החלטת ועדת סל הבריאות מהשבוע שעבר לכלול בסל התרופות טיפולי שינוי קול לקהילה הטרנסג'נדרית בעלות של 2 מיליון שקלים עוררה דעות מעורבות לא רק בציבור הרחב, אלא גם בתוך הקהילה הגאה עצמה. המימון שהקצתה הוועדה יכלול טיפולים שוטפים לכ-450 מטופלים ומטופלות אצל קלינאית תקשורת, לשם להתאמת מאפייני הקול לפי הזהות המגדרית של המטופל, ואת הדיון הציבורי הסוער אף אחד לא היה יכול לפספס.
אבל אם מנקים את רעשי הרקע, החיוביים לצד השליליים, נשארים עם חברי וחברות הקהילה הטרנסג'נדרית אשר זקוקים לטיפולים האלה כדי להשלים את תהליך ההתאמה המגדרית המורכב שנמשך שנים ארוכות. לאחרונה, הוקמה לראשונה בישראל קבוצת "אוקטבה", הפועלת במרכז הגאה של עיריית תל אביב-יפו, בהנחיית של קלינאית התקשורת נעה דיאמנט, שמסייעת לגברים טרנסג'נדרים וא-בינאריים להתאים את קולם למנעד הגברי.
אחד היזמים האחראים להקמת הקבוצה, שבימים אלו פותחת את הסבב השני שלה, הוא אורון ליאו לב (31), מדריך בהוסטל "אבני דרך", שהקים בשנה שעברה קבוצת תמיכה לגברים טרנסג'נדרים וא-בינאריים, במסגרתה נולד הרעיון לסדנה. לב יצר קשר עם הנהלת המרכז הגאה, ששמחה לצאת לדרך עם המיזם המרגש. "בעשור האחרון היו לא מעט קבוצות דומות לנשים טרנסיות, אבל ארגוני הקהילה פספסו את הגברים הטרנסים", נזכר לב בשיחה עם mako. "הם עפו על הרעיון אבל לא היו בטוחים שיהיה לזה מענה, אבל הוכחתי להם די מהר כמה אנשים יירשמו. מאז, הקבוצה מתקדמת בקצב מסחרר וזה מאוד משמח".
גברים טרנסים זוכים לפחות נראות לדעתך?
"גבר טרנס יכול להגיע לנראות גברית תוך שנתיים מתחילת הטיפול ההורמונלי. זה דבר טוב, כמובן, אבל מצד שני אנחנו הרבה פעמים נבלעים ברקע. מייקל אלרוי (דייר "האח הגדול" לשעבר) הוא אחד היחידים שהתפרסמו, אבל גם מאז עברו כמה שנים טובות. חוסר הייצוג של טרנסים לעומת טרנסיות בחברה ובתקשורת מביא לכך שהרבה טרנסים לא יוצאים מהארון בגיל מוקדם. הם לא מבינים שיש עוד אנשים כמוהם".
המנחה דיאמנט, העוסקת באבחון וטיפול בהפרעות קול ודיבור ובעלת ניסיון מחקרי קליני בתחום ההתאמה מגדרית של הקול, מספרת כי הקורס מיועד לגברים טרנסים שנוטלים טיפול הורמונלי, אשר משפיע על מיתרי הקול והופך אותו לנמוך יותר. "חלק ממי שנוטל הורמונים מתלונן על קשיים כמו צרידות, אי נוחות וקושי לשלוט בקול ולשיר", היא מספרת בשיחה עם mako. "הם זקוקים לעזרה כדי להסתגל לשינוי ולליווי מקצועי כדי להתחבר לקול הגברי החדש שלהם. כמובן שלא כולם מעוניינים בטיפול הורמונלי ולכן זקוקים למענה אחר, שאינו רפואי".
לב מחזק את דבריה ומשתף מניסיוון אישי עד כמה חשובים הטיפולים האלה לחברי וחברות הקהילה הטרנסג'נדרית ולאיכות חייהם. "חוסר הגישה לטיפולים רפואיים יחד עם חוסר קבלה חברתית מובילים לעיתים לאובדנות. ההחלטה הזו יכולה להפחית מקרים כאלה", הוא משתף. "גם אחרי הטיפולים, אני עדיין לפעמים חרד כשאני מדברים בטלפון או פנים אל פנים. לפעמים עדיין פונים אלי בלשון נקבה ויש מקרים שגם אחרי שאני מתעקש שאני גבר עדיין פונים אלי בלשון נקבה".
גם לב וגם דיאמנט מברכים על הנכונות של המרכז הגאה להמשיך ולתמוך בסדנאות הייחודית, שאת חשיבותן מחזקת גם החלטת ועדת סל הבריאות. "זה מהלך שייחלתי לו ופעלתי למענו בדרכים מגוונות לאורך השנים", משתפת נעה. "ההחלטה הזו משקפת שינוי חברתי, וכמובן גם את ההבנה של מקבלי ההחלטות בנוגע לחשיבות של קלינאיות תקשורת כחלק ממענה מקצועי שלם יותר של כל מי שעובר ועוברת הליך התאמה מגדרית".
אורון, אילו עוד מענים יסייעו לקהילה הטרנסית בדרך לשוויון?
"צריך להנגיש יותר את הוועדה להתאמה מגדרית במשרד הבריאות. אני מקווה שיום אחד גם יוסיפו התייחסות בכרטיס קופת החולים לזהות הטרנסית, כדי שאוכל לקבל טיפולים רפואיים מתאימים. בתעודת הזהות אני זכר וזה מה שמופיע לי בכרטיס קופת החולים, אבל הגוף נקבי ולכן לא אקבל עזרה או הפנייה לטיפולי שימור פוריות, זו רק דוגמה אחת".
המרכז הגאה בתל אביב עשה היסטוריה בזמנו כשהיה הראשון להציע טיפולי נישוי קול קבוצתיים בישראל, בשיתוף עמותת "מעברים לקשת הטרנסית". בארבע השנים האחרונות דיאמנט מובילה את הקבוצות, בהן עברו מאז 70 נשים טרנסיות. "קבוצות קול מציעות למידה ותרגול של הפרמטרים הקוליים החשובים, כדי לשנות את הקול כך שייתפס במגדר הרצוי", היא מסבירה. "לא פחות חשוב, הן מאפשרות תמיכה רגשית וחברתית עם התהליך ועם קשיים יומיומיים הקשורים לקול".
הסדנאות הייחודיות הללו הן רק חלק ממגוון כלים שהמרכז הגאה מעניק לחברי וחברות הקהילה הטרנסית, בכדי לסייע להם לצלוח את התהליך. "פיתוח מענים לקהילה הטרנסית הוא נושא שהמרכז והעירייה לוקחים ברצינות רבה", מספר מנהל המרכז רובי מגן. "רק בחצי שנה האחרונה הצטרפו עשרות חברי וחברות הקהילה הטרנסית לקבוצות המרכז הגאה. גברור קול הוא שירות חדש מסוגו בארץ, אותו פיתחנו יחד ולבקשת החברים הטרנסים במרכז. אני מקווה שגם בתחום הזה נשמש דוגמה לעיריות הגדולות, לקופות החולים ולארגונים אחרים שיפעילו את השירות גם אצלם".
הסדנה בת עשרה מפגשים ללא הגבלת גיל וללא עלות.
להרשמה לסדנה שתחל ב-16 בפברואר