>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

גאווה
קבוצה בעלת נרטיב דומה (אילוסטרציה) | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
חברי קהילת הלהט"ב מתמודדים מדי יום עם בעיות רבות ומגוונות, בהן תחושת בדידות, דיכאון, דימוי עצמי נמוך, תחושת החמצה ועוד. בתל אביב נפתחה קבוצה לשיטת טיפול ייחודית בבעיות אלו ובעיות נוספות: פסיכודרמה. את הקבוצה מנחים רחלי לוין וארי אהרונסון, והיא מתקיימת בשיתוף עם האגודה למען הלהט"ב.

"מתוקף היותנו גאים ומטפלים בפסיכודרמה, הבנו שיש דרישה וצורך ביצירת קבוצה שהנרטיב של חבריה דומה, ומתוכה נוח לעשות שינויים ולהתחיל בצמיחה אישית", אומרים לוין ואהרונסון. הקבוצה הינה טיפולית במהותה, ובכך עיקר השוני שלה מקבוצות חברתיות אחרות או קבוצות תיאטרון.

"האוריינטציה היא על התהליך הטיפולי, כזה שיאפשר למשתתפים בקבוצה להכיר את עצמם, לצמוח ממקום של הבנה וקבלה. אגב, לא חייבים להיות מחוץ לארון כדי להגיע אל הקבוצה. ככל קבוצה טיפולית – המשתתפים מתחייבים לשמור על סודיות וחיסיון".

הקבוצה הנוכחית החלה לפעול בחודש מרץ, ופתוחה לקבלת משתתפים חדשים בתקופה הראשונה. בקרוב עתידות להפתח באגודה קבוצות נוספות.

"מאפשרת פגישה עם הילד הפנימי שבתוכנו"

הפסיכודרמה היא שיטה לטיפול פרטני או טיפול אישי במסגרת קבוצתית. "פסיכו" משמעו נפש ו"דרמה" משמעו פעולה. "בפסיכודרמה במקום 'לדבר על', כפי שעושים בטיפול פסיכולוגי, אנו 'עושים את'", מסבירים לוין ואהרונסון. "המטופל מציג את הדמויות המשמעותיות בחייו, כמו הורים, אחים, בוס או בני זוג וגם את הקולות השונים הפועלים בתוכו, תקווה, פחדים וכו'.

ארי אהרונסון ורחלי לוין
מנחי הקבוצה, ארי אהרונסון ורחלי לוין | צילום: תומר ושחר צלמים

הנחת המוצא של אהרונסון ולוין היא, כי החוויה אותה מרגיש המשתתף, דומה מאוד לחוויה הנחווית גם בסביבות נוספות, ב"חיים האמיתיים". לכן, הקבוצה הטיפולית היא הזדמנות נהדרת לבדוק: מה מתעורר בנו? מה אנו מעוררים באחרים? מדוע רגש זה מתעורר ולא אחר? והאם נוצר חלון הזדמנויות לשינוי דפוס?

כצפוי, מתמודדים המשתתפים גם עם מבוכה, אך המרחב הבטוח שנוצר עם הזמן בקבוצה, מאפשר לחבריה להיפתח. "בטיפול קבוצתי עולים צדדים אחרים בנפש ומתאפשר למשתתפים לעסוק בעצמם באמצעות השתקפות של עצמם עם הסביבה. סביר כי את אותה מבוכה שחווים המשתתפים בקבוצה, הם חווים גם בקבוצות אחרות. אלא שבקבוצה הטיפולית, ניתן לעבוד על זה בסביבה מוגנת ובטוחה".

במובן זה, ניתן להשוות את הקבוצה למערכת של מראות שונות, מערכת בה המשתתפים משקפים זה לזה דפוסים ותבניות התקשרות אחרות בעולם.

"הוא יוצר ביניהם דיאלוג המאפשר לתקן ולשנות את 'הסיפור הפנימי', מתוך עמדה אמפטית, מצמיחה ומאפשרת".

המטפלים אומרים כי הפסיכודרמה שואבת את כוחה הטיפולי הייחודי בכך שהיא מבוססת על פעולה, יצירה ומשחק ומאפשרת למטופל להרחיב את עולמו ולקנות בו יותר שליטה באמצעות דיבור והבעה שאינה בהכרח מילולית.

"היא מאפשרת פגישה עם הילד הפנימי שבתוכנו, שהמשחק והפעולה מוטבעים בו באופן טבעי ובאמצעותם הוא בורא עולמות, מרחיב את עולם התגובות והיכולות שלו ומפתח את דמיונו".

בין הנושאים עמם מתמודדים בקבוצה: דימוי עצמי, מימוש עצמי, פרידה ואובדן, יצירת וקיום זוגיות, הורות, מעברים ושינויים, התמודדות עם אלימות, דפוסי תקשורת, בדידות ודיכאון. למי שמתעניין, אין שום צורך בניסיון קודם או בכישרון משחק מיוחד.

סיפורה של מירב

אהרונסון ולוין מדגימים את אופן הפעילות בקבוצה באמצעות סיפורה של מירב, בחורה שקטה וסגורה שהצטרפה לקבוצה מתוך מטרה להבין יותר מדוע פעם אחר פעם מצאה את עצמה "נזרקת" על ידי חברתה אחרי כחודש- חודשיים. העניין הפריע לה מאוד, ופגע בדימויה העצמי. מצב זה גרם לה לאומללות רבה.

"ביקשנו ממנה להדגים עבורנו כיצד נראית בעיניה זוגיות טיפוסית. ההנחיה הייתה לבחור שתי משתתפות או משתתפים אחרים בקבוצה, ובעזרתם ליצור "פסל אנושי" שיחצין ויציג מערכות יחסים קודמות עם בנות זוג, כפי שהיא רואה אותן - האם הם עומדים זה לצד זה, או זה מול זה? האם קיים בינהם מגע גופני? ומה המרחק בינהם? האם הם מסתכלים זה בעיני זה?".

כשביקשו ממנה להתבונן מהצד על הפסל האנושי המייצג בעיני רוחה מערכת זוגית טיפוסית, היא נראתה מהורהרת - אחד מבני הזוג בפסל חיבק את השני, שרק עמד והתבונן. "הפסל ייצג, לדבריה את חוסר האיזון במערכות היחסים שקיימות בעולמנו", מספרים המטפלים.

"המשכנו בתהליך הבדיקה: אילו משפטים אומרים לעצמם הדמויות בפסל? והאם מצויות "מנטרות" מזיקות, כאלו שרק מאדירות את הבעיה? מן התהליך אנו הבנו את המקום המופנם, ואת הבדידות והספקות שעימם היא מתמודדת במערכות יחסים".

בהמשך ביקשו אהרונסון ולוין להבין יותר את המקורות לקונפליקטים שעימם התמודדה. באיזו סביבה גדלה, והאם יש "סצנות" מסויימות מילדותה שעיצבו את התפקידים אותם היא נוטה לתפוס בתוך מערכות יחסים. "היא גילתה מחדש את השפעתם של הוריה על האופן בו היא רואה את עצמה, את דרישות הסביבה אותן ספגה, ואת הדרישות הבלתי אפשריות שהיא נוטלת על עצמה, פעם אחר פעם, בתבניות שמעולם לא העלתה אל מודעותה. הייתה זו תחילתו של תהליך פורה של שינוי וצמיחה רגשית".

ההשתתפות בקבוצה כרוכה בתשלום, המיועדת לבני 25 פלוס, מותנית בראיון אישי מקדים, ובהתחייבות לכל 12 המפגשים.  הקבוצה נפגשת בימי שלישי בערב, בסניף האגודה בת"א.

לפרטים נוספים אודות הקבוצה ניתן לפנות לארי אהרונסון, בטלפון 052-4677065 או באמצעות הדואר האלקטרוני וכן לרחלי לוין בטלפון 050-5659587 או באמצעות הדואר האלקטרוני.

>> אני אוהב את הבן ההומו שלכם. למה אתם לא?

>> עומר שריף הבן: "אני הומו ויהודי"

>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה