היפסטרים, יהודים, ערבים, אינטלקטואלים, אקטיביסטיות, לסביות ומיקס תרבויות מחכה לכם בבר אנה לולו ביפו העתיקה, שמושך אליו גם בליינים תל אביבים רבים.
בר עם אישיות של דיווה
ההצלחה לא מפתיעה, בהתחשב בעובדה שהבר עצמו הוקם בכוונת תחילה עם שם של דיווה ערביה. "הבר נמצא ברחוב הפנינה" אומר ניב גל, שהקים את המקום ביחד עם אשתו, אילנה ברונשטיין. "רצינו ליצור לבר אישיות של דיווה ערביה שעושה את מה שבא לה, מתי שבא לה. פנינה בערבית זה לולו, ולכן קראנו לו אנה לולו: 'אני פנינה'. זה הרי ידוע שכל דיווה צריכה לפחות כמה הומואים שיהפכו אותה למי שהיא".
גל מספר כי יש משהו במוזיקה ערבית שטרם התגלה לאוזן הישראלית הממוצעת, והוא שהפך את ערבי שישי עם המוזיקה הערבית לחזקים ביותר. "היום הישראלים רק התחילו להתרגל למוזיקה מזרחית. אני אישית לא אוהב מוזיקה מזרחית, אבל בהחלט מכבד את הדרך שהמוזיקה הזו עברה כדי להפוך למיינסטרים. היום אפשר לראות גם ניצנים של מוזיקה ערבית שמתחילה לתפוס בברים ובמועדונים ברחבי הארץ".
רוב החברים שלי בדיוק כמוני גדלו על מוזיקה של אום כולתום, וסרטי הערבית של יום שישי אחה"צ בערוץ הראשון. די ג'יי מוחמד ג'בלי, הרזידנט של המקום, מספק את מנת המוזיקה הערבית האלטרנטיבית עם נגיעות פופ ופולקלור, וזה תמיד נראה שרק הוא יודע איך להקפיץ את קהל החוגגים והם תמיד חוזרים לעוד.
זמרות מושכות גייז – אלה חוקי הטבע
גל מספק הסבר לסיבת ההצלחה של הליין, שמושכת את כמות הערבים הגאים הרבה ביותר. "אין אצלנו תגיות וכולם מוזמנים. אני חושב שכל מה שרצינו ליצור זה אווירה של בית. לאחרונה יש מעבר של המון תל אביבים ליפו, ורצינו שיהיה להם מקום לרדת בו על בירה טובה, והמוזיקה הערבית אפיינה את המקום בו הבר נפתח".
"בחיפה קיימים ברים כאלה כבר שנים, מוסיף גל, "הרבה מהמוזיקה הערבית נעשית על ידי זמרות, וזמרות מושכות גייז אלו חוקי הטבע. וגייז ערבים מושכים גייז יהודים, שמושכים ידידות, שמושכות גברים ובשביל כולם האנה לולו מספק את שרשרת המזון החברתית הזו.
יש שיראו בפתיחת בר גייז ביפו, כצעד אמיץ שלא לומר מפחיד. "תמיד יש פחד שמשהו יקרה", אומר גל, "אבל גם בת"א ובניו יורק גם דברים עלולים לקרות. יפו מתפתחת בצורה מדהימה, בשנים האחרונות מסעדות ובתי קפה נפתחים, והרבה צעירים עברו לפה בגלל המחירים המופקעים בת"א. אז מהר מאוד נפלה ההבנה שבנוסף לכל בתי העסק, גם בר צריך כאן".
למי שלא השתכנע ואם זה מסב ביטחון, יש גם שומר בכניסה בימים חזקים של הבר. "למרות שההחלטה לשים שומר הייתה מאוד קשה בשבילי", הוא מדגיש.
לרקוד עם דמעות בעיניים
אחד הרגעים המכוננים בעבור גל היה כשהוא רק התחיל את המסורת של שישי ערבי. ההצלחה של הערב בו המוזיקה התנגנה והאנשים התחברו, שתו, ישבו בחוץ ודיברו ביניהם לא הותירה אותו אדיש. "לא האמנתי שאני רואה ערבים ויהודים גייז, אנשי תרבות מכל הארץ שמתחברים. אני זוכר שפשוט התחלתי לבכות, כי זו המהות האמיתית שעמדה מאחורי הרעיון שנקרא אנה לולו".
חנאן,בת 23, אחת הבלייניות הקבועות של המקום, מספרת שמדהים כמה אנשים חדשים ומעניינים אפשר לפגוש שם. "אני יכולה בלילה אחד לנהל שיחה עם אקטיבסטים, לסביות, חובבי מוזיקה ואפילו ימניים ותמיד יש טעם של עוד". האנה לולו יצרה בשבילה מקום מבטחים שבו היא יכולה להרגיש בנוח כמו בבית, "אבל מצד שני גם לזכות ולהכיר אנשים שונים ומגוונים, ולכן אני תמיד חוזרת לשם", היא מוסיפה.
דודי אומר שזו חוויה שונה ומלהיבה מהבילוי בתל אביב. "קצת נמאס מכל הגרנדיוזיות של המסיבות והברים בת"א. יש משהו מאוד אותנטי שזרם לי בצורה מדהימה איך שנכנסתי למקום. אפשר להגיד שמיקס התרבויות הזה באנה לולו מחליק בגרון בלי בעיה, ואפילו נותן תקווה שאולי יום אחד בזכות מקומות כאלה דברים ייראו אחרת".
דודי הגיע עם בן זוג שלו ובהתחלה מעט נרתע מהרעיון שהם יכולים להתנשק ולהתחבק. "אפילו כשהיה קהל ערבי גדול מסביבנו, האנה לולו משחרר את הרסן - את זה אני יכול לומר בלי ספק".
אז אם ירדתם בחצות על איזשהו סמבוסק מאבולעאפיה, אל תהססו לקפוץ לאנה לולו שנמצא באחת הסימטאות של יפו העתיקה ברחוב הפנינה 1, כי אין כמו קצת ריקודי בטן לשרוף קלוריות מיותרות, ואולי על הדרך תפגשו איזה ערבי אינלקטואל שירחיב לכם את האופקים.
>> "מקווה" חדש להומואים ולסביות בירושלים