מ"שמלת ירושלים" של מירי רגב ועד מיס יוניברס: המעצב הישראלי הבין-לאומי מדבר
אביעד אריק הרמן הוא אחד ממעצבי האופנה המובילים בישראל, שעיצב בגדים לשורה של אירועים בינ"ל ומחזות זמר ועובד כעת על פרויקט חדש ומינימליסטי יותר בשם "ציפור שיר". עכשיו הוא מדבר על הדרך שעבר מרקדן בלט למעצב בינלאומי, על המאבק לשמור על הזהות הישראלית בעולם שהפך עוין ועל השמלה האיקונית שעיצב למירי רגב בפסטיבל קאן

אחרי שנים של עיצוב שמלות נוצצות לתחרויות מיס יוניברס, מחזות זמר בין-לאומיים והפקות ענק ברחבי העולם, מעצב האופנה אביעד אריק הרמן מוצא את עצמו דווקא במקום מינימליסטי, ישראלי ואינטימי יותר. במופע המחול החדש “ציפור שיר” של להקת פרסקו והכוריאוגרף יורם כרמי, שיעלה בסוף יוני במרכז דוהל בתל אביב, הרמן חוזר אל דימוי מכונן בתרבות המקומית - “החולצה הכחולה” ובגדי העבודה של הקיבוצים.
עוד לפני שהפך לאחד ממעצבי התלבושות הישראלים הבולטים בעולם, הרמן, יליד אופקים שעבר ילדות לא פשוטה על רקע נטייתו המינית, השוני שלו והמשיכה לאומנות, בכלל היה רקדן. במשך שני עשורים הופיע בלהקות מחול ברחבי העולם, ניסיון שלדבריו עיצב לחלוטין את הדרך שבה הוא חושב על אופנה. "הניסיון של 20 שנה כרקדן ואומן במה לימד אותי שהבגד הוא אף פעם לא רק ‘יפה’", הוא אומר. "הוא חלק משמעותי בעיצוב הזהות של מי שלובש אותו. הוא צריך לאפשר נשימה, תזוזה, להגיב לאור, לתנועה ולרגש. הוא חלק מהחוויה הבימתית גם של המבצע וגם של הצופה".
הרמן הגיע מבית של עיצוב - סבתו תפרה למחייתה ואמו היא מעצבת. "בגיל שנתיים נחשפתי לאופנה של בובות ברבי. כבר כילד קטן תמיד בחנתי בעניין ובסקרנות רבה את התלבושות של כל מי שהופיע על הבמה בכל סוג מופע בו צפיתי, עד אחרון הפרטים".
הסיפור האישי שלך חוזר בעבודות שלך. עד כמה העיצוב עבורך הוא גם תיקון אישי או אמירה חברתית?
"גדלתי באופקים, במקום ובתקופה שבה לא תמיד היה פשוט להרגיש שונה, יצירתי או שייך, ובמובן מסוים היצירה הפכה עבורי לשפה של חופש. עיצוב אף פעם לא היה בשבילי רק 'לעשות בגדים'. זו הייתה דרך לבנות עולם, לספר סיפור, ולפעמים גם לקחת כאב או תחושת זרות ולהפוך אותם למשהו יפה, חזק וחי.
אולי בגלל זה אני תמיד נמשך לדמויות שיש בהן מורכבות - אנשים שנמצאים בין עולמות, בין כוח לפגיעות, בין זוהר לבדידות. אני חושב שהעבודה שלי נובעת מהמקום הזה של רצון לתת מקום לאחרוּת, לביטוי אישי ולרגש. אם אנשים מצליחים להרגיש דרך העיצובים שלי קצת יותר חופשיים, נראים או מובנים, אז מבחינתי יש בזה משמעות גדולה".
הרמן חתום לאורך השנים על עיצובי תלבושות למחול ותיאטרון עבור גופים כמו הבלט הלאומי של קובה, להקת המחול הלאומית של ספרד, בלט וושינגטון, בלט היספניקו בניו יורק ותיאטרון “הבימה” ומחזות זמר כמו 'מאמא מיה!', 'שיקגו', 'שיער', 'עלובי החיים' ו'ברבי לייב!'. במקביל עיצב גם עשרות שמלות ותלבושות לאומיות לתחרויות מיס יוניברס ברחבי העולם. אבל העיצוב שלו שמוכר יותר מכל הוא שמלת ירושלים של שרת התרבות לשעבר מירי רגב אותה לבשה בפסטיבל הסרטים בקאן. "זו שמלה שחגגה את בירתנו בציון 50 שנה לשחרור ואיחוד העיר והפכה עם השנים לאייקון וחלק מהשיח התרבותי הישראלי", הוא מספר.

עיצבת לאירועי גאווה שונים, כולל את שמלת הדמוקרטיה של עברי לידר. איך אתה מרגיש שהזהות שלך מתבטאת בעיצובים?
"אני לא יודע אם הזהות שלי מתבטאת דרך העיצובים שלי בצורה ישירה, אלא יותר דרך החופש שאני מרשה לעצמי ליצור. כשעיצבתי את ‘שמלת הדמוקרטיה’ שלבש עברי לידר בגאלת הפתיחה של שבוע האופנה או לפרויקטים נוספים שקשורים בקהילה הגאה, כמו התלבושת הלאומית שעיצבתי למיס אוסטריה בתחרות מיס יוניברס - כמחווה לזוכת האירוויזיון האיקונית קונצ’יטה וורסט, היה לי חשוב ליצור דגם שהוא מיצג אופנתי עם מסר חשוב ומשמעותי, נוכחות עוצמתית, רגישות וחופש להיות מי שאתה.
אופנה יכולה להיות מקום מאוד משחרר - מקום שבו אפשר לשחק עם גבולות, עם מגדר, עם דרמה ועם פגיעות, בלי צורך להסביר את עצמך. אני חושב שגם כמעצב וגם כאדם, תמיד נמשכתי לדמויות ולאנשים שלא מפחדים להביא את עצמם לבמה בצורה מלאה".

ב”ציפור שיר”, יצירתו החדשה של יורם כרמי, בחר הרמן להתרחק מעולמות הזוהר המזוהים איתו ולצלול דווקא לאסתטיקה פשוטה ומינימליסטית בהשראת הקיבוצים של שנות ה-40 וה-50. "כשיורם הזמין אותי לעצב את התלבושות, דיברנו הרבה על החזרה שלו לזיכרונות הילדות, לשפת הלדינו, למקורות ולשורשים המשפחתיים שלו”, הוא מספר. “גם אני ספגתי את השפה והתרבות הספרדית מאמי וסבתי שעלו לארץ מספרד בשנות החמישים, אז מאוד הזדהיתי עם זה".
הוא מספר כי דווקא הפשטות של “החולצה הכחולה” ריגשה אותו. “מבחינתי, גם פשטות היא מאוד אופנתית, מאוד מדויקת ואפילו מאוד רגשית. לפעמים דווקא כשמורידים שכבות של דרמה וקישוט, נשאר משהו יותר חשוף ואמיתי. כשאני מעצב לתחרויות כמו מיס יוניברס, הרבה פעמים הכל עובד דרך אפקט, נוכחות ויזואלית ורגעים מאוד גדולים. כאן הייתי צריך לעבוד כמעט הפוך. לחפש את העוצמה בתוך השקט. יש משהו מרגש בלחזור לבגד שנולד מתוך רעיון של קהילה, עבודה ושייכות. החולצה הכחולה היא מבחינתי הרבה מעבר לפריט לבוש; היא זיכרון של דור, של אידיאל, של ניסיון לבנות כאן משהו ביחד. הפרויקט הזה מזכיר לי שעיצוב טוב לא תלוי בכמה הבגד צועק, אלא בכמה הוא מצליח לגעת".
הרמן מספר כי התלבושות במופע נעות “בין עבר להווה”, ומשלבות בדי כותנה ובדי עבודה ששומרים על מראה אותנטי אבל מותאמים לבמה ולחופש התנועה של הרקדנים. "אני כל כך אוהב את התוצאה", הוא אומר בהתלהבות. "זו יצירת מחול מרגשת, עוצמתית, עמוקה ואינטלקטואלית. בעיניי היא אחת היצירות החשובות והמשמעותיות שנוצרו כאן".

"החרם התרבותי לא פסח עליי"
לצד ההצלחה הבין-לאומית, הרמן מודה כי בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז המלחמה, העבודה בעולם הפכה מורכבת יותר עבור יוצרים ישראלים. "ברור שהאווירה בעולם השתנתה", הוא אומר. "יש יותר רגישות, יותר קיטוב, ולפעמים גם רגעים לא פשוטים. יש מקרים שבהם הרגשתי ריחוק, ביקורת או זהירות מצד אנשים בתעשייה. החרם התרבותי לא פסח עליי".
למרות זאת, הוא מסרב להסתיר את הזהות שלו. "אני מאמין מאוד בכוח של תרבות ואומנות ליצור שיחה גם במקומות שבהם פוליטיקה מייצרת חסמים. מבחינתי זאת דיפלומטיה אופנתית - להיות מעצב ישראלי היום זה לא רק עניין של דרכון, אלא גם היכולת להביא מורכבות, רגש ואנושיות לעבודה שלך".
איך אתה מרגיש שהזהות הישראלית שלך מתקבלת היום בעולם. יש אנשים שסירבו לעבוד איתך או ביקרו אותך?
"הזהות הישראלית שלי היא תמיד חלק ממני ומהעבודה שלי, גם כשאני מציג על במות בין-לאומיות או עובד עם אנשים מתרבויות שונות. לאורך השנים דווקא הרגשתי שהרבה אנשים בעולם מתחברים ליצירה ממקום אנושי - פחות דרך פוליטיקה ויותר דרך סיפור, רגש ואומנות. למרות האתגר הגדול, לשמחתי אני עדיין מצליח לייצר דיאלוג, סקרנות ואפשרויות חדשות עם גורמים בזירה הבין-לאומית".
החלום הגדול שלו הוא לעודד ילדים ללכת אחרי החלומות שלהם, גם אם הם לא נראים בהישג יד. לצורך זה הוא הקים את ארגון ONE LIFE DREAMS בזמן שהותו בשוודיה שנועד לסייע לצעירים להגשים את חלומותיהם. "המוטו שלי זה להפוך את הבלתי אפשרי בחיים לאפשרי. אני מקיים מפגשי אמן וסדנאות יצירה עם קהלים שונים ברחבי העולם, שבאמצעותם אני מעודד אנשים בכל גיל או רקע תרבותי ומקצועי, שלא משנה מאיפה הם באים או כמה הדרך נראית בלתי אפשרית, לפעמים דווקא המקום הכי שברירי בך יכול להפוך לכוח הכי גדול לפריצות דרך", הוא מספר.
בימים אלה עולה המופע "ציפור שיר" של יורם כרמי, מייסד וכוריאוגרף להקת המחול "פרסקו", לו עיצב אביעד את התלבושות. מופעי הבכורה יתקיימו במרכז דוהל בתל אביב ב-29.6 וב-30.6. לפרטים נוספים - לחצו כאן.
