לפני כל דבר אחר, בוא נשים את האמת השולחן: אין דרך יותר בטוחה לעשות סמים מאשר לא לעשות סמים בכלל, בטח ובטח כשרק לעיתים נדירות יש לנו יכולת אמיתית לדעת בדיוק איזה חומרים נכנסים לגוף שלנו. יחד עם זאת, מתוך הבנה שיש מי שעדיין עושים שימוש בסמים, גם אם הם נמצאים בפקודת הסמים ונאסרו לשימוש בחוק, חשוב ואף מומלץ לדעת מהי הדרך הבטוחה ביותר לעשות אותם.
הוא נמצא בארון התרופות של רוב בתי החולים וניידות הטיפול, עושים בו שימוש בתור תרופת הרדמה הגורמת למטופל לתחושת ניתוק, ובשנים האחרונות החלו לטפל בעזרתו נגד דיכאון משמעותי שאינו מגיב לטיפולים אחרים. אז איך הפך קטמין לאחד מסמי המסיבות הנפוצים ביותר בארץ ובעולם, מה הערבובים המסוכנים ומה עושים במצב חירום?
מה זה בכלל קטמין?
הסם, שנקרא בקרב הבליינים קיי, ספיישל קיי, ויטמין K או קיטקט, הומצא בכלל כתרופה בשנות ה-60 והיה נפוץ כסם הרדמה בזמן מלחמת ויאטנם. עם השנים גבר השימוש בחומר כתרופת הרדמה ייחודית דיסוציאטיבית, הגורמת למטופל תחושת ניתוק. עם השנים נצא כי התרופה מועילה לדיכאון ומסייעת אף בשיכוך כאבים.
הסם עובד על מספר של קולטנים ובעיקר על NMDA, קולטן של מוליך עצבי בשם גלוטמטה, אך גם על קולטנים של אופיאטים (לכאב) ושל דופמין (עונג ומשיכה). המאפיינים שלו דומים יותר לאלו של סמי הזיה מאשר אלה המדכאים את מערכת העצבים כמו ג'י ואלכוהול, והשפעתו תלויה מאוד במינונים. משום שקטמין עובד על מספר רב של קולטנים במוח, מדענים מתקשים לתת תשובה על האפקט המצטבר או ארוך הטווח של החומר ולכן השימוש בו שמור למצבים חריגים בלבד.
בקרב הבליינים, השימוש בסם גבר בשנים האחרונות בגלל האפקט הייחודי וזמן הפעולה המהיר והקצר. למרות שלרוב קטמין מגיע בצורת נוזל שקוף, בליינים משתמשים בו לרוב בצורת אבקה, הנוצרת לאחר חימום הנוזל. הבליינים צורכים אותו לרוב במנות מדודות ("באמפ") הנעות בין 50-100 מ"ג, ורק לעיתים נדירות נעשה בו שימוש בהזרקה או בליעה.
האפקט של קטמין מתחיל כ-10 דקות לאחר הנטילה, מגיע לשיאו תוך 20-30 דקות ונמשך עד שעתיים. כאשר נלקח במינונים קטנים הסם גורם לבליינים לתחושת ניתוק, קלילות, ריחוף, אופוריה, עוררות מינית, והוא בעל מרכיבים הזייתיים שיכולים לגרום גם לשינויים בראיית המרחב ושינוי צבעים.
מה הסכנות?
במינונים גבוהים, קטמין עלול לגרום לתופעות לוואי משמעותיות, שחלקן אף מסכנות חיים. בין היתר, הוא עלול לגרום לבלבול, כאבי ראש, חרדה, בחילות, הקאות, אובדן שיווי משקל ולעיתים ירידה בהכרה.
קיי-הול: אחד המושגים המוכרים יותר סביב השימוש בסם, המתאר תחושה קיצונית של ניתוק בין הגוף לתודעה (חוויה חוץ גופית), אשר עלולה להיות שונה בין משתמשים שונים. תופעות הלוואי הנפוצות של מצב זה הן בלבול, הזיות, חוסר שווי משקל, חוסר תגובה לסביבה, תנועות עיניים חריגות (ניסטגמוס) ובמקרים חריגים איבוד הכרה מוחלט וחווית סף מוות למשתמש.
לחץ דם: למרות תחושה שמזכירה סמים המדכאים מערכת עצבים, קטמין דווקא מעלה את לחץ הדם ולכן עלול לתרום לעליה קיצונית מסוכנת, בעיקר אם למשתמש יש לחץ דגם גבוה מלכתחילה. הדבר הופך מסוכן עוד יותר אם הוא משולב עם סמים ממריצים כמו קוקאין, אקסטזי, MDMA, MMC ואחרים, אשר השימוש בהם יחד עם קטמין נפוץ ביותר.
הפרעות במתן שתן: לא רבים יודעים, אך מדובר בתופעת לוואי נפוצה, בעיקר אם נעשה שימוש תכוף בסם בזמן קצר. קטמין יכול לגרום לתכיפות במתן שתן אחרי שימושים בודדים, אבל לאחר שימוש ממושך המשתמש עלול לחוות דימום בשתן ואי יכולת לתת שתן עד לכדי צורך בקטטר. בספרות הרפואית מתועדים נזקים בלתי הפיכים לשלפוחית השתן, בעוד שברוב המקרים הפסקת השימוש תגרום לשיפור בתסמינים.
טראומה: בדומה לסמים הזייתיים, אחת הסכנות בשימוש הוא נפילות ופציעות כתוצאה מאי יכולת להתמצא במרחב, ירידה בתחושת כאב וחוסר יציבות. רבים מהמשתמשים יגיעו למצבי חירום ולמיון דווקא כתוצאה מפגיעות ראש או שברים , כתוצאה מנפילה ותאונות דרכים. אחת האזהרות החשובות ביותר במקרה זה היא שאסור, בשום אופן, לנהוג תחת השפעת הסם, לא בכלי רכב, לא באופניים ולא בקורקינטי - גם לא "רק עד פלורנטין זה מטר מפה". הבנתן?
שילובים מסוכנים
קטמין ואלכוהול – השילוב בין קטמין ואלכוהול, במיוחד בסמיכות קרובה, עלול להיות מסוכן ביותר וגורם לאיבוד יציבות מהיר, איבוד זיכרון וסכנה לאיבוד הכרה - זו גם הסיבה בגללה הסם נחשב לעיתים כאחד מקבוצת סמי האונס. סיבת מוות נפוצה כתוצאה מהשילוב היא אספירציה (שאיפת הקאות וחנק).
קטמין ו-GHB/GBL - בדומה לאלכוהול, השילוב עם ג'י ("סם האונס") מסוכן בעיקר בגלל הסיכוי הגבוה לאובדן הכרה. במקרה הזה, הדגש הוא על איסור שימוש בזמנים קרובים, זאת משום ששני הסמים בעלי טווח פעולה קצר. ההמלצה החד משמעית היא להימנע משילוב כזה, אך אם נעשה שימוש במקביל יש להפריד לפחות שעתיים בין השימוש באחד לשני. גם כאן, המקרים המסוכנים ביותר הם אלו הגורמים לשאיפת הקאות וחנק, שעלול לגרום למוות.
מה עושים במצב חירום?
במצב של קיי-הול המטופל יכול להיות עדיין בהכרה אך ללא כל מודעות למתרחש סביבו, תוך כדי איבוד היכולת להתהלך בצורה יציבה. לכן, אחד הדברים החשובים ביותר הוא הוצאה של השתמש מרחבת הריקודים והתרחקות מכל מכשול שעלול לגרום לנפילה ופציעה.
אם המשתמש איבד את הכרתו כתוצאה ממינון יתר של קטמין, או כתוצאה של שילוב קטמין עם סמים או אלכוהול, חשוב להרחיק אותו לאזור בטוח ולא רועש, להשכיב אותו בתנוחת Recovery אשר מצילה חיים, מונעת מחנק ופותחת את נתיב האוויר. במקביל, יש להתקשר למגן דוד אדום, לומר ראשית את המיקום שלכם ורק לאחר מכן לספר את פרטי המקרה. במקרים בהם המשתמש מעורפל הכרה, מומלץ לתת משהו מתוק בזהירות, כדי לא לגרום לחנק. לעיתים, ירידה משמעותית ברמת הסוכר היא זו שמובילה לערפול הכרה. שמרו על עצמכם ועל החברים שלכם.