>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

אין תמונה
ההצלחה לא עלתה לו לראש. טל קלאי
גבר יושב בקולנוע. זאת הצגה יומית והאולם כמעט ריק. הגבר מסתכל על המסך. בסרט, אותו הגבר עומד מול מראה ומורח איפור. החברה שלו מאחוריו, מתחננת שלא ילך. הגבר לובש שמלה ופיאה ויוצא אל הרחוב. זאת ההתחלה של סיפור אחד מתוך שלושה בסרט 'הצגה יומית' של עינת פרנבך‎. כל אחד משלושת הסיפורים עוקב אחרי דמות של אישה בשם נעמה. ה'נעמה' הראשונה היא נועם, בגילומו של טל קלאי.

"הסרט הוא על שלוש נשים במשבר זהות כשכל אחת מתמודדת איתו בדרך שלה, ושלושתן יושבות באולם קולנוע וצופות בסרט של החיים שלהן", מספרת פרנבך.‎ "הפרוייקט התחיל כשהבטחתי למפיק אורי סבג שאעשה סרט קצר. חשבתי שזה יצא משהו כמו חצי שעה, חמישים דקות ולבסוף זה הפך להיות באורך מלא, 76 דקות. בכל אחד מהסיפורים יש אלמנט של בגידה. הן בוגדות בכל מיני רבדים כדי להגשים את עצמן. כי לפעמים אין ברירה אלא לבגוד- כשהקונפליקט הוא לאבד את עצמי לגמרי או לבגוד באחר. סיפור המסגרת של הסרט ממוקם באולם של הצגה יומית. זאת תמיד הקרנה שיש בה פחות אנשים כי אלו שעות של עבודה. תמיד הסתכלתי על אולם הקולנוע כמפלט, מקום לאיבוד גם בא'- לאבד ולשכוח את עצמך, וגם בע'- לעבד את החוויות שלך. אני הולכת בקביעות כבר שנים להצגות יומיות  ולפעמים אני שומעת חלקי שיחות וחושבת מה הסיפורים של שאר האנשים באולם ומה הם עושים פה".

הסיפור הראשון, כאמור, הוא סיפור של נעמה הטרנסג'נדרית, הקונפליקט של נועם עם בת הזוג שלו שרוצה אותו לעצמו, מול הרצון לצאת ולחוות את עצמו כאישה עם גברים. "הכרתי את העולם הטרנסג'נדרי דרך יאיר הוכנר, מנהל הפסטיבל הקולנוע הגאה", מספרת פרנבך. "הוא היה פוגש את גילה גולדשטיין בימי שישי עם החברות שלה לקפה בצהריים והצטרפתי אליו כמה פעמים. אז בכלל לא ידעתי מה זה טרנסג'דנר. הייתה אחת שקראו לה ניקול, שחרחורת שחומה עם שיער גולש, יפייפיה, והתקרבתי אליה".

החבר התחיל לדבר בלשון נקבה

באותו זמן כתבה את התסריט של נעמה הראשונה, בהתייחס על החוויות שלה מהחבורה הזאת. "זה כנראה היה תסריט די סטריאוטיפי כי כשנכנסתי לפורום של גו-גיי היו כמה שהתלוננו על זה. במקביל היה לי חבר טוב הומו והייתה לו תקופה שהוא היה דו מיני. יום אחד הוא התעקש שהוא רוצה לתת לנו צ'אנס רומנטי. יצאנו כמה שבועות ופתאום בלי שום התראה, שנייה אחרי שהתנשקנו, הוא התחיל לדבר בלשון נקבה. לי זה היה הזוי והוא הסביר לי שלפעמים הוא רוצה להיות אישה והוא היה הולך לגילה גולשטיין להתייעץ על התשוקה הזאת".

פרנבך החליטה לספר בתסריט את הסיפור שלהם - גבר שרוצה להיות אישה ושיש לו חברה שלא יודעת איך לאכול את זה ויש ביניהם תשוקה ואהבה. "בסופו של דבר נפרדתי ממנו כי הוא הבין שהוא לא יכול להיות בלי גברים ואז כתבתי את התסריט הנוכחי. אני בעצם ליהי, בת-הזוג של הדמות של טל קלאי, מישהי שאוהבת ויודעת שלעולם לא תוכל לתת לו את מה שהוא צריך.

אין תמונה
נעמה או נעם?

"בסרט אפשר לראות שאין סתירה בין ג'נדר להעדפה מינית", ממשיכה פרנבך‎, "הוא קרוע בין זהות גברית ונשית, לא לגמרי זה ולא לגמרי זה. באולם קולנוע הוא כאילו רואה על המסך את הפנטזיה שלו - מה שהוא הכי הכי רוצה להיות זה אישה".

הסיפור הראשון ב'הצגה יומית' מתעסק עם חוויה טראומתית של אותה נעמה, שמשלמת מחיר כבד על הזהות שלה כאישה. "כל הכיף בלעשות סרטים הוא להתעסק עם החוויה הקיצונית. שאלות כמו מה זה אישה? טרנסג'נדרית זה אישה? אני שואלת שאלה מאוד רחבה. זה דיון שרלוונטי לכל אישה".

ואכן, הסיפור הראשון עוסק בתכנים גאים, אבל שאר הסיפורים מתמקדים בחווית הנשיות מאספקטים של מיניות, הגשמה עצמית, בדידות, ולא מעט גם אימהות. "חשבתי מה זה אישה בהקשר טרנסג'נדרי. יש את הפן החיצוני שטרנסג'נדריות מאוד משקיעות בו ויש גם את הפנימי, שהוא גם הרחם. להביא ילדים לעולם זה חלק מנשיות שנשלל מטרנסג'נדריות, הן לא יכולות לחוות הריון ולידה. זה סרט שיש בו הריון בכל הסיפורים כי הריון זה חלק מנשיות והקרבה נשית".

בסרט זה, מצטרפת פרנבך‎ לגל חדש בקולנוע הישראלי של השנים האחרונות שמעמיד את הטרנסג'נדריות במרכז ('נמס בגשם', 'יותר איטי מלב'). "אני חושבת שלקולנוע הגאה בארץ יש תפקיד חשוב של הפיכת הלהט"ב למיינסטרים כדי שהוא לא יהיה שונה או אחר. ההפיכה למיינסטרים היא חשובה, כמו בריאליטי שכל עם ישראל ראה את לאון בפריים טיים ב'אח הגדול'. ההורים של בעלי סופר שמרנים והוא הכין אותם לקראת הצפייה בסרט שלי אבל הם לא נשמעו כאלה מוטרדים. כנראה כן היה שינוי מהותי בחברה. יותר ויותר מקבלים את זה וזה נראה להם אפילו טבעי. אני רוצה שיקבלו את הדמות של נעמה עם זה שהיא שונה ואחרת- הוא אוהב נשים שרוצה להיות טרנסג'נדר וגם להיות עם גברים. טל (קלאי) הצטלם ב2007 והעולם השתנה מאז- היום זה כבר נראה לי די רגיל ואז זה היה שונה ומיוחד ואחר. אולי עוד חמש עשר שנים זה כבר ממש לא יהיה איזה עניין גדול, כל מה שקשור לג'נדר".

קלאי, המוכר לרבים מדמותו כמלכת הדראג טלולה בונט, ממשיך: "זה סרט שצילמתי לפני חמש שנים, בעצם כבר נפרדתי ממנו וזה חוזר עכשיו ומזכיר לי את התקופה הזאת, בדיוק כשסיימתי את לימודי המשחק בניסן נתיב ועברתי לתל אביב. עינת ראתה אותי בדראג ונורא רצתה אותי לסרט. האמת, אני לא רציתי כי בזמנו עבדתי על כיוונים אחרים אבל אז היא שלחה לי את התסריט והחלטתי להכנס להרפתקה הזאת. בגלל שזה סרט עצמאי, ובגלל שבמשך כל החמש שנים היא גייסה עוד כסף, היו לנו ימי צילומים בהפרשים של שנה, שזאת הייתה חוויה מעניינת. זה מאוד שונה מלעשות דראג. דראג זה מישהו שעולה להופעה בדמות של אישה ואז חוזר להיות גבר, טרנסג'נדר זה כל החיים. כל הגישה כשחקן הייתה אחרת. מן הסתם יש פחות מניירות ואיפור מוגזם אלא משהו יותר טבעי. זה חלק מהכיף של להיות שחקן, לעשות דברים שונים ומגוונים ולהביא את כל הצדדים שבך לתוך זה".

פרנבך‎ בהחלט שמחה על הבחירה בטל: "הוא בנאדם טוב לב עם ערכים, שההצלחה לא עלתה לו לראש ואני מאוד מעריכה ואוהבת את זה. הוא יכול להעביר כל כך הרבה רגש בהבעת פנים, יש לו כוח עצום על המסך הגדול. הייתי צריכה קצת להוציא אותו קצת מהתפקידים שלו באוויטה למשל, להוריד אותו לקרקע. אבל בדיוק רציתי להשאר עם הקסם המוכר שלו וגם לקבל אותנטיות. ככה הרווחתי בעצם גם את טל וגם את טלולה. כיף גדול לעבוד איתו- הוא שחקן שעובד קשה ולא פרימדונה ובלי פוזה".

מועדי הקרנות במהלך מרץ:

13/3 22:00

15/3 21:00

20/3 22:00

26/3 (פסח) 13:00 

27/3 22:00

>> טלולה בונט מורידה מסכות

>> הסצנה הגאה בתמונות