>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

אין תמונה
יגאל ורענן עם נונה שלאנט, שתופיע בחגיגות
כבר תשע שנים שרענן ניסנזון ויגאל רענן מפיקים את ליין המסיבות לגברים בוגרים במועדון התיאטרון. מסיבות ה"ביג בויז", שפונות אל קהל ההומואים בת"א ובכל שאר הארץ, מתקיימות בתדירות של אחת לשבועיים, כאשר הליינאפ המוסיקלי הוא באווירת פופ ידידותית ומחוייכת. בצורה יוצאת דופן, כיום הם גם הליין היחידי האוכף את חוק איסור העישון ומספק לקהל מסיבה עם אויר נקי, נטול עשן סיגריות.

הרגשת חלוציות

הביג בויז החל לפעול בשנת 2003 בתור מקום הפונה לחברי הקהילה בני ה-29  ומעלה - הליין היחידי המגדיר את עצמו על פי גיל בלייניו, ומכאן שמו. בשבוע הבא ה- 8 ביוני יחגגו תשע שנים של פעילות בהפקה מיוחדת ומושקעת וזו הזדמנות נפלאה לשיחה עם צמד המפיקים.

אז ספרו לי, איך הכל התחיל?
רענן: האמת שזה היה רעיון שלי ויגאל יתמוך בזה. התחלנו עם מסיבות הפופ רינג ולי היה מאוד חסר הנוכחות של החבר'ה בגיל שלי. המטרה הייתה ליצור משהו שבהגדרה יהיה לאנשים בוגרים יותר, שאוהבים להתרועע עם שכבת הגיל שלהם. בתחילת שנות ה-2000 כל המסיבות ניגנו מוסיקה מאוד מסויימת ובביג בויז סוף סוף נמצאה אלטרנטיבה מבחינה מוסיקלית.

יגאל: הרעיון היה של רענן. הקהילה גדלה מאוד בעשור האחרון והיה צורך במקום נוסף, עם הגבלה של גיל. כשרענן סיפר לי על זה, אני לא הייתי בטוח שזה יעבוד ומזל שרענן התעקש.

אתם זוכרים את המסיבה הראשונה?

ביג בויז (צילום: אלעד דויד)
איפה הבעל שלי? | צילום: אלעד דויד
רענן: לא. אני זוכר את ההכנות למסיבה. ישבנו שעות על הכנת התפאורה ואת המסיבה עצמה אני לא זוכר. אני זוכר את התגובות המטורפות אחרי. זו הייתה הצלחה. הייתי בשוק ובבלאק אאוט מהלחץ.

יגאל: "זה התחיל בתור מסיבות קטנות יותר ואנשים סיפרו לחברים שלהם ואז זה גדל וגדל. זה לקח זמן אבל יש גרעין של אנשים שהגיעו וממשיך להגיע למסיבות. אני זוכר שבמסיבה הראשונה אני כססתי ציפורניים מלחץ. לא היה לי שמץ של מושג מה יהיה וכמה אנשים יגיעו. בסופו של דבר הייתה אווירה מדהימה והיה פשוט כיף. לא הגיעו מספיק אנשים אבל היה בזה משהו חלוצי. אלה שכן באו כל כך נהנו ומאז זה רק גדל.

יש בתל אביב כיום כל כך הרבה ליינים שונים. זה מפריע?
רענן: אין ספק שריבוי הליינים פוגע, אבל אני מאוד שמח על כל מה שיש כי אני חושב שלקהל מגיעה זכות הבחירה. גם אני קהל וגם אני הולך לכל מיני מקומות. אז אם זה מצריך מאיתנו להתאמץ יותר, אז אנחנו מתאמצים יותר.

יגאל: יש מצבים שיש כמה מסיבות בעיר באותו יום וזה לא מפריע בגלל שכל מקום מכוון לקהל אחר. זו תחרות לגיטימית. צריכים להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק ולוודא שזה יהיה מוצלח. לשמחתי זה עובד כבר תשע שנים.

איך בחרתם במועדון התיאטרון?

ביג בויז (צילום: רן לזרוני)
יגאל (משמאל) ורענן. זוגיות לכל דבר | צילום: רן לזרוני
רענן: הכל התחיל במסיבת יום הולדת משותפת במועדון הדיפ. עשינו את זה במשך שנתיים ואז אמרנו שנחפש מקום אחר לעשות את זה ובמקרה הגענו למועדון התיאטרון. אחרי המסיבה הראשונה הם יצרו איתנו קשר כדי להפוך את זה לליין קבוע. הם התרשמו מאוד מאיכות הקהל שהגיע ומהאווירה. ככה זה התחיל.

רגע, גם יש לכם יום הולדת באותו זמן?
רענן: בערך. חודש הפרש בין שנינו.
יגאל: אני גדול יותר. כשרענן עיצב את ההזמנה הראשונה שלנו הוא כתב רענן חוגג 30 בפעם הראשונה ויגאל לא.

אתם בעצם מטפחים מעין זוגיות ביניכם.
יגאל: קודם כל זו זוגיות לכל דבר, למעט הקטע המיני. אם מישהו יסתכל מהצד ויראה אותנו רבים זה יראה כאילו אנחנו זוג במריבה וכל אחד מתבצר בעמדה שלו וזה יכול להגיע לצעקות ולעצבים עד שאחד מאיתנו רואה שהשני עלה בטונים יותר מדי ואז הוא מתקפל ונרגע, כי הוא מבין שכנראה זה חשוב לו מאוד.

מה התפקיד של כל אחד בזוגיות הזו?
רענן: אני אחראי על הקריאייטיב, ההכתבה של הליין המוסיקלי, הלוק הכללי של הגרפיקה. לדאוג לדיג'יי, בחירת אמנים, לפקח על תהליך החזרות, עיצוב ההזמנות, התפאורות. איך זה נראה ונשמע. יגאל אחראי על החלק היחצ"ני.
יגאל: אני מתעסק ביח"צ כי אני יוצא יותר ורואה יותר אנשים.

אפשר לומר שרענן נמצא מאחורי הקלעים, לא?

ביג בויז (צילום: אלעד דויד)
אין עשן סיגריות, מה לא תבואו? | צילום: אלעד דויד
רענן: כמובן שזה מתוך בחירה להיות מאחורי הקלעים. הרבה אנשים מכירים אותי בשם ומעט מכירים אותי בפרצוף. רוב האנשים בטוחים שזה נקרא רענן ויגאל כי לו קוראים יגאל רענן. היו כמה פעמים ששאלתי את עצמי אם כדאי לי להיות מעורב יותר, אבל יותר נוח לי מאחורי הקלעים.
יגאל: עד היום אנשים שואלים אותי מי זה רענן. אני חייב להגיד שזה מצחיק.

לביג בויז באים כדי למצוא בעל

בואו נדבר על ההזמנות שלכם. אתם תמיד בוחרים בבחור ישראלי מקומי ולא מתיימרים להציג דמות אחרת.
רענן: מההזמנה הראשונה הקונספט היה להראות פנים מחייכות, מסבירות פנים ועל ידי זה להעביר את המסר שבליין שלנו יש אנשים נגישים. תשע שנים, כל שבועיים, בחור אחר מחייך אליך מההזמנה. כך אתה יכול לבוא למסיבה, לחייך לאנשים והם יחייכו אליך בחזרה. מישהו אמר לי פעם שלמסיבות אחרות הולכים כדי למצוא זיון ולביג בויז הולכים כדי למצוא בעל. נורא שמחתי כי זו בדיוק המטרה.

אתם גם שולחים את ההזמנות שלכם בדיוור ישיר לבתים
רענן: החודש, לראשונה, לא שלחנו דיוור ישיר מסיבה כלכלית וגם מהסיבה שאנחנו לא בטוחים עד כמה זה באמת עוזר בעידן של פייסבוק ואטרף, שם כולם יכולים לקבל את כל המידע. עדיין מרגש אותי להגיע לבתים של אנשים ולראות הזמנה שלנו על המקרר או על הקיר. ברור לי שאנשים מתרגשים לקבל את זה אבל בצער אנחנו לא נעשה את זה יותר.

מה אתם מתכננים למסיבה בשבוע הבא?
רענן: מבחינת הלוק יהיו קירות לדים מטורפים על כל חלל הבמה עם ויז'ואל ארט. הדיג'יי לא יהיה על הבמה הפעם. הדרגיסטית נונה שלאנט המוכשרת מפיקה עבורנו מופע מטורף עם רקדנים ודוגמנים – מיצג אופנה. הבמה תהיה מלאה באנשים יפים, כוריאגרפיה מטורפת. יהיה שואו אדיר.
יגאל: כבר מעכשיו אני בסטרס. סיבכו לי את החיים עם ההפקה הזו. הולכת להיות הפקה פנומנלית! הם כבר חודשיים בחזרות. יהיה משהו גרנדיוזי.

אתם לחוצים?
יגאל: כל אחד מאתנו לחוץ בדרך שלו. בסופו של דבר לראות את כל הקהל עם הידיים למעלה מביא לשנינו אושר עילאי וזה מה שהכי חשוב.

משהו לסיום?
יגאל: חשוב לי להגיד שאחד הדברים שהכי מזוהים עם הביג בויז זה שיש שם אלכוהול איכותי במחיר הכי שפוי. זה אחד מסימני ההיכר שלנו.

זה בדוק?
יגאל: אני לא חושב שיש מקום בעיר שמוכר בירה ב-18 ש"ח וודקה רד בול ב38 ש"ח.

אם כל זה לא מספיק, קבלו פרומו למסיבה הקרובה.

 

>> אירועי הגאווה 2012 – כל העדכונים

>> אירועי הגאווה בפריפריה: מי צריך את זה?