להתאהב כשאתה עדיין בארון: הסרטון שכל הומו יזדהה איתו
בסרטון של באזפיד שזכה לחצי מיליון צפיות עד כה, גברים הומואים מספרים על תחושת הגילוי של הנטייה המינית, האהבה הראשונה, התמודדות עם הפחדים וההסתרה – וכל זה בקצת יותר מארבע דקות. מספרי העדויות הם אינם חתיכים חטובים, אלא גברים "רגילים", מה שמחזק את תחושת ההזדהות ומקל על תחושת השמאלץ והקיטש. צפו בסרטון המרגש
בסרטון חדש באזפיד מספרים בנוסטלגיה על איך זה מרגיש להתאהב כשאתה הומו בארון. במהלך הסרטון גברים הומואים מספרים על תחושת הגילוי של הנטייה המינית, האהבה הראשונה, התמודדות עם הפחדים וההסתרה, התמודדות עם המשפחה והתמודדות עם האהבה – וכל זה בקצת יותר מארבע דקות. באזפיד לא מציגים סיפור אחד קוהרנטי אישי, אלא אוסף של סיפורים ועדויות, שמתחברים לכדי עלילה מהודקת היטב עם התחלה אמצע וסוף (ואם תרצו תבנית הוליוודית לסרט של אקספוזיציה-סיבוך-זיכוך-סוף טוב). מן אלטר אגו של מכנה משותף בעל תוקף מעין דוקומנטרי.
מספרי העדויות הם אינם חתיכים חטובים זהובי בלורית, אלא גברים "רגילים", כמוני-כמוך, מה שמחזק את תחושת ההזדהות ומקל קצת על תחושת השמאלץ והקיטש. הם לא מספרים את הסיפור שלהם, וגם לא הסיפור שלי או שלכם, אבל זה מה שכל כך יפה בסרטון, כי בסרטים הוליוודיים אף פעם לא יספרו בדיוק את הסיפור שלנו.
כל סיפור של התאהבות ראשונה כשאתה עדיין בארון הוא שונה. היא תלוית תרבות, גיל דת ויותר מכל תלויה אישיות. היא יכולה להיות שאתה בן 16 בארון וגם כשאתה מחוץ לארון בגיל 30. למרות השוני, הסיפור מתחבר כמו פאזל לכדי עלילה אחת שכל הומו יכול למצוא בה את הסיפור האישי שלו, או לפחות חלק ממנו, משכנעת ומרגשת. כל הומו יכול להזדהות עם תחושת ההתמודדות עם פחדים, עם המשפחה, עם החברים, עם סיטואציות אינטימיות ואקטואליות, ועם המבטים וההתרגשות מהמגע והנשיקה בפעם הראשונה.
הסרטון מזכיר את תחושת האופוריה המיידית שמביאה האהבה הראשונה, והעצב המתוק שמתלווה אליה עם שברון הלב. הזדהות עם הניגוד שבין החיוך לאהובך והחיוך שלו חזרה, לבין מבט האכזבה של אמא או אבא. הזהירות מלהחזיק ידיים ברחוב אל הרצון הטבעי להביע חיבה בפומבי. בלי דיאלוגים פומפוזיים, בלי דרמות, אתה פשוט מסתכל בסרטון ורואה את עצמך. ההזדהות שהסרטון מצליח לעורר מתגברת על הקלישאה ההוליוודית, שמתרפקת בנוסטלגיה על סיפור האהבה הראשון והתגברות על המכשול הארוטי.
הסרטון לא רק מציע חוויה מתקנת דרך צפייה וסוף טוב לסיפור האהבה הראשון, שלרובנו נגמר בכישלון. דרך העדויות והטקסט, הוא מעביר תחושת שייכות לקבוצה והזדהות. מזכיר לנו את העניין בהקשר הלהט"בי הכולל. האהבה היא אהבה. פחד הוא פחד. וזה לא משנה אם אתה רחוק מפה באלפי קילומטרים מפה, אם אתה מדת שונה, מדבר בשפה שונה ונראה לגמרי שונה ממני. כשאתה מסתכל על הבחור שהוא האהבה הראשונה שלך, אתה מזהה שאתה הסתכלת עליו באותו אופן.
יש בנו דברים שונים שזה נפלא, אבל גם דברים דומים, ולכן הם בעלי תוקף שווה, כך שגם סטרייטים יכולים להזדהות. גם הם הסתכלו באותו מבט על מושא אהבתם. גם הם פחדו, גם הם התאכזבו. כמו שהם לא היו מסכימים שמישהו יבטל את האהבה שלהם, כך צריך לכבד אהבה של להט"בים, להכיר בה, מיחס חם מחברים ומשפחה ועד לשוויון מלא בפני החוק. נותר רק לקוות שהסרטון ירגש גם את אחינו ואחיותינו הסטרייטיות. שווה את הארבע דקות.