נתחיל מהסוף: תל אביב 2014 היא בלי ספק אחת הערים הגאות בעולם. איפשהו בציר שבין הילטון לאומן 17, הקביעה הזו נתפסת כמעט טריוויאלית לדור הצעיר של העיר שפסגת הדאגות הוורודות שלו היא הגופייה ההיפסטרית הכי פחות מתאמצת שמתאימה לדרעק או העובדה שאין תמונות מאומתות בגריינדר. את אוסף המלחמות ההיסטורי של ישראל הדתית והשמרנית בתל אביב הנשית והמרימה כבר אף אחד לא זוכר. חיי הלילה הגאים ניצחו והפכו מהתכנסויות קטנות שהתרחשו מתחת לרדאר הסטרייטי לכאלה שמובילות את הטון בישראל.

אולי דווקא בגלל זה, אפטר ראש השנה של ליין ה-FFF שלראשונה זה שנים יפגיש את שמעון שירזי עם עופר ניסים מהווה לא רק את המסיבה הכי מדוברת של התקופה האחרונה אלא גם ובעיקר סגירת מעגל. הזדמנות פז לציין בראש השנה את אותה מהפכה ורודה ששתי האושיות הללו עומדות מאחוריה.

הרומן המקצועי/חברי בין שמעון שירזי לעופר ניסים התחיל כמו כל הדברים הטובים אי שם בסוף שנות השמונים, עוד הרבה לפני שמישהו מהם חלם להפוך את תל אביב למפלצת הגאווה זוללת התיירים. המפגש הראשוני היה כמובן הומואי להחריד כששירזי הצעיר בן ה-17 זוכה (!) בתחרות ריקודי דיסקו (!!) של מועדון התיאטרון (!!!) ונקרא לקבל את הפרס הגדול מידיו של הדיג'יי של המקום, עופר ניסים (!!!!). מפה לשם, הם פותחים רצף של הפקות גאות במועדון האופרה וממשיכים משם לשנים משותפות בפליירום, אלנבי 58 והטי.אל.וי. בשילוב האפטרים המיתולוגים של האומן בירושלים ודנה אינטרנשיונל אחת, השניים מצליחים להפוך את "הסטייה המינית" של הסבנטיז לטרנד הכי חם של הניינטיז.

שמעון שירזי
שירזי ועופר ניסים

האידיליה נקטעה בסכסוך מתוקשר שאולי, בדיעבד, עשה רק טוב לשניהם, שכן שניהם הפכו למלכים הבלתי מעורערים של חיי הלילה. בפסח האחרון, הנוסטלגיה ניצחה את הכעסים והשניים חגגו 20 שנים ל"לילה שלא היה" במסיבה בלתי נשכחת שהתניעה מחדש את החברות ואת האפטר המדובר.

לכבוד המאורע המרגש, תפסנו את שירזי לשיחה אישית ומאוד כנה.

אפטר ראש השנה של ה-FFF עם עופר ניסים – אני אומר את זה וצובט את עצמי כדי לוודא שזה לא חלום. נראה שכל העיר מדברת רק על המסיבה הזו, לפני שנה החיבור הזה היה נשמע בלתי אפשרי

"הייתה הפסקה וכל אחד הצליח בדרכו, אבל יש בינינו כימיה כזו שבסוף היה קשה להתעלם ממנה. היו לנו כמה פגישות בעשור האחרון והן היו מקסימות אבל תמיד קצת מרוחקות. בפגישות האחרונות היה משהו בוגר ורך, וחיבור שמגיע בגלל שהשורשים של הגייז והלילה התחילו איתי ואיתו. זה הרבה מעבר לקטע העסקי, זה באמת בקטע החברי והיצירתי. משהו קורה כשאנחנו נפגשים, ואני חושב שאנחנו עדיין מצליחים לעורר ולהתרגש אחד מהשני למרות כל השנים. במסיבה בפסח היה משהו באוויר שאני הרגשתי ואני חושב שגם הוא הרגיש - כשהצגתי אותו, היה לי עור של ברווז מרוב התרגשות.

שמעון שירזי
"היום לחבר'ה הצעירים נורא קל להגיד שהם גייז"

"החיבור שלי לעופר הוא נדיר, ממקום של יצירתיות והשלמה אמנותית נורא חזקה. מן הסתם, אחרי כל כך הרבה זמן יחד, יש לנו הומור משותף וצחוקים וקרבה נורא מיוחדת. הוא יכול לבוא לאימא שלי ואני לאימא שלו, ויש שם משהו משלים. זה עזר לנו לזרוק את כל מה שהיה ולפתוח דף חדש".

האפטר הנוכחי מגיע לצד קליפ מדובר ללהיט Everybody needs a Man שאתה מפיק לעופר עם אוסף של כוכבים (אילן פלד, יעל פוליאקוב, קרן מור, מיה דגן וגל אוחובסקי), איך נולד הרעיון?

"הוא נולד מתוך השיר עצמו שהפך להמנון הקיץ בארץ ובעולם והרצון של עופר להפיק לו קליפ. בפעם הראשונה בחייו, עופר הסכים להצטלם לקליפ והשקיע המון ברמה של נכונות ועשיה, ויחד עם אילן פלד שהוא מוח יצירתי וחבר טוב רקמנו הפקה שבעיניי לא רק מלווה את האפטר, אלא עומדת בסטנדרטים של קליפים של אמנים מובילים דוגמת דיוויד גואטה".

עכשיו לשאלה שכל תל אביב שואלת את עצמה – מה הלאה? זו הפקה חד פעמית או שיש כבר תכנונים למסד את שיתוף הפעולה?

(מחייך). "תראה, אני בנאדם שלא עושה דברים נקודתיים. בניגוד להרבה אחרים בתעשייה, אני לא פה בשביל להרים הפקה, לעשות כסף ויאללה גמרנו. שיתוף הפעולה הזה הוא לא למסיבה הספציפית הזו, אלא לחברות חדשה והמון דברים שיכולים לקרות בעתיד.

"כשאתה לא בא מקטע כלכלי אלא חושב על הלילה כסוג של אמנות, זה מדרבן אותך לחקור את הפוטנציאל של שיתוף הפעולה הזה. עופר ניסים הוא אייקון ואנחנו קוראים אחד את השני, מה שמייצר לשנינו המון התרגשות לקראת מה שיכול לצאת מזה".

עופר ניסים (צילום: בן גל)
"החיבור שלי לעופר הוא ממקום של יצירתיות והשלמה אמנותית" | צילום: בן גל

בוא נדבר קצת על ה-FFF. השנה האחרונה הייתה מלאת תהפוכות: היציאה לפרדייז גאראז', החזרה לאומן והתחרות שהולכת וגוברת מצד ליינים דוגמת הפוראבר תל אביב. בדיעבד, יש משהו שהיית עושה אחרת?

"אני חייב לפתוח ולהגיד שלילה זה ענף מאוד שוחק ומתיש עם המון עליות וירידות, ועדיין אני מאחל לכל מי שמתעסק בעולם הזה את טווח הזמן הארוך שלי, שנע על כמעט 24 שנים. לשאלתך, לא הייתי עושה אחרת. מעידות הן חלק ממה שמדרבן אותי ומוציא ממני את ה-Survivor. זה ישמע מצחיק, אבל במקום מסוים אני אוהב את הנפילה כי היא מייצרת את ההתרגשות. גם כשהייתי בטופ וגם בירידה, אני תמיד ממציא לעצמי תחרות ואני לא שאנן אף פעם. תמיד מתרגש לפני מסיבה ולא בטוח אם יגיעו, גם כשמדובר במסיבת ענק. מעידות לא מייאשות אותי, אלא להיפך – עוזרות לי להתפקס".

"אני והצוות שלי מקדשים את המקצוע ובניגוד להמון ליינים בעיר שהכול מתחלף מהר, יש אנשים שהולכים איתי כברת דרך של 15 שנה מתוך תשוקה משותפת לאמנות וייחודיות. אני בהחלט מנסה לחנך מוזיקלית ולתת מנה יותר מתוחכמת לקהל שלי. היו שנים שזה עבד יותר ושנים שזה עבד פחות, אבל לפחות אני לא בשטנץ. אני לא מסתכל על מסיבות כמו ה-WE כמודל לחיקוי ולא מעניין אותי להעתיק משהו שקורה בחו"ל אלא להיות מקורי - בגלל זה הפכנו ל"תל אביב". 

שירזי פיני סילוק (צילום: פיני סילוק)
"הייתי שמח לראות אנשים יותר מחייכים ומחבקים" | צילום: פיני סילוק

"אז נכון, לפעמים המנה גדושה ואני קצת מעז ומקבלים גם סטירות פה ושם, אבל זה חלק מהתהליך. המטרה בסוף היא להוביל ולא להיות מובל. זה לא אנושי לא לטעות, אבל אני מאמין שזה עזר לנו להשיק תכנית מאוד מפתיעה ומגרה של ה-FFF לשנה הקרובה. הלילה הוא בדמי ואנחנו כאן כדי להישאר".

אתה הרבה שנים בחיי הלילה ועם פרספקטיבה רחבה שנעה לאורך שני עשורים של Friendly Freedom Friday ומוכיח את התיאוריה שאוחצ'ות לא מתות, רק מתחלפות. מה אתה חושב על חיי הלילה של תל אביב 2014?

"זה מצחיק, בשנות התשעים היה מאוד קשה להיות מקובל חברתית כגיי ואפילו אני כמפעיל הומוסקסואל נתקלתי בהרבה קשיים לקבל ימים מרכזיים או מועדונים גדולים. את השינוי עשינו דרך הלילה ומשם, אגב, נולדו האפטרים – חיבור חברתי בין סטרייטים לגייז כי בלילה השפה קלה יותר. בהקשר הזה, דווקא הלילה ניצח את היום, והאידיאולוגיה המחבקת והמחברת גלשה לחיי היומיום עד שהיום לחבר'ה הצעירים נורא קל להם להגיד שהם גייז. זה הוא לא מובן מאליו. הפכנו מצוקה חברתית לדבר הכי חם בישראל._OBJ

הצעירים בימינו גדלים לעולם מתוק ועטוף בדבש, וקצת שוכחים שיש גם ישראל בחוץ ושדווקא בלילה הרבה יותר קל לחבר עולמות. חשוב לדעת לקבל גם את האחר: גייז, קוקסינליות וסטרייטים. שכחנו את זה טיפה, ודווקא אפטרים מהסוג הזה מחזירים את זה. גטו של גברים בלבד, ובעיקר גברים שמורידים חולצה עם לוק מאוד מסוים, מפספסות את זה. גם אני אוהב לראות 5,000 חתיכים בלי חולצה, אבל הייתי שמח יותר לראות את אותם אנשים מחייכים ומחבקים במסיבות הללו, ופחות מסוגרים בתוך עצמם".

נקודה נוספת שעלתה חזק בגאווה ולאורך הקיץ הייתה המחאה סביב מחירי כרטיסים. יכול להיות שהגזמתם עם התמחור שמנסה לקרוץ יותר לתייר האירופי ומפספס את הקהל המקומי שסובל מיוקר המחיה?

"יש קטע ישראלי שבכלל לא קשור לקהילה של לעשות מחאת לייקים בפייסבוק על כל דבר. קצת מגזימים ובמרבית הפעמים לא בודקים. גם לי יש את המסיבות ב-60 שקל לכניסה עד 01:00, אבל כשאתה עושה הפקות גדולות כמו גאווה, פורים או ראש השנה – זו לא מסיבה רגילה. זו הופעה ענקית ומלאת פירוטכניקה, מיצגים, תפאורה והשקעה מטורפת, והעלות בהתאם.

"סתם דוגמה, אתה יודע שהמחירים בגאווה האחרון היו זולים יותר מכל גאווה באירופה? אתה יודע ששמירה בישראל עולה כפול משכר של כל שומר באירופה? אתה יודע שדיג'ייז לוקחים כפול כדי להגיע לישראל? כל זה בלי לציין את הקטע החברתי של תל אביב שכל אחד רוצה להיות רשום ולקבל חינם. לפעמים אני רואה כמות מטורפת על הרחבה, ובקופה זה פשוט לא דומה למציאות. אז בוא נשבור את המיתוס: אף אחד מחיי הלילה בישראל לא הפך לעשירון עליון.

"תל אביב לא נראית כמו שהיא נראית בעולם בגלל מסיבות בשישים שקל כמו ליינים אחרים, שכבודם במקומם מונח, אלא דווקא בגלל ההפקות הענקיות. אני לא מסוגל לפתוח מסיבה על בסיס של דיג'יי ב-500 שקל ובלי מיצגים ומסכי לד – זה לא אני, וביום שאצטרך לעשות את, לא אהיה בלילה. והקהל לדעתי מרגיש את ההשקעה במסיבות של ה-FFF. למשל, הכרטיסים לריהאנה ולליידי גאגא עלו אותו הדבר – אבל באחד מהם ההשקעה הורגשה בתלבושות ובארט ובתפאורה, ובאחר לא, וזה מה שהפך את מחיר הכרטיס לשווה".

לפני סיום, שאלה קשה במיוחד כי במקרה של עופרה והפלייליסט העשיר שלה, לבחור שיר אחד זה כנראה יותר קשה ממונוגמיה. ובכל זאת, מה הטראק שאתה הכי מחכה לו באפטר?

"Young and Beautiful של לנה דל ריי. זה שיר שמאוד עושה לי את זה, גם המקור וגם הרמיקס המדהים של עופר. הוא נוגע בי ומוציא ממני את הפיטר פן ואני מתרגש ממנו בכל פעם מחדש. וזה גם הזדמנות לאחל לכולם שנה טובה ולא פחות חשוב: שנישאר כולנו יאנג אנד ביוטיפול".

 

T-Dance ראש השנה באומן 17 | יום חמישי 25.09.14 | 14:00 | האומן 17 (אברבנאל 88, תל אביב)