"הייתי עומד מול המראה ואומר לעצמי: 'אתה נמשך לנשים'"

אוהד נבון, הידוע יותר כ"אוהד הנווד", הוא הרבה יותר מבלוגר טיולים שמעלה תמונות יפות מחו"ל. בשנים האחרונות הוא הפך לאחד מיוצרי תוכן הטיולים המזוהים והמוכרים בישראל, כשהוא לוקח את מאות אלפי העוקבים שלו להרפתקאות בקצוות הכי פחות שגרתיים של העולם: מג'ונגלים בפפואה גינאה החדשה ובאמזונס, דרך מפגשים עם שבטים מקומיים ועד מסעות באנטארקטיקה, צלילות עם לווייתנים באוקיינוסים וטיפוס על קרחונים. באחד המסעות אף זכה לקבלת פנים יוצאת דופן מצד אלפי בני שבט שהריעו לו והניפו דגלי ישראל.

אבל מאחורי סרטוני ההרפתקאות מסתתר סיפור הרבה פחות מצולם: שנים בארון, פחד מדחייה, זוגיות ראשונה משמעותית עם גבר וההבנה שלפעמים המסע הכי קשה הוא דווקא זה שאתה עושה מול עצמך. "אני חושב שהחבאתי את הזהות המינית שלי כל כך עמוק, שפשוט לא רציתי להתמודד עם שום דבר אחר שהוא לא זה", מודה אוהד.

אוהד אומנם מוכר כאיש אקסטרים, אבל בניגוד למה שאולי אפשר לחשוב, הוא לא היה ילד טבע. למעשה, הוא אפילו לא אהב לטייל. "אני שובר את הסטיגמה הזאת. כולם חושבים שהייתי ילד טבע, אבל לא הייתי מוגלי ולא טרזן. הייתי ילד חנון וחמוד שאוהב ללמוד", הוא צוחק. "טיולים שנתיים? זה לא אני. לא עניין אותי לצאת לטבע", הוא מוסיף.

אחרי חמש שנות שירות צבאי בחיל הים הוא החליט לצאת לטיול הגדול מתוך הרצון לעשות את מה שכולם עושים. אוסטרליה וניו זילנד היו התחנה הראשונה ומשם המשיך לפפואה גינאה החדשה שם ניסו לחטוף אותו שודדי דרכים כשנסע באוטובוס והנהג הציל אותו. דווקא שם, במקום שלא היה חלק מתוכנית החיים המקורית שלו, התאהב בעולם.

כשחזר לארץ והתחיל ללמוד הנדסה כימית בטכניון, משהו כבר לא הסתדר. "פתאום אמרתי לעצמי: 'רגע, לפני שנייה ניסו לחטוף אותי. אני רוצה להמשיך לכתוב על הטבע. למה שאני אחזור ללמוד הנדסה כימית?'". הוא עזב את הלימודים, בחר במסלול חיים לא שגרתי והפך לאחד מבלוגרי הטיולים המוכרים בישראל.

אלא שככל שהעולם נפתח בפניו, דווקא חלק אחר בחייו נשאר סגור. "יש משהו מאוד מבלבל בחיים שלי", הוא אומר. "אני יכול להיות במסע הפלגה לקוטב הצפוני, לנחות באותו בוקר בארץ, ללכת ליום צילום של קמפיין ולמחרת לצאת למדינה אחרת. זה יכול ליצור ממש שבר בנפש. אני לא מגזים, זה מבלבל". הנדודים הפכו לאורח חיים, למקצוע וגם לזהות. בדיעבד, אוהד מבין שהם שימשו אותו גם כמנגנון הגנה.

נבון, כיום בן 33, ידע שהוא נמשך לגברים כבר בגיל צעיר וניסה לשכנע את עצמו אחרת. "כבר בחטיבה, כשהתחלתי להבין מה הנטייה המינית שלי, הייתי עומד מול המראה ואומר לעצמי: 'אתה נמשך לנשים. אין עוד אופציה אחרת'. ממש ניסיתי לעשות לעצמי מעין טיפול המרה. ניסיתי לשכנע את עצמי שזה לא נכון", הוא נזכר. הפחד לא היה בהכרח מפני אנשים מסוימים, אלא גם מפני האפשרות שהזהות הזאת תשנה את האופן שבו יראו אותו. "אני חושב שמאוד פחדתי מזה. אולי פחדתי לאכזב ואולי לא רציתי שזה יהרוס לי מבחינה חברתית. גם אם החברים שלי היו ליברלים, נערים בתיכון זה תמיד מפחיד", הוא מסביר.

לאורך השנים סיגל לעצמו התנהגויות שנתפסו בעיניו כגבריות, בניסיון להסתיר את מי שהוא. "דברים כמו לשתות קפה שחור או לשמוע מוזיקה מסוימת. אתה לא מי שאתה, אתה משקיע אנרגיה בלהסתיר ולשחק מישהו אחר. זה הדבר הכי עצוב שיכול להיות", הוא משחזר.

המסע שלך זה דרך לא להתמודד עם מה שממתין לך בבית?
"נדודים זה חיים של חופש מוחלט והחופש הזה נתן לי פשוט להיות כל כך חופשי וגם כל כך סקסי בעיני הסביבה שלא הייתי צריך להתמודד עם הנטייה המינית. יצאתי מארון מול החברים שלי רק בגיל 28 לפני חמש שנים ומול הסושיאל רק בגיל 30. הייתי עם הרבה מאוד בנות ברחבי העולם. הייתי הולך ומטייל ולפעמים אפילו עושה סטוצים עם נשים רק בשביל לקפוץ על הזדמנויות להרפתקאות, אבל בלי משיכה באמת.

ופתאום כשהגעתי לארץ אחרי הקורונה הבנתי שמשהו פה לא סבבה והלכתי לטיפול פסיכולוגי. באתי אליו הכי מבולבל אמרתי לו 'אני לא יודע מה אני. אם אני הומו, סטרייט, א-מיני, לא נמשך לכלום', ופשוט שאלתי אותו. כשסיכמנו שאני גיי אז הוא אמר לי 'אוהד, שתדע עברת מסעות וחצית את העולם. את המסע שאתה הולך לעבור עכשיו אתה לא חווית בחיים שלך'. והוא מה זה צדק".

איך ההורים שלך קיבלו את זה?
"אמא שלי כל הזמן שאלה אותי 'מה עם בחורה?'. באיזה יום שבת אחד פשוט אמרתי לה 'אמא, זה הולך להיות גבר'. ראו שזה קשה לה, כולם היו בהלם. אני כן יצאתי עם נשים, סיגלתי לעצמי כל מיני התנהגות כאלה כדי שאנשים לא יגלו שאני הומו. מי שלא חווה את זה פשוט לא מבין כמה אנרגיה אתה משקיע כדי שלא יעלו עליך שאתה בארון".

החבר שנעלם עם היציאה מהארון: "הפסיק לענות להודעות"

היציאה מהארון התקבלה באהבה מצד רוב הסביבה הקרובה שלו, אבל לא כולם נשארו. אוהד מספר על צלם שהיה גם חבר קרוב שלו. הם עבדו יחד, טיילו יחד, בילו שבועות רצופים באותם מסעות והיו חלק משמעותי זה בחייו של זה. אחרי שאוהד סיפר לו שהוא יוצא מהארון ומתחיל לצאת עם גברים, הצלם התרחק ונעלם.

"הוא הפסיק לענות לי להודעות. לא הבנתי מה קרה. בחלומות הכי גרועים שלי לא חשבתי שזה בגלל זה", הוא מספר בעצב. רק כעבור חצי שנה הגיעה ממנו הודעה ארוכה, שבה הסביר כי חשש שאוהד בחר בו לעבודות ממניעים לא מקצועיים, והתנצל על הפגיעה. "סלחתי לו. חזרנו לקשר, למרות שלא חזרנו לעבוד יחד. זה משהו שנחרט אצלי. זה בן אדם שמאוד אהבתי", הוא משתף.

גם ברשתות החברתיות הוא נתקל בתגובות קשות. בין היתר, לאחר שהעלה סרטון מטבילה במקווה, מנהג שהוא אוהב לשמור עליו אף שהוא מגדיר את עצמו חילוני גמור, קיבל תגובות שלפיהן אין לו זכות לטבול במקום משום שהוא גיי. "כתבו לי 'זיהמת את המקווה'. זה נורא. אנשים מרשים לעצמם הכל ברשת", הוא אומר בכעס.

ובכל זאת, הוא לא מתכוון לשתוק. בחודש הגאווה הוא מקפיד להעלות סרטונים חשופים על היציאה מהארון, לדבר עם נערים ולתת מקום למי שעדיין לא מרגיש בטוח לחשוף את עצמו. "יש לי גם קהל דתי. לפעמים נערים כותבים לי שהם מרגישים שרק איתי הם יכולים להתייעץ. אני נכנס איתם לשיחות עומק בשתיים בלילה כדי להגיד להם שהכל בסדר, שהם מי שהם ושיאהבו את מי שהם", הוא מספר. אבל לשיתוף הזה יש מחיר וזה עולה לו בעוקבים. "כל פעם שאני מדבר על זה יורדים לי עשרות עוקבים. זה ממש חבל לי, אבל התגובות הטובות גורמות לי להמשיך", הוא מסביר.

מה היה המחיר של השנים שחיית בארון?
"זה גבה ממני מחיר כבד מאוד, שבסוף תיעלתי אותו למשהו חיובי אבל המחיר היה שלא יכולתי להתנהל מול בעיות החיים כי הרגשתי שהכל קורס עליי. הרגשתי שאני שנייה לפני שבירת גב הגמל. זה אומר שאתה כל הזמן דורך על ביצים כי אסור שיהיה לך טוב, כי מספיק רע לך בהסתרה הזאת".

אתה מרגיש שהיציאה מהארון הביאה איתה רגש של שחרור או תחילתו של תהליך הרבה יותר מורכב?
"גם וגם, אבל יותר שחרור. רק אחרי זה הבנתי כמה זה תהליך מורכב היציאה מהארון. קודם כל תמיד הפחד שלי היה מול עצמי. מרגע שהבנתי שאני גיי מתתי על זה ואהבתי את זה מול עצמי. לא הסתרתי את זה. תראי איזה פתוח אני מדבר איתך, אז כן, זה מול עצמי יותר".

היום אוהד נמצא בזוגיות מאושרת עם טל, מדריך טיולים ומורה דרך מוסמך, שהוא גם בן הזוג הרציני הראשון שלו. השניים הכירו בטינדר, התאהבו, עברו תקופה של פרידה וחזרו לאחרונה זה לזה. "אני מאוהב לגמרי. ממש. אני מת עליו, אנחנו מתאימים והוא החבר הכי טוב שלי", הוא משתף עם חיוך גדול על שפתיו. השניים כבר כמעט שנתיים יחד, ובמהלך הקשר הספיקו לטייל לא מעט. "זה לחיות את החלום ביחד", הוא מספר ומחייך.

החיבור ביניהם לא מסתכם בטיולים. טל הוא חלק בלתי נפרד מהעולם המקצועי והאישי של אוהד והשניים מוציאים יחד טיולי היכרויות לרווקים ולרווקות. "זה בשביל הנשמה שלנו. נטו מצווה", הוא אומר.

ומה לגבי חתונה וילדים?
"בטח. השלב הראשון הוא לעבור לגור ביחד. אנחנו מחפשים. מבחינתי, אחרי התקופה הקרובה של ניו יורק ופפואה, אני רוצה לעבור לגור עם טל. אני כרגע גר ביחידת דיור בנס ציונה, אבל בא לי לגור איתו".

עם כל ההרפתקאות, הסכנות והחוויות הקיצוניות, אוהד מספר שמשהו בו השתנה עם השנים. "בעבר הייתי מכור לריגושים. ממש הייתי רודף אחרי סכנות. היום אני פחות ופחות מכור לזה. אני אוהב אדרנלין, אבל זה כבר לא מנהל אותי", הוא מודה. יש דבר אחד שאוהד מתחרט עליו: הזמן שהפסיד עם המשפחה. "יש לי שבעה אחיינים, והיו שלוש שנים שלא הייתי בארץ ופספסתי כמה שנים יפות שלהם. אני מנסה לפצות על זה עכשיו", הוא מספר.

בינתיים הוא ממשיך לטייל, לאהוב ולתכנן את המסע הבא. אבל בניגוד לשנים שבהן הנדודים אפשרו לו לדחות את התמודדות עם עצמו, היום הוא מקפיד לא לברוח. "אני כל ערב שואל את עצמי את השאלות הכי קשות, כולל האם אני אוהב את מה שאני עושה. כרגע התשובה היא כן. אני בטוח שברגע שאני אגיד לא, אני אשנה כיוון", הוא משתף.

אתה מפחד שיום אחד תתעורר ותגלה שמיצית את העולם אבל לא בנית לעצמך חיים?
"מאוד. אני עובד על זה בגלל שאני מפחד. אני גם נהנה ליזום אבל אני גם מפחד משינוי הסיטואציה".