בשבוע האחרון הופצה ברשתות החברתיות קריאה לקהל הנשים בקהילת הלהט"ב להשיב לשאלון מחקר העוסק בבריאות הנשים בקהילה הגאה. על המחקר אחראיות ד"ר רותי גופן, מומחית ברפואת משפחה והמנהלת השותפה של המרפאה הגאה של מכבי שירותי בריאות בכיכר הבימה, יחד עם ליאת לב-שלם, חוקרת סטטיסטיקאית.
גופן ולב-שלם עבדו במשך שנתיים על אישור המחקר והרכבת השאלון, אשר פונה לנשים בקהילה הגאה באופן רגיש ומכיל, וד"ר סיגל גולדין, מהמכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב, סייעה בהגשת אישור המחקר וניסוח השאלון. "יש בידינו נתונים לגבי בריאות הנשים בקהילה הגאה, אבל הם הולכים ומתיישנים", אמרה ל-mako ד"ר גופן. "למשל, במחקרים שבוצעו לפני כמה שנים נמצא כי נשים להטב"קיות מבצעות פחות בדיקות של רפואה מונעות כמו ממוגרפיה ופאפ סמיר. אנחנו לא בטוחות אם הנתון הזה עדיין נכון, ובמחקר החדש נבדוק אותו, יחד עם נושאים רבים אחרים".
המחקר החדש ימפה את גורמי הסיכון לתחלואה, אופן השימוש בשירותי בריאות והרגלי הבריאות של נשים גאות. "כל אישה לסבית, ביסית, טרנסית, קווירית או א-בינארית, מגיל 18 ומעלה, בכל הארץ ומכל מגזר מוזמנת להשיב על השאלון", מוסיפה ד"ר גופן. "מאז שהשאלון עלה לאוויר השיבו עליו יותר מ-1,800 נשים. זה נתון מעולה, אבל אנחנו יכולות להגיע למספר הרבה יותר גבוה, מה שיעזור להביא נתונים אמינים יותר".
לכל קבוצת מיעוט יש מאפייני בריאות ייחודיים לה. לגבי נשים מהקהילה הגאה, הסברה הרווחת היא כי שילוב גורמי סיכון לתחלואה כמו עישון מצד אחד, ומצד שני הימנעות מפנייה לקבלת שירותי רפואה וביצוע בדיקות של רפואה מונעת, מעמיד את הנשים בסיכון בריאותי. במחקר הנוכחי, מנסות ד"ר גופן ולב-שלם לבדוק את הנחות היסוד של הסברה הזאת, למשל: האם אכן יש יותר עישון בקהילה הגאה, והאם נשים גאות אכן פונות פחות לקבלת שירותי רפואה בהשוואה לנשים הטרוסקסואליות? מעט מאוד מחקרים מהסוג הזה נערכו עד היום בארץ ואף אחד מהם לא היה כה מקיף.
חשוב לזכור כי במהלך העשור האחרון חל שיפור משמעותי במצב החברתי והחוקי של חברות וחברי הקהילה הגאה בישראל. במקביל, בזכות פועלם של כמה רופאות ורופאים פורצי דרך, חל גם שיפור הדרגתי בשירותי הרפואה שמקבלים חברות וחברי הקהילה: נפתחו מרפאות גאות, הוקמה החברה לרפואת להט"ב בהסתדרות הרפואית, בתי חולים מפתחים שירותים ללהט"ב, צוותים רפואיים וסטודנטיות.ים לרפואה בכל הארץ שומעים הרצאות בתחום והיד עוד נטויה. כעת מקוות החוקרות כי המחקר החדש יציג שיפור במדדי הבריאות של הנשים בקהילה.
עם זאת, אסור לשכוח שהדרך עוד ארוכה עד שכל האנשים הלהט"ב בישראל יקבלו שירותי רפואה מותאמים להם. חלק גדול מהשירותים שנפתחו ממוקמים בעיקר בתל אביב וגוש דן, אבל להט"ב חיים בכל רחבי הארץ - גם בפריפריה. "אני מקווה שעל הסקר יענו נשים מכל הארץ, כדי שנוכל להבין מה מצבן ואיך אנחנו צריכות לפעול כדי לחזק אותן", מסכמת ד"ר גופן. "נרחיב ונעמיק את גוף הידע שלנו ועל סמך המידע הזה נוכל לפנות לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ובמערכת הבריאות כדי לשפר את המצב הקיים".
כבר ב-48 השעות שלאחר פרסום השאלון ברשתות החברתיות מספר המשיבות היה עצום, והתגובות מהנשים שהשיבו עליו היו חיוביות מאוד. "אני לסבית בעצמי והתחושה למלא שאלון שלא מנוסח בצורה מותאמת מוכרת לי מאוד", משתפת ד"ר דופן. "לפעמים זה בפרטים הקטנים, כמו העובדה שהיו לי כמה אהבות גדולות וקשרים זוגיים שנמשכו שנים, אבל מבחינת המדינה אני תמיד הייתי רווקה. היא לא סופרת את הקשר הזוגי שלי אם לא עברתי ברבנות. היה חשוב לי לנסח שאלון שיעשה תיקון, שהנשים שימלאו אותו ירגישו שרואים אותן. לפי התגובות שקיבלנו נראה לי שהצלחנו במשימה הזאת. זה לא היה פשוט".
מלבד המשיבות לשאלון שהופץ ברשתות החברתיות, השאלון יחולק גם לנשים להטב"קיות במרפאה הגאה של ד"ר גופן בכיכר הבימה ולקבוצת הביקורת של המחקר - 500 נשים הטרוסקסואליות שימלאו את השאלון. "יש נכונות מאוד גבוהה להשיב על הסקר", מעידה ד"ר גופן. "את תוצאות המחקר נפרסם בעוד מספר חודשים. אני בטוחה שהתוצאות יהיו מעניינות, גם בשבילנו בארץ, ויתכן שגם בשביל הקהילה הרפואית הלהט"בית ברחבי העולם. זה מחקר בסדר גודל גדול מאוד וההיענות של הנשים בקהילה גבוהה. התגובות החיוביות שאנחנו מקבלות מרגשות ונותנות כוחות להמשך הדרך".