במבט לאחור, אפשר לסכם את הפאזה הגאה של שנות העשרה שלי בתווך שבין אוננות על פוסטרים של ג'ובאני רוסו וצפיה מושתקת ב"הכי גאים שיש".

שמעון שירזי (צילום: פיני סילוק)
שינה את חיי הלילה של תל אביב. שמעון שירזי | צילום: פיני סילוק

התקופה אז הייתה סוף הניינטיז ותחילת המילניום וכיאה לעידן ההוא, הטינאייג'ר שבי דיגמן בעיקר סצנות נבחרות מתוך בברלי הילס 90210, או עניין של זמן אם אנחנו באמת רוצים לדייק במד העליבות.

היום בו גיליתי את ההומואים בעיר

נטייה מינית בעייתית? זה היה אי שם מאחורי הקלעים ולא הרשים אותי במיוחד. בניגוד לכל תוכניות הלייף סטייל לאימהות מבוהלות, הרגע המכונן בחיי הגאים לא נערך בגיל 12, שבו גיליתי את חיבת האשכים שלי, אלא כמעט חמש שנים אחר כך, כשהבנתי מה באמת אפשר לעשות עם זה.

את היום שישי הזה אני אף פעם לא אשכח. פתחתי את עיתון העיר תל אביב ובפעם הראשונה נחשפתי לכתבת ענק על התכנסות שבועית של שלל הומואים יפים ונכונים אי שם בנמל תל אביב. לא עוד חדרי "סטרייט בסטרייט" האנונימים ב-IOL ופורומי "חרא שתן גייז" בתפוז שפרחו להם בהיחבא תחת התעריף בזק המוזל לאינטרנט אחרי 22:00.

בממלכה שתוארה בכתבה היה סוג חדש של הומואיות שלא הכרתי. הכל אמיתי. הכל בחוץ. והכי מגניב – מסתבר שכולם שם מחכים לי. קראו לגילוי המופלא הזה חיי לילה וזה עמד להפוך לי את החיים.

ב-TLV של תחילת שנות האלפיים זכיתי להיות פעמיים ספורות. הייתי הרבה יותר מידי צעיר ופחות מידי מקושר כדי להיכנס למסיבות האלה.

אם להודות על האמת, חצי ציפיתי שאחרי כל הבילד אפ שקראתי על המקום אני צפוי לאכזבה כל כך קשה ששמורה רק למקרים קיצוניים של קשר מקרי בין תמונה בגריינדר לבין הפרסונה שעומדת לי בדלת.

על הכל שלט ביד רמה שם אחד: שירזי

להפתעתי, כל מה שדמיינתי בראש היה, ויותר. המוזיקה המדהימה שעד לאותה נקודה מעולם לא שמעתי, הצבעוניות הכובשת מכל פינה, ההפקה המתוקתקת והפרצופים שעוד יעשו איתי דרך ארוכה במהלך השנים – כולם התחברו ביחד כדי לעזור לי להוציא לטיול ברצועה איזה צד בי שפרח רק בחסות החשיכה.

על האופרציה הזו שנתנה הזדמנות לדור שלם של גייז שגדל על ברכי החינוך הסטרייטי המסיונרי לשחק כמו שהם באמת רוצים שלט ביד רמה שם אחד: שמעון שירזי.

אם נחזור רגע לתל אביב של 2012, המצב כבר שונה לחלוטין. מצעדי גאווה הפכו לתהלוכות שממומנות ע"י עירית תל אביב ורק בסופשבוע האחרון היו כל כך הרבה מסיבות גייז שכבר כמה מפיקים סטרייטים התקשרו למערכת של עכבר לילה וביקשו שיפנו להם קצת מקום.

בעידן הוורוד הנוכחי שבו כל שעיר הוא Bear וכל שמן הוא Pig, אפילו ב-90210 הרימייק כבר מחתנים דמויות ראשיות גאות. ועדיין – המסיבות של שירזי נשארו המותג הכי יציב וחזק של תל אביב שמקיים אחת לשבועיים פגישות מחזור גאה של המיינסטרים הקהילתי.

מדורת השבט הגאה

איכשהו ולאורך שנים של התמדה, שירזי יצר את הדבר הכי קרוב למדורת שבט גאה שיודע להכיל כמעט כל טייפקאסט גאה שקיים בקהילה. תיקחו את מדורת השבט התרבותית-סטרייטית של האח הגדול ותצבעו אותה בוורוד.

אגב, עוד הרבה לפני הריאליטי המדובר הזה – שירזי הצליח להכניס לאותו חדר ספריות צווחניות עם מחשופי הענק, פסיביות שרוטות עם רמזים לנרקוטיות קשה וחובבי ערבים חתיכים ששונאים הגדרות כמו שהם אוהבים מאחור. וזה, חברים, הישג ממש לא לא פשוט.

למי שחי בחלל, נספר שביום שישי הקרוב שירזי יחגוג את יום ההולדת שלו בעוד אחת מהפקות הענק שהוא כל כך אוהב לייצר, אבל למען האמת הוא יחגוג הרבה יותר. הוא יחגוג את החופש הזה שהוא חשף לדור שלם של הומואים מבוהלים.

למען הגילוי הנאות, ורגע לפני שתחשבו שהטור הזה הוא חנופה ברנז'אית מהסוג הזה, אני אתוודה שאני לא באמת מכיר את שמעון שירזי. עשר שנים אחרי אותן מסיבות גנובות מתוקות ואפילו שאנחנו גרים באותו איזור ואפילו מתאמנים באותו מכון כושר, אני לא חושב שמעולם החלפתי איתו מילה.

בצורה משעשעת למדי, אני עדיין רואה אותו באותם עיניים של הילדון בן ה-17 שהפך אותו לגיבור אישי לצד אושיות תרבות מהסוג של גיל ססובר ונמרוד רשף. ועדיין, אני מרגיש שמסיבת יום ההולדת הזו היא בעצם חגיגה אישית שלי.

אז בין אם כבר התבגרתם מעולם הקלאב לחיים שכולם פריפריה רמת שרונית ואימהות פונקדאיות או שרק נחשפתם לעולם הקלאב הוורוד לאחרונה, ואתם עדיין מתרגלים למים הרדודים הנוחים בחסות האוויטה או הגלאם או ראמה – היום הולדת הזה הוא ציון של פיסת היסטוריה מקומית שיצרה לנו סצנה שלמה יש מאין.

והכי חשוב: זו הזדמנות נדירה של כולנו בקהילה להסתכל לשירזי בעיניים ולהגיד לו את מה שבקהילה הלא ממש מפרגנת שלנו הוא לא זוכה לשמוע מספיק: תודה!

אז אחרי שסגרתי לכם את המסיבה של שישי בערב, קצת פלייליסט להמשך השבוע:

Tony Moran Feat. Jennifer Holliday - Magic - Wayne G & Andy Allder Anthem Mix

כשחושבים על מסיבות הסירקיט או האוסים ניו יורקי קלאסים, אחד השמות הראשונים שקופצים לראש הוא טוני מורן. היוצר הניו יורקי הזה הצהיר לא פעם שהוא מודד מיקס טוב בכמה אנשים נעמדים מולו עם ידיים באוויר ושרים אותו בצרחות נלהבות כשהוא מנגן אותו. במילים אחרות, הבחור אוהב לראות אוחצ'ות מרימות, ומי אנחנו שנמנע את זה ממנו.

הפעם הפרודוסר הגאה מוציא מהנפטלין את ג'ניפר הולידיי - סוג של ביונסה מזדקנת מפס הייצור של דור ה-2.0 השחור הקודם, שהוליד גם את זאתי ששרה את I Will Survive. ביחד, הצמד הזה מצליח לייצר המנון גייז כל כך מתבקש שהיה גורם אפילו לאורנה בנאי לצאת מהארון.

חבילת המיקסים המלאה שמשוחררת עכשיו מציקה כמה ערבולים יותר מעניינים לטראק הזה כאשר החביב עלי ביותר הוא של ווין G ואנדי אלדר שלוקחים כיוון אפילו יותר אובר דרמטי מהמקור.

התוצאה הסופית מכילה באסים אול אובר דה פלייס וברייק מתבקש ומהמם שממקסס את ג'ניפר צועקת "ט'נק יו" ו"רייז יור הנדס" בעליה שהולכת ומתפוצצת - כן, זה זול אבל כמה שזה אפקטיבי.

Rihanna - You Da One - Dave Aude Club Mix

יש מיקסים שבאמת לא צריכים הקדמה ארוכה - קחו את הסינגל החדש וההורס של ריאנה שהיא כבר מזמן מלכת הווקאל הסקסי של תעשיית הפופ האמרקיאי, תוסיפו פרודוסר שורף בילבורדים מטורפד כמו דייב אאוד וקיבלתם פצצת קלאב שמתאהבים בה באינסטאנט.

נשאר רק להגביר את הווליום עד הסוף ולהתלבט באמת לאורך שמונה דקות אם אכן בחרנו בצד הנכון או שיש מצב שבמקרה של ריאנה, זין זה טיפה אוברייטד.

Steve Forest, Chriss Ortega, Marcus Pearson - Close To Me - Chris Ortega Sunrise Mix

כריס אורטגה הגרמני צמח להיות מלך הקלאב של ברלין עוד בתקופה ההיסטורית, כשעוד היו משתמשים שם בקונדומים.

הגאון הזה מצליח בכל טראק למזג בצורה מושלמת האוס עם נגיעות של אלקטרו וקצת טראנס, כך שבאמת כל מיקס שלו מסרב לצאת לי מהפליילסט אחר כך במשך חודשים ארוכים.

Close To Me יצא כבר לפני כמה חודשים טובים בתור שיתוף פעולה מעניין של הבחור עם מרקוס פירסון וסטיב פורסט, ואיכשהו בתקופה האחרונה הוא מתחיל לתפוס תאוצה במצעדי ההורדות ובאתרי ההאוס המובילים.

אני חייב להודות שאני לא שמעתי מעולם על השניים האחראים אבל יש משהו מחרמן בשלישיה שנשמעת כאילו יצאה מקרדיטים של סרט פורנו כל כך מושקע שהוא צולם ב-HD. תוסיפו לכל זה את העובדה שאני סאקר לכל מיקס שזוכה לכינוי המטופש "סאן רייז מיקס", ונשאר לי רק להמליץ לכם לפתוח רמקולים עד הסוף ולדמיין שאתם בברגהיים ברגעים המתוקים האלה לפני שעולה השמש ומתחיל הדאון הקשה של יום ראשון.

Motor Feat. Martin L. Gore - Man Made Machine - Radio Slave Remix

לקינוח, קבלו טעימה מבית היוצר של מאט אדוארדס שאמור להיות המנה העיקרית במסגרת חגיגות יום ההולדת המדוברות של שירזי וליין ה-FFF באומן 17. אדוארדס הבריטי שמסתובב גם תחת הכינוי האטרפי "רדיו סלייב" אחראי על כמה מטראקי הטק האוס והאלקטרו הכי משובחים שיצא לי לשמוע ואפילו זכה להביא לאימא את פרס מפיק השנה ב-2008.

אישית, אני פחות מתחבר לאוריגינלים שלו אבל חובב גדול של המיקסוסים שהוא משפריץ כמעט בכל שבועיים. הטראק הזה של מרטין גור ומוטור הוא השיחוק האחרון שלו שזכה לשם Man Made Machine. אגב, למקרה שעשר שעות רצופות של זה עשוי להישמע לכם קצת חופר, שירזי והצוות דואגים כמו בכל מסיבה לאיזון מהמם שמאפשר לטייל בין טל כהן הכשרוני לחדר הקטן והמקפית של מוטי סעדיה ולקנח מהצד בקצת נרקיס טפלר ועומרי H.

אם כל זה עדיין לא הספיק לכם, פינוק מקומי נוסף שמתוכנן השבוע היא הדיג'יי ההורסת וויני פוץ שתפרגן בכמה מהסאונדים המשובחים שלה שנוצרו במיוחד לכבוד האירוע ומלווים את סרטון הפרומו המהפנט של המסיבה ואת מופע הפתיחה של הייבריד לאבה שיהיה זה שיחתום רשמית שנה נוספת של Fucking Fabulous Fags/ Free Friday Fucks או כל ראשי תיבות אחרים שבאים לכם טוב כשאתם אומרים FFF.

ה"מיקסר" ממשיך לערבב אתכם גם בדף הפייסבוק.

>> היכל הקהילה: סיכום חמישים אנשי הגאווה של 2011

>> צריך שני גברים לטנגו: חוג לריקודים סלוניים לגייז

>> חנות גאה ומטריפה: חנות בגדים לגייז

>> היכנסו לכתבות נוספות בערוץ הגאווה