תשכחו מהמונדיאל: הליגה הראשונה בעולם מסוגה בישראל

בזמן שעיני העולם נשואות למונדיאל, בישראל נרשמה השבוע נקודת ציון יוצאת דופן: גמר ליגת הכדורגל הגאה הראשונה לנוער התקיים ביום ראשון בספורטק דרום בתל אביב וסיכם עונה ראשונה של פרויקט פורץ דרך בהובלת ארגון הנוער הגאה איגי ובשיתוף אדידס.

הליגה, הראשונה מסוגה בישראל ובעולם עבור נוער גאה, כללה ארבע קבוצות מרחבי הארץ שהתאמנו לאורך השנה באופן מקצועי והתחרו זו בזו עד לטורניר הגמר. אבל מעבר לתוצאות על כר הדשא, המשתתפים מדברים על ניצחון מסוג אחר - האפשרות לשחק כדורגל בלי להסתיר חלק מהזהות שלהם.

בעולם שבו הכדורגל עדיין מזוהה עם גבריות קשוחה, מאצ'ואיזם ולפעמים גם גילויי הומופוביה, הפרויקט מציע מודל אחר. בליגה משחקים יחד בני ובנות נוער, ללא הפרדות מגדריות, מתוך תפיסה שלפיה לכל אחד ואחת יש מקום על המגרש. "היה לנו חלום להצליח לייצר מרחב שבו נוער גאה יכול להשתתף בספורט ובכדורגל", מספר יוני אביטן, מנכ"ל שותף באיגי. "המטרה היא להרחיב את הפרויקט בשנים הקרובות, להכניס אליו עוד רשויות מקומיות ולהגיע לעוד ועוד בני נוער".

אביטן מציין כי אחת הסיבות להקמת הליגה הייתה ההבנה שחלק מהנוער הגאה כלל לא מגיע למסגרות ספורטיביות. "היום הכדורגל מאוד מחולק לבנים ובנות. יש הרבה מאצ'ואיזם בספורט הזה והנוער הגאה לא תמיד מוצא את עצמו שם. הליגה שלנו מאפשרת לכל הנוער להשתתף בלי הפרדה מגדרית. המונדיאל וחודש הגאווה סיפקו לנו הזדמנות מצוינת להרים את הטורניר הזה שמספר סיפור חדש על מה יכול להיות כדורגל ולשנות בפועל את איך שהוא נראה. אנחנו חלק מהמאמץ והשינוי הזה וזו המטרה הכי גדולה של הפרויקט".

"לא יכול היה להיות מקום יותר מתאים עבורי"

רוני בן דוד, נער טרנסג'נדר בן 18 מתל אביב, שיחק כדורגל בילדותו אך הרגיש שהמערכת לא יודעת להכיל אותו. "שיחקתי בקבוצת בנים מכיתה א' עד ה'. בשלב מסוים ביקשו ממני לעבור לקבוצת בנות ולא מצאתי את המקום שלי. הרגשתי מאוד שונה ופרשתי מהכדורגל", הוא מספר. "יש קושי להרבה נערים להט"בים להשתתף בספורט והפרויקט הזה הוא מדהים ונותן לנו תחושה שאנחנו חלק ממשהו, בלי שיפוטיות. בנים ובנות יחד. כאן אני מרגיש שמכילים אותי כמו שאני".

גם ריאו, נער טרנסג'נדר בן 18 מבית שמש, מצא בליגה בית שלא הכיר קודם. "בבית שמש, מקום מאוד חרדי, בגלל שהייתי בת לא יכולתי לשחק כדורגל. זה נחשב משחק של גברים", הוא מספר. "גם בקבוצה של בנות לא הרגשתי שמתאים לי. פה יש מגוון מגדרי וזה נותן יותר אפשרויות. אף אחד לא מנסה להוכיח את עצמו. כולם מנסים להיות הגרסה הכי טובה שלהם. אין כאן גבריות רעילה. לא יכול היה להיות מקום יותר מתאים עבורי".

החיבור בין כדורגל לשינוי חברתי הוא לא מקרי. לאורך השנים נחשב ענף הכדורגל לאחד המקומות המאתגרים ביותר עבור להט"בים. בעוד שבענפי ספורט אחרים יותר ויותר ספורטאים יצאו מהארון, בכדורגל המקצועני עדיין מדובר בתופעה נדירה יחסית וקריאות הומופוביות ביציעים ממשיכות להישמע במדינות רבות בעולם.

דווקא על רקע זה, גמר הליגה שנערך השבוע מציג תמונה אחרת של המשחק הפופולרי בעולם. לא רק תחרותיות והישגיות, אלא גם קבלה, שייכות ויצירת מרחב בטוח עבור בני נוער שמרגישים שאין להם מקום במגרש. "אנחנו מאמינים שלספורט יש כוח לשנות חיים", אומר יאיר בל, מנכ"ל אדידס ישראל. "לבנות תחושת שייכות, לחזק את האמונה העצמית וליצור מרחב שבו כל צעיר וצעירה יכולים להיות מי שהם באמת. הפרויקט הזה ממחיש כיצד ספורט יכול לשמש כלי משמעותי לחיבור בין אנשים וליצירת השפעה חיובית שנמשכת הרבה מעבר למגרש".

גם ברשויות המקומיות כבר מסתכלים קדימה. ישראל זרי, סגן ראש עיריית רמת גן, שהגיע לטורניר, רואה בפרויקט חלק ממאבק רחב יותר לשוויון. "אנחנו מבינים שאנחנו כקהילה גאה נמצאים גם על המגרש. ספורט הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות ומהעולם. אנחנו רואים במונדיאל את הכוח שיש לו לחבר בין אנשים. המטרה היא שביחד כקהילה נגרום לכל אדם, גם בממשלה, להבין שאנחנו כאן כדי להישאר ולקבל את כל הזכויות שלנו".