לפני מספר ימים ערכה אחת ממלכות הדראג העולות של ניו יורק, Lady SinAGAGA, את מופע הבכורה שלה בפאב המיתולוגי סטונוול.
כפי שאפשר לנחש מהשם (המחבר בין המילה האנגלית לבית כנסת synagogue, לבין ליידי גאגא), ליידי סינגאגא היא מלכת דראג יהודיה כשרה. מי שעומד מאחורי הדמות הוא מושיאל, צעיר בן 22, שגדל כאורתודוקס ויצא מהארון לפני כשנה. הוא למד בבתי ספר יהודיים בלונג איילנד, ובילה שנתיים של לימוד בישיבה בירושלים לפני שהתחיל ללמוד בבית הספר לאמנות חזותית.
עוד נכחה בפאב מלכת דראג יהודייה ותיקה יותר, סילביה ספרקלסטין, שסייעה למלכות הצעירות עם עצה טובה וקצת מייק אפ.
בחיי היומיום, סילביה ספרקלסטין הוא יודי קיי, מעצב פנים בן 28. יודי גדל כיהודי אורתודוקסי בסטייטן איילנד, ועדיין חי אורח חיים אורתודוקסי במנהטן.
דמות הדראג שלו היא אמא יהודייה גדולה ובלונדינית בת 39 מקווינס, ניו יורק. היא אוהבת לגרום לך להרגיש אשמה, חוגגת את כל החגים היהודים, בדרך כלל עם שיר פרודיה מקורי חדש (האחרון שבהם (All I Want for Christmas Is Jew. היא מבשלת גפילטע פיש, קוגל וחלות. אוהבת משבצות, פאייטים, טוויד ופרווה מלאכותית. או כמו שיודי מסכם את זה: "סילביה היא פשוט מאוד יהודייה!"
סילביה נולדה בשנת 2010, כאשר חבר של יודי קיי ערך מסיבה ועודד את כל האורחים "לבוא עם בגדי השבת הטובים ביותר של אימהותיהם". יודי הלך עד הסוף - הוא לווה ז'קט טוויד, חבש פאה בלונדינית וענד מחרוזת פנינים גדולה.
את ליידי סינגאגא פגשה סילביה לפני כחצי שנה, כשהליידי פנתה אליה לעזרה בבניית הדמות. למרות שמדובר במלכת דראג מתחרה, סילביה שמחה לעזור בכל דרך אפשרית. התמיכה לא באה רק בצורת עצות איפור ואופנה. ליידי סינגאגא עדיין לא לגמרי מחוץ לארון הדראג, והוריו של מושיאל לא יודעים עליה עדיין. זה בכל זאת לא קל לצאת מהארון בפני ההורים היהודים שלך, ולאחר מכן להוסיף ולומר להם, 'אגב, שם חיי הלילה שלי הוא ליידי סינגאגא".
ההלכה אוסרת על לבישת בגדי נשים
עובדה ידועה היא כי היהדות האורתודוקסית אינה רואה את ההומוסקסואליות בעין אוהדת (בלשון המעטה). כשזה מגיע להתמודדות הקהילה האורתודוקסית עם הלהט"בים היהודים שרוצים להישאר בתוך הקהילה, נאלצים לעתים קרובות הגברים ההומוסקסואלים לבחור אחד מהשניים: לעזוב את הקהילה הדתית שלהם על מנת לנהל חיים הומוסקסואלים מוצהרים, או לחנוק ולדכא את הנטיות המיניות שלהם.
הרבנים האורתודוקסיים מדגישים את הצורך להיות אמפתי לצרכים הרגשיים ולמאבקים של להט"בים שרוצים להישאר בקהילה הדתית, אבל נמנעים מלתמוך בנישואים חד-מיניים.
האידיאולוגיה האורתודוקסית הימנית יותר, מתנגדת להומוסקסואליות בכל צורה, ותומכיה טוענים כי על פי התורה, "הומוסקסואליות אינה אורח חיים מקובל או זהות לגיטימית". רבנים המשתייכים לזרם זה בארה"ב פרסמו הצהרה הנקראת "הצהרת התורה", עליה חתומים 223 רבנים חרדים בולטים, רבנים אורתודוקסיים מודרניים ואפילו כמה אנשי מקצוע בתחום בריאות נפש המפעילים קליניקות לטיפולי המרה בארה"ב. בין השאר נטען בהצהרה כי "ניתן לשנות ולרפא משיכה חד-מינית".
במקביל לגישה זו קיימת גישה אורתודוכסית ליברלית יותר ואוהדת יותר להומוסקסואליות, אשר אבן הפינה שלה קובעת כי "כל בני האדם נברא בצלמו של אלוהים וראוי שיתייחסו אליהם בכבוד", וכי "יש לקבלם כחברים מלאים בקהילת בית הכנסת". בניגוד ל'הצהרת התורה', האורתודוכסיות הליברלית אינה מתכחשת לאפשרות שמשיכה חד-מינית יכולה להיות טבעית.
עובדה פחות ידועה היא שיהודים אורתודוקסים מגנים גם גברים הלובשים בגדי נשים, בהתאם לציווי "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה, וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה" (ספר דברים, כ"ב, ה'). נושא זה נדון בחוגים רבניים עתיקים ומודרניים, אם כי לא באותה המידה כמו שאלת ההומוסקסואליות. נושא זה עולה גם בתלמוד ובמקורות אחרים, המתלבטים אם לגברים מותר להתלבש כמו נשים בפורים, והאם תחפושת כזו היא עבירה על איסור לבישת בגדי המין השני, המבוסס על הנחת היסוד שגברים לא יתבלבלו ויתחתנו עם גברים אחרים, לאחר שיטעו לחשוב שהן נשים.
האמא היהודיה כמודל לחיקוי
למרות האיסור ההלכתי, צצות ועולות עוד ועוד מלכות דראג יהודיות, והופכות לביטוי חדש של התופעה התרבותית, והגברים שעומדים מאחוריהן מבססים חלקים גדולים באישיות של דמות הדראג שלהם על החינוך היהודי שלהם.
"הדבר הכי טוב בלהיות דראג קווין יהודי הוא שאני יכול למשוך מהחינוך והחוויות שלי", אומר יודי, "בקהילה שלי, אם נושא מסוים גורם לחוסר נוחות, פשוט לא מדברים עליו. ולהיות דראג קווין משחרר אותך לומר כל מה שאתה רוצה".
יודי לא לבד. הזוכה של העונה החמישית של מרוץ הדראג של רו פול, הייתה דראג קווין יהודייה בשם ג'ינקס מונסון, הידועה גם בשם ג'ריק הופר. הופר קיבל חינוך קתולי אך כשהיה בן 18 גילה שהוא ממוצא יהודי-רוסי והחל להתעניין יותר ויותר ביהדות.
"דראג הוא בהחלט חלק מהתרבות ההומואית, וכך גם היהדות", אומר ג'ייסון ליטמן, מייסד ארגון Hebro הפועל למען הקהילה הלהט"בית היהודית בארה"ב, ואשר התפרסמו עם מסע גאה לאושוויץ, "החלקים העליזים ביותר של תרבות הלהט"ב הם יהודים: ברודווי, ברברה סטרייסנד ושיער גדול. אמנות הדראג מתבססת על יצירת אישיות גדולה ומוגזמת. ולרוב ההומואים היהודים יש את המודל לחיקוי המושלם: האימהות שלהם".
גם קית' לוי קיבל את ההשראה לדמות הדראג שלו מאימו. לוי לא חונך כאורתודוקסי, והוא לא מגדיר את עצמו ככזה גם עכשיו, אבל יש לו זהות יהודית חזקה. לטענתו הוא תמיד חגג חגים עם משפחתו המורחבת, והחגיגות היהודיות הפכו לחלק מדמות הדראג שלו 'שרי ויין'. במבטא הברוקליני שלה, שרי מופיעה במשרה מלאה במועדונים ובספינות שייט סביב העולם ועושה הרבה פרודיות על להיות יהודים - כמו הפרודיה Jappy על השיר Happy של פארל וויליאמס.
"פריחתה של תרבות הדראג היהודית מראה על ההתקדמות שהקהילה שלנו עשתה", מסכם ליטמן, "לא רק שהתמודדנו עם רבים מהנושאים סביב יציאה מהארון, עכשיו אנחנו יכולים בגאווה להעלות מופעי דראג עם זהות יהודית, כדי להפגין את הדמויות האלטרנטיביות המוגזמות ביהדותן".