. זה מצחיק, אבל זו המציאות וזה עבר".

ראיתי אותך שם והבנתי את כאילו כל החיים שלך התכווננת לדבר הזה.
זה פשוט מטורף, חשבתי שהשיא שלי זה להגיע לאירוויזיון של שעתיים וחצי. פה אני ערב, ערב בלי מחליף. עולם התיאטרון זה מאוד קשוח אנחנו 90 אנשי צוות בבמה, כדי להרים את הדבר המדהים הזה שנקרא 'פריסילה'. בדרך כלל בהפקות כאלה שהן מאוד קשוחות ומאוד סיזיפיות תמיד יש החלפה, אבל אף אחד לא ייגע לי בתפקיד. זה מופע שהוא יחיד מסוגו במדינה שלנו, כל המערך המדהים הזה והמון קהל שיוצא מאושר. גלית, מעבר לכל הפאייטים, אימא שלי היא אישה דתייה והיא לא באה לחתונה שלי בגלל זה, אבל היא כן הגיעה לראות את 'פריסילה'".

היא הגיעה?
"והיא יצאה אדם אחר. כי מעבר לכל הנצנצים והפאות והרקדנים והיופי, יש שם סיפור של קבלה, של אהבה, של אנושיות, כולנו צריכים בסופו של דבר להיות נאהבים, וזה סיפור על אהבה בין אב לבנו ועל משפחתיות. היא יצאה אדם אחר, לראות כל ערב אנשים דתיים ומכל הסוגים זה מדהים. המחזמר הזה מופיע במקומות רבים בעולם אבל ההחלטה לעלות את זה במדינת ישראל בזמן שאנחנו חווים את השסע הכי גדול בינינו, בזמן המהפכה המשטרית, בזמן שיש ממשלה פה שהיא לא מאוד מקבלת הומואים ולסביות ואת כל מי ששונה.

חשבת על זה לפני שעלית איך זה התקבל בכלל?
כשמשה קפטן, הבמאי המדהים, אמר לי שהוא מביא את זה לארץ, אמרתי לו, 'מותק, יש לך ביצים מפה עד להודעה חדשה', ואני חושב שההחלטה הזו של תיאטרון הבימה ומשה קפטן להביא את הדבר הזה זה אומץ. אני חייב להגיד לכם שלא הייתי בטוח שזה יצליח. חשבתי שהאולמות לא יתמלאו שהסיפור קשוח מידי, אבל שוב, האמת מנצחת. זה לא משנה מי אתה או מה אתה. משנה שאנחנו בני אדם שרוצים לאהוב ולתת אהבה וקבלה".

המשלחת שלנו לאירוויזיון יצאה לווינה ופשוט לא הולך להיות להם שם. גם אתה עברת בתחרות חוויה לא פשוטה וכשחזרת הייתה איזושהי תחושה שזה נגמר.
"האירוויזיון היה החלום שלי. יש כל כך הרבה דברים שלא תלויים בך באירוויזיון, אבל אני הגשמתי חלום להופיע על במה ולהרגיש מדונה לרגע. היה מדהים לייצג את העם שלנו שהוא כל כך חשוב לי, ואני יכול להגיד לך אחרי שחזרתי, כולם הפנו לי גב ואמרו, 'מותק, סיימת'. אני אמרתי, 'זאת רק ההתחלה'. מה שחשוב, חבר'ה זה שתאמינו, שתעשו, אף אחד לא יגיד לכם לא".

הזכרת את אימא שלך, היא קיבלה אותך מההתחלה, אבל היא אמרה, 'בוא נשמור על דברים מרחוק', ופתאום היא מגיעה לפריסליה. זו פעם ראשונה שהיא ראתה אותך על במה?
"היא באה לאירוויזיון, היא נורא התרגשה, פשוט הנושא הזה, היה לה קשה. דבר ראשון היא אמרה, היא ישבה ואמרה, 'אתה דומה לי.' כי היא אישה באמת יפהפייה והיא מדהימה, אימא זו אימא. כל יום שהיא איתי זו זכות אז צריך להבין ולכבד. אימא שלי התביישה, אני לא יכול לכעוס עליה שהיא מרגישה תחושות שאין לנו שליטה עליהן. היא התביישה בזה שזה גבר עם גבר בחופה, וזה מאוד תקשורתי. אם התקשורת לא הייתה מסקרת את זה, היא הייתה מגיעה. אבל צריך לכבד ולהבין שבסוף היא איתי בכל קידוש, מכינה לבעלי אוכל ללא גלוטן כל ערב. זה המבחן".

הדבר הבא זה הרצון להיות אבא.
"אנחנו בתהליך פונדקאות. זה החלום שלי ואני כל כך מתרגש, אני רוצה להיות אבא. אני רוצה שתהיה לי משפחה מתוקה וצנועה באיזה קיבוץ. אנחנו עכשיו מחכים לפונדקאית., בעזרת השם שבשנה הבאה אני אבוא ככה עם תינוק".