>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
האמת, לא באמת הופתענו. למרות הווידאו-ארט המושקע ביותר שידע אי פעם שיר ישראלי בחרות, להקת איזבו עדיין לא סיפקה את הסחורה. נכון, ההופעה החיה על הבמה הייתה יותר ממעולה, אבל גם הופעה מעולה לא יכולה לחפות על שיר גרוע. אז, זהו, רוב עם ישראל כנראה יצביע בשלט, ועמו גם האגף האנטי-אירוויזיוני בקהילתנו.
>> רוצים לחזור ולהתעמק במילות השירים של יום שלישי? חלק א' מחכה לכם
אז בדיוק בשביל אותו אגף, אחזור ואפתח באזהרה המסורתית: אתם עומדים לקרוא כתבה מקיפה על תחרות הזמר של האירוויזיון, בדיוק באותו הסגנון של כתבות שפורסמו על ידי בעבר.
זוהי כתבה מעמיקה ורצינית, המיועדת לאנשים שאוהבים לאהוב את התחרות. אם אתם שייכים לאותו זן שאוהב לשנוא את התחרות ו/או שונא לאהוב אותה, כפי שחובבי האירוויזיון בעולם מגדירים אתכם, אתם מוזמנים להקליק החוצה, להשמיץ ולהלעיז.
חוץ מהסבתות הנוראיות מרוסיה – לכל העולים לגמר הגיע לעלות
אז מה היה לנו בינתיים? ראינו את אל, מהצמד אל וניקי, שהוכיח לכולנו את מה שטוטו קוטוניו כבר הוכיח ברומא 1991: זמר טוב הוא לא בהכרח מנחה טוב.
אבל הוא לפחות לא היה גרוע כמו לילה אלייבה הרובוטית (שאפילו כשדיברה אזרית היה נראה שהיא לא מבינה את השפה) או כמו נרגיז בירק-פטרסן המעצבנת. נראה לי שמפיקי התחרות פשוט אמרו: "בואו נרגיז את הצופים, ונביא להם את נרגיז".
באופן מפתיע למדי, לגמר הגדול עלו תשעה מתוך עשרת השירים שרציתי. בדרך כלל אני רגיל להיות יותר מאוכזב. רק הסבתות הנוראיות מרוסיה החליפו את מקומם של צמד הרוקרים משוויץ. בנוסף לרוסיה, עלו לגמר איסלנד, אירלנד, אלבניה, דנמרק, הונגריה, יוון, מולדובה, קפריסין ורומניה.
הערב יתמודדו 18 מדינות נוספות על עשרת המקומות הנותרים בגמר. שם יחכו להן, מלבד עשר המדינות שהעפילו שלשום לגמר, המארחת אזרבייג'ן וכן ה-Big5, חמש המממנות הגדולות של איגוד השידור האירופי: איטליה, בריטניה, גרמניה , ספרד וצרפת.
ארגוני זכויות האדם מעצבנות את השלטון. מאיפה זה מוכר לי?
בארגוני זכויות האדם אמנסטי ו-Human Rights Watch ממשיכים למחות על הרס הבתים ופינוי התושבים מהשטח שעליו נבנה אולם הבדולח – אותו אולם שנבנה במיוחד עבור התחרות, והאיר במהלכה בצבעים של דגלי המדינות המשתתפות.
הנשיא אילהם אלייב וראש העיר הג'יבאלה אבוטליוב דחו בתוקף את הטענות, ותקפו את הארגונים. "במקום להתעסק במה שקורה בסוריה, בארגונים עסוקים בתעמולה שקרית נגד האזרים". מאיפה זה מוכר לי? איפה כבר שמעתי שתוקפים ככה את אמנסטי ואת Human Rights Watch?
למרבה הצער, איגוד השידור האירופי מעולם לא התנה את אירוח האירוויזיון או השתתפות בו בשמירה על זכויות אדם. כך קיימה ספרד הפשיסטית של קסטרו את התחרות במדריד ב-1969. כך התאפשרה גם השתתפותה של פורטוגל הפשיסטית של סלזאר. כך התאפשר לרוסיה ההומופובית, שמנעה את קיום מצעד הגאווה במוסקבה בבוקרו של אירוויזיון 2009, להמשיך ולארח את התחרות באין מפריע.
רק סרביה של מילושביץ' הורחקה מהתחרות ב-1993. אבל זה רק בגלל שמועצת הביטחון של האו"ם אימצה החלטה מחייבת, להרחיק הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה מתחרויות בינלאומיות – בשל פשעי המלחמה שביצעה במלחמת העצמאות של קרואטיה. ומה לעשות? בניגוד לכל החלטות העצרת הכללית של האו"ם, המהוות המלצה סמלית בלבד, החלטות מועצת הביטחון מחייבות.
אתרי ההימורים: שבדיה מובילה בגדול
בדיוק כמו בעבר, גם הפעם אבהיר: זוהי אינה כתבת הימורים. רבות הכתבות על תחרות הזמר של האירוויזיון בהן הכותבים מציגים את ההימורים שלהם. אני אומר בלי בושה: אני מהמר גרוע.
כל כך הרבה שינויים עוברים על התחרות מדי שנה, לרבות שינוי בדמוגרפיה של המצביעים, בשיטת ההצבעה ובשיבוצם בחצאי הגמר. לכן, אני מעדיף להביע את דעתי על כך שיר ושיר (ומותר לכל אחד מכם לחשוב אחרת, על טעם ועל ריח...), תוך כדי סקירה, מאשר להמר ולטעות אחר כך. אז הפעם בלי הימורים.
רק נספר לכם שבמרבית אתרי ההימורים, בהם אנשים אשכרה שמים כסף כדי לנבא את הזוכה, שבדיה היא הזוכה הבלתי מעורערת. מצד שני, כל כך הרבה פעמים הימרו על מולדת האבבא-פופ וטעו, אז לכו תדעו.
ולחסרי הסבלנות מביניכם שאין להם כח להאזין לכל שיר ושיר שנציג כאן, הכנתי בדיוק עבורכם לקט טעימות של כל שירי התחרות:
חצי הגמר השני: הערב ב-22:00 בערוץ הראשון
טוב, אחרי שסיימתי לחפור, נעבור לתכל'ס: להלן סקירה אודות השירים שיופיעו הערב בחצי הגמר. הסקירה כוללת טעימה ממילות השיר בתרגום חופשי לעברית, קצת רקע ודעה אישית. אני רוצה לומר שהשנה, באופן יחסי, יש הרבה שירים טובים בתחרות.
שיר מס' 1: סרביה, Nije Ljubav Stvar (אהבה אינה דבר), ז'ליקו יוקסימוביץ'
"'שתהיה לך יותר הצלחה להבא'/ את אומרת לי כל כך בקלות/ אני רואה שזה לא עובד בינינו/ ועדיין, כיצד זה יכול היה לעבוד?/ ואם את הולכת/ אני יודעת שמשהו משלך יישאר כאן/ אהבה אינה דבר/ שאשיב לך בחזרה/ הביטי, זה רק אני/ תמיד אהבתי אותך/ אהבה אינה דבר/ איני יודע מה לעשות איתה/ אני מאחל לך כל טוב/ אהבה זאת היא רק ספינתי טרופה"
וואו! ז'ליקו, שועל האירוויזיונים הוותיק חוזר בפעם הרביעית לתחרות עם שיר פיצוץ, כמו שרק הוא יודע ועם וידאוקליפ כובש בשפת הסימנים. ללא ספק, יריית פתיחה עוצמתית לחצי הגמר השני.
ז'ליקו, להזכירכם, הגיע למקום השני באיסטנבול 2004, כשייצג את סרביה ומונטנגרו לפני הפירוק. באתונה 2006 הוא הלחין את השיר של הארי מאטה הארי מבוסניה הרצגובינה, והגיע למקום השלישי. בשנת 2008 הנחה את התחרות בבלגרד.
השנה מביא ז'ליקו את השיר הטוב ביותר שלו, לטעמי, מבין השלושה. צופי הטלוויזיה הסרבית התבקשו להצביע בין הגרסה האנגלית של השיר לבין הגרסה הסרבית. לשמחתי, גם הם הבינו שהשיר נשמע פחות אותנטי ומשכנע באנגלית, וכך נשארת סרביה המדינה היחידה בבלקן שמעולם לא שרה באף שפה אחרת, זולת שפתה הלאומית.
שיר מס' 2: הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר של מקדוניה, Crno I Belo (שחור ולבן), קָלִיוֹפִּי
"הבט עכשיו אל תוך עיניי/ אני לא מפסידנית, אתה יודע/ אני לא מוותרת עד הסוף/ אין לידה ללא נפילה/ פתח את נשמתך והודה בפניי/ מה שאנו כעת, אתה ואני/ מחצית ממני נמצאת בתוכך/ ומחצית ממך לנה בתוכי/ בוא וחבק אותי, הרם אותי לשמיים/ הכל שחור ולבן/ אמת אחת ושקר אחד/ וכאשר אנחנו יחד/ אני בוחרת באושר, אתה בוחר בצער/ הכל שחור ולבן/ דבר אינו מפריד בין הטוב והרע/ בוא הנה וחייך/ היום מוביל אותי אל הלילות הלבנים"
אם בלגרד מביאה לנו את המיטב שלה, הרי שסקופיה מספקת לנו את השיר השני שאני הכי אוהב השנה, אחרי אירלנד. בלדה שמתפתחת לבלדת רוק, מילים עמוקות, זמרת בעלת נוכחות בימתית אדירה ולחן שגורם לי להיסחף בים של תשוקה, אל מול רוח של פרץ רגשות שעוטף את הלב ומאיץ את פעימותיו. ככה לפחות אני מרגיש כשאני שר את השיר.
כל עוד היה חצי גמר אחד, הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר של מקדוניה (וכן, אני תומך באופן נחרץ בעמדה היוונית ומקפיד להשתמש בשם המלא שכפה עליהם האו"ם) עלתה בכל שנה לגמר, לא תמיד בצדק. מאז שפיצלו את חצי הגמר לשני ערבים, היא אף פעם לא עלתה לגמר – ותמיד בצדק רב.
השנה, אין ספק שלזמרת קָלִיוֹפִּי מגיע שאירופה תיתן לה לשבור את המנחוס. לי לא נותר אלא לאחל לה המון הצלחה! ואם לא דבלין – אז לשנה הבעיה בסקופיה הבנויה.
שיר מס' 3: הולנד, You And Me (אתה ואני), ג'ואן
"הייתי בת חמש, אתה היית בן שלוש/ רקדנו ברחוב/ ונראית בדיוק כמו מלאך/ הבטת למעלה וראית את השמיים/ ראית את הציפורים ותהית מדוע הן יכלו לעוף כל כך גבוה/ בבוקר הייתי מתעוררת/ ולבי פשוט לא יכול היה לחכות/ לשחק בחצר האחורית שלך/ בערב הייתי הולכת/ אומרת לך שאני אוהבת אותך כל כך/ ולא יכולתי לחכות לראותך שוב/ זה אתה ואני וכולם שם בחוץ/ ואני יכולה לראות שכולם יודעים/ עליך ועלי, אך לא יודעים שלא באמת אכפת לי מזה/ אני יכולה לראות שכולם יודעים עלינו"
האדוקים מבין חובבי האירוויזיון שצפו בשידור החי של הקדם אירוויזיון ההולנדי, בוודאי זוכרים איזה פספוס קולוסלי היה שם. בשלב חצי הגמר הפסיד שיר חזק בשם "Chocolate" לשיר המעצבן "You And Me" של זמרת סוג ב', עם לוק של ביצ'ית עם תלבושת אינדיאנית ויומרה של שיר קאנטרי מתקתק.
אל שלב הגמר הגיע השיר הטוב ביותר באותו הערב, "We Can Overcome" של פרל יוזפזון, שגם זכה לקולות השופטים. ג'ואן נשארה הרחק מאחור. ואז הגיעו תוצאות הקהל בבית – ונשארנו פעורי פה. האינדיאנית המעצבנת זכתה בהפרש זעום.
אם הולנד תעלה לגמר בפעם הראשונה מאז 2004, זה בהחלט לא יהיה בצדק. סתם שיר בינוני, מלא במי סכרין – ועוד בלי הכנאפה של ג'עפר. אחד הגרועים השנה.
שיר מס' 4: מלטה, This Is The Night (זהו הלילה), קורט קָאלֶיָה
"היי, הביטי עלי ותראי שאני בקטע שלך/ זמן להאמין ולהשיג, אעמוד לצדך
מרגע זה ואילך/ את ואני יכולים להגיע לכוכבים/ כל שאני צריך הוא סיכוי אחד נוסף/ זהו הלילה, זהו הלילה/ אהיה הכוכב, הובילי אותי אל לבך/ אלה הם חיי, החיים הפשוטים/ שאליהם חיכיתי, אחזור בשביל יותר"
אחרי שבכתבות הקודמות שלי השמעתי קריאה להפסיק להביא שירים עם השם "Never Let You Go" על כל הווריאציות שלו, אני מבקש להפסיק גם עם כל ה"This Is The Night". ראבק, אתם לא יכולים לגוון קצת בשמות השירים?
ולצד הביקורת על שמו של השיר, שאפו למלטה שאחרי שש שנים ממש גרועות מביאה לנו שיר מצוין, קצבי, קליט וכזה שכיף לרקוד לצליליו. גם הקליפ של השיר בהחלט מרשים. אם יעלה לגמר, זה בהחלט יהיה בזכות ולא בחסד.
שיר מס' 5: בלרוס, We Are The Heroes (אנחנו הגיבורים), להקת לייטסאונד
"אינך לבד, אנחנו יחד נגד כולם/ אחזי בי, לעולם לא אתך לך ליפול/ אפילו אם יום אחד אהבתנו תסתיים – לא אוותר/ מה שלא יעמוד בדרכי, נעבור את היום/ כי אנחנו הזוכים, אנחנו הגיבורים/ אנחנו ממוטטים את החומות, אנחנו אוספים את כולם/ כי אנחנו מאמינים, אנחנו החולמים/ לא משנה מה הם אומרים, לא משנה מה הם עושים/ אני אסדר את זה, אעשה זאת בשבילך/ אנחנו ממוטטים את החומות/ אנחנו הגיבורים"
מאז המכשף קלדון, שלקח את המקום השישי בהלסינקי 2007, לא אהבתי כל כך את השיר שמגיע אלינו מרוסיה הלבנה, המדינה הכי דיקטטורית באירופה. יופי של מילים, יופי של לחן. וכל מילה נוספת מיותרת.
שיר מס' 6: פורטוגל, Vida Minha (חיי), פִילִיפָּה סוּסָה
"שם יש ילד רץ/ שכן אורב/ ובתוכי הכמיהה נשארת/ לבוא ולחבקך/ לו היית האור, יקירי, הו, אור היום/ חיוך פנטזיה המעורר השראה/ לו היית מים, יקירי, כמו מים זכים/ המרווים את הצימאון במגע של רוך/ לו היית האור, יקירי, הו, אור היום/ חיוך פנטזיה המעורר השראה/ אך בין כל מה שתוכל להיות בחיים/ אני רק רוצה שאתה, יקירי, תהיה חיי"
עד אתונה 2006 הייתה פינלנד המדינה הוותיקה ביותר שמעולם לא זכתה, וההישג הגבוה ביותר שלה היה מקום שישי. תכל'ס, בעוד ישראל התבכיינה על אנטישמיות – זאת הייתה מדינה שבאמת סבלה מאנטי-פיניות, על לא עוול בכפה. המנחוס בן 45 השנים הסתיים כאשר המפלצות של להקת לורדי הביאו אותה עם "Hard Rock Hallelujah".
מאז כבשה פורטוגל את מקומה של פינלנד, ואף שברה את השיא: 48 שנים – ועדיין ללא כל זכייה. זאת כאשר ההישג הגבוה ביותר שלה הוא מקום שישי – וגם כאן, לא בצדק. בשנים האחרונות משהו טוב קורה לפורטוגל, שמביאה שירים אותנטיים ואיכותיים, שמצליחים להעפיל לגמר. שם, למרבה הצער, הם לא מצליחים להתברג גבוה.
כמו ב-2008, גם השנה מגייסת פורטוגל את המלחין הקרואטי אנדריי בָּאבִּיץ', שזהו שירו השישי בתחרות הזמר של האירוויזיון. לחן בלקני, עם נגיעות ים-תיכוניות, מילים יפות בפורטוגזית וזמרת מוכשרת. בהחלט מגיע לה לעלות לגמר ולהתברג גבוה.
שיר מס' 7: אוקריאנה, Be My Guest (היו אורחיי), גָאִיטָנָה
"ברוכים הבאים, ילדה וילד/ קחו את ידי, בואו נהנה/ ממעמקי לבי אני מאחלת לכם את הטוב ביותר/ אתם יכולים להיות אורחיי (אורחיי), אורחיי (אורחיי)/ אתם יכולים להיות אורחיי/ אתם יכולים להיות אורחיי/ אנשים, היו אורחיי (אורחיי)/ ברוכים הבאים, אנשים, היו אורחיי/ (לה לה, לה לה לה...)"
אחת המדינות שזוכות להצלחה (מוצדקת לסירוגין) בתחרות, סופסוף מחדשת: הזמרת השחורה הראשונה שמגיעה ממזרח אירופה, עם פופ עדכני מקפיץ, מתובל במילים הנפוצה ביותר בתחרות הזמר של האירוויזיון: "לה לה לה". המילים לא כל כך עמוקות, אבל עדיין שיר מקפיץ וכיפי.
גָאִיטָנָה לוּדְרֶס אֶסָאמִי, אפרו-אוקראינית ילידת קייב, מביאה לנו שיר שמתאים גם לגליטר, לגלאם וכמובן וימי ראשון באוויטה – הלוא הם ערבי האירוויזיון של די.ג'יי פיני זילבר הגדול; וגם למסיבות החוף בקיץ של חוף הקשתות באשדוד (וכולם מוזמנים – יש הרבה לירדים צרפתים ארוניסטים חשופי שרירים שזופים).
שיר מס' 8: בולגריה, Love Unlimited (אהבה בלתי מוגבלת), סופי מרינובה
"לשיר אין גבולות, שפה או צבע/ הוא לא מזהה מי עני ומי עשיר/ כולם שרים בעולם הזה, שרים על אהבה/ לאהבה אין גבולות, שפה או צבע/ היא שווה לכולם בעולם הזה/ לך, לי, להם/ אני אוהבת אותך, אני אוהבת אותך כל כך..."
לתשומת לבו של ליאור נרקיס: ככה עושים שיר טוב שחוזר במלא שפות על הצהרת אהבה בווריאציות שונות. לטעמי, סופי מרינובה מביאה לנו את השיר הטוב ביותר של בולגריה עד היום, עם סיכוי לעלייה שנייה לגמר בתולדותיה.
למרות השם באנגלית, השיר עצמו הוא בבולגרית, כאשר שתי השורות הראשונות של הפזמון חוזרות על "אני אוהבת אותך; אהובי, אני אוהבת אותך" בטורקית, יוונית, ספרדית, קרואטית, צרפתית, רומאנית (שפת הצוענים), ערבית, אנגלית, אזרית ואיטלקית.
אין ספק שהשוס הכי קליט מהשיר הוא החלק השני של הפזמון, שבו היא שרה בערבית וצרפתית: "יא-חביבי ז'ה-טם". קצת טיפשי, אבל מלא חיים. אני פשוט חולה על השיר. בסדר, תגידו עלי שאני משוגע. איך אמרה חנה ב"קרובים קרובים"? אם אני הייתי נורמלית, הייתי משתגעת.
שיר מס' 9: סלובניה, Verjamem (אף אחת), אווה בּוֹטוֹ
"אני עורגת ממעמקים למשוך את החמה מסביב לרקיע/ מבעד לחלומותיי, אני יכולה רק להשליך את האור אל תוך צִליו/ לומר שלום לזכרונות מנוקבים/ כמו לייבש את חולות הזמן דרך ידיך/ אני מאמינה שאנו יכולים לתפוס אחד את השנייה/ ושנחזור היום אל נהר האורות, לתמיד/ השיר עדיין ימצא את דרכו למקצבים, אם אלך איתו"
אין ספק, מדינות הבלקן משחקות אותה השנה (חוץ מהשיר הנוראי של מונטנגרו). אמנם לא ברור לי מה זאת ההינומה המוזרה של זמרות הליווי. אבל ניחא, אולי על הבמה הן יוותרו עליהן. חוץ מזה, שיר מצוין.
שיר מס' 10: קרואטיה, Nebo (השמיים), נינה בדריץ'
"הקשב לי כשאני אומרת לך שניסיתי הכל/ אתה עדיין במחשבותיי, אני עדיין מרגישה כאילו אתה שלי/ אך אני שומעת שאתה מאוהב, ואנשים אומרים לי שאכפת לך/ אני, כאילו יצאתי מדעתי, עדיין עורגת אליך/ אך השמיים גומלים על הכל, וזוכרים את כל החובות/ כל אחד מאיתנו חולם, והשמיים קובעים את משעולינו/ השמיים גומלים על הכל, מישהו שם למעלה רואה את כל זה/ דמעותיי הללו יהיו לך לנטל"
זמרת מוכשרת, יפהפיה, שמביאה לנו שיר מקסים ומרגש פרי עטה, לצד קליפ מצוין. אין ספק שזהו השיר האיכותי ביותר שמביאה לנו קרואטיה מאז מאיה בלגדן, ושירה השמיימי "Sveta Ljubav" (אהבה קדושה), שלקח מקום רביעי באוסלו 1996. אם ההופעה החיה תהיה טובה כמו הקליפ – אני פשוט מסיר בפניה את הכובע.
שיר מס' 11: שבדיה, Euphoria (אופוריה), לורין
"מדוע? מדוע רגע זה אינו יכול להימשך לנצח נצחים?/ הלילה, הלילה הנצח הוא דלת פתוחה/ לא, לעולם אל תפסיקי לעשות את הדברים שאת עושה/ אל תלכי, בכל נשימה שאני לוקחת, אני נושמת אותך/ אופוריה/ לנצח, עד קץ הזמן/ מעתה, רק את ואני/ אנחנו עולים ל-ל-ל-ל-ל-למעלה/ אופוריה/ חתיכה של אמנות אינסופית/ אהבה שהולמת בלבי/ אנחנו עולים ל-ל-ל-ל-ל-למעלה"
השיר הזה מתברג גבוה גבוה בטבלאות ההימורים, ולא בכדי. הוא לקח בהליכה את המלודיפסטיבלן, הקדם-אירוויזיון השבדי, הוא כבר ממכב במצעדי הפזמונים של מדינות סקנדינביה ואפילו קליף ריצ'ארד אמר שזה הפייבוריט שלו.
מצד שני, אל תשכחו ששבדיה היא המדינה שהימרו עליה הכי הרבה פעמים כזוכה – וטעו. כך או כך, בהחלט לא אצטער אם השיר הזה יקנה לשבדיה ניצחון חמישי, שיכניס אותה לטרקלין המכובד של המקום השני בכמות הניצחונות הגדולה ביותר בתחרות, לצד לוקסמבורג, בריטניה וצרפת. בהצלחה.
שיר מס' 12: גאורגיה, I'm A Joker (אני ג'וקר), אָנְרִי ג'וֹחָדְזֶה
"אני ג'וקר, אני רוקר/ אחזי בי מותק, אהבי אותי מותק, לנצח נצחים/ אני מהלום (את), אני פוקר (הו, כן)/ אין בי פחד, אין בי דמעה, מותק/ לעולם ולעולמים לא/ אני אחד שמדבר והולך בתלם/ אני תפרן, חוסם רֶשָׁע/ אין בי פחד, אין בי דמעה, מותק/ לעולם ולעולמים לא"
השיר באנגלית, אבל הפתיח שלו גורם לכך שבפעם הראשונה תישמע על בימת האירוויזיון השפה הגאורגית – ותפסיקו להגיד "גרוזינית" ברוסית. אם יש קהילה שצריכה לכבד את רצונם שנחזור לשם העברי המקורי של המדינה הכי ציונית בקווקז זה ההומואים. אחרי הכל, ביום שבו גאורגיה תזכה בתחרות, ניסע כולנו לאירוויזיון בטביליסי ונעשה גיי-אורגיה.
זה כנראה לא יקרה בשנת 2013. השיר בינוני למדי ולא מרשים בעליל. נפילה רצינית אחרי השיר המצוין דאשתקד.
שיר מס' 13: טורקיה, Love Me Back (אהבי אותי בחזרה), ג'אן בּוֹנוֹמוֹ
"הו, היי היי... מותק, אהבי אותי בחזרה היום/ לעולם ועד אל תטביעי את ספינתי ותפליגי מכאן/ הו, הו הו... מותק, אל תיסגרי בפניי/ תני לא את כל האהבה לה אני זקוק, ואני אעזוב/ אני מלח בודד, מעביר את הלילה בשתיה/ ספינתי עשויה תקווה/ היא מחפשת אחר מפרצך
אך לך לא אכפת/ קיפצי אל ספינתי, מותק, אגרום לך לעוף/ את אוהבת אותי, ואת יודעת את זה, מותק, אל תשקרי/ חבבי אותי כפי שאני מחבב אותך, ואימרי: נה נה ני נה ני נה ני נה"
משהו לא טוב קורה לטורקים בשנתיים האחרונות. אחרי מקום שני מצוין באוסלו 2010, הם הביאו לנו בשנה שעברה שיר גרוע שאפילו הטורקים בפזורה לא הצליחו להעלות לגמר. השנה הם מביאים שיר מלחים, שהוא אמנם קצת יותר טוב מהזבל של השנה שעברה, אבל זה עדיין לא זה.
נראה שהקליפ עצמו נעשה בתקציב של שקל תשעים. אם זה היה מגיע ממגמת קולנוע של תיכון באיסטנבול – הייתי מתרשם. אבל בחיאת, מה זה החארטה הזה? אפילו אבי ביטר יכול היה לביים משהו טוב יותר. אפילו ה"נה נה ני נה ני נה ני נה" החביב לא מצליח לחפות על המילים הטיפשיות, שרק שיר המלחים הנוראי של לטביה מבלגרד 2008 מתגמד לעומתו.
רוצים ללמוד איך עושים שיר מלחים חביב, עם מילים פשוטות ומנגינה קליטה? לכו אל שיר הילדים המקסים של בריאן ג'ונסון, "Looking High, High, High" (מביט גבוה, גבוה, גבוה) – מקום שני בלונדון 1960.
אני עדיין זוכר איך נסעתי במכונית ברחובות באר שבע, כשאני עם חלון פתוח ושר את השיר הזה בטירוף האופייני לי. פתאום אני מביט שמאלה, ורואה שתי תאומות ג'ינג'יות בנות שלוש-ארבע מביטות עלי מהרכב הסמוך, ומנענעות בהנאה את ראשן מצד לצד לשמע קרחנת האירוויזיון בה הייתי נתון.
שיר מס' 14: אסטוניה, Kuula (האזינו), אוֹט לֶפְּלָנְד
"האזינו לאופק/ האזינו עד כמה רחוק הוא לוקח אתכם/ האזינו למה שיש לרוח לומר/ האזינו/ הביטו על האפילה מגיעה/ חכו, החושך נשאר בתוכנו/ האזינו לאיך שארצכם חסרת נשימה/ האזינו/ האזינו למה שהשתתק/ רק האזינו לרגעים הפשוטים הללו/ האזינו – גם ללבי יש קול/ האזינו לקולה של הקשת/ הביטו, ובקרוב תראו/ האזינו לשיר החיים/ רק האזינו"
אחרי שני שירים חלשים, מביאה אסטוניה בלדה מלאת עוצמה באחת השפות האירופיות האהובות עלי ביותר, האסטונית – שפה פינו-אוגרית, הנשמעת כמו פינית מתוקנת, בעלת צלילים יפים, מלודיים ונקיים.
אוֹט לֶפְּלָנְד מפגין בשיר הזה כישרון רב, מגיש את השיר בצורה משכנעת וכולי תקווה שהוא יביא לאסטוניה הרבה כבוד. מגיע לו לעלות לגמר – ובגדול.
שיר מס' 15: סלובקיה, Don't Close Your Eyes (אל תעצמו את עיניכם), מקס ג'ייסון מאי
"היי, איפה הדרך לגהנום של גן העדן/ זה מה שאני שואל כשאני מרגיש שבור/ הביטו סביב למה שקורה בסביבה/ והאזינו לתדר של צליל/ לפעימה, לפעימת לב, לפעימת מותכם/ אל תעצמו את עיניכם/ והתפללו כל הלילה/ נסו לקרוא לכל המלאכים/ שיצילו את חיינו/ איך אתם מרגישים עכשיו/ אחרי שהכל כשל באהבה/ חבוקים בזרועות השטן"
אחת המדינות בעלות ההישגים הנמוכים בתחרות שולחת השנה שיר רוק טוב שחיבר ומבצע זמר מוכשר בשם מירוסלב שמיידה, שכנראה הגיע למסקנה שעם שם שנשמע בריטי או אמריקני הוא יצליח יותר.
כך או כך, הרבה מאוד תלוי בצורה שבה הוא יגיש את השיר. אם הוא יעשה זאת כמו הפינים ב-2008, שהוכיחו שגם בלי תחפושות של מפלצות אפשר לעלות לגמר עם שיר רוק (ועוד בפינית) – אז יש לו סיכוי להעלות את סלובקיה לגמר, לראשונה מאז 1998. לעומת זאת, אם יופיע כמו השכנים שלו מצ'כיה ב-2007, שנראו כמו המאבטחים מהקניון – אז שלא יבנה על זה.
שיר מס' 16: נורבגיה, Stay (הישאר), טוּג'י
"אני שומע את המוסיקה, בעודי פוסע ברחוב/ מתחיל להתנועע לפי הקצב, הלב מקפץ אל הפעימה/ אני שומע את האנשים צועקים: "תגביר את המוסיקה"/ כדאי שתתחיל לרוץ אם אינך יכול לעמוד בלהט/ מה זה עושה לי? אני מרגיש שזה מוציא אותי לחופשי/ זה כמו לאבד כל שליטה/ אתה יודע שזה מדליק אותי, ומותק, אני לא עוצר/ זה כמו אש בנשמתי/ איני יודע מה אני עושה הלילה/ אך המהירות הזאת מחזקת אותי/ איני יודע אם זה נכון או לא/ אך אני יודע שאני רוצה שתישאר/ נה נה נה נה נה נה – הישאר/ נה נה נה נה נה נה"
לפני כשבוע וחצי, כאשר התראיין טוג'י ל-mako גאווה, הוא לא אישר ולא הכחיש את השמועות בדבר נטיותיו המיניות. ולמרות זאת, בחרתי לתרגם את השיר כאילו הוא שר אותו לגבר. כפי שאומרים: זכותו של המתרגם.
שמו האמיתי של החתיך הנורבגי, יליד העיר שיראז שבאיראן, הוא תּוּרָג' כֶּשְׁתֵּכָּאר. את הכינוי טוג'י הוא בחר הן בגלל הדמיון לשמו האמיתי והן מכיוון שמדובר במילה יפנית שפירושה "כשהשמש זורחת" או "כשהאופק בהיר".
טוג'י מפגין על הבמה עוצמה, כישרון וקול נפלא. השיר עצמו כל כך מקפיץ, סוחף וקליט, שללא ספק מגיע לו להתברג גבוה. ואל תשכחו: הוא הודיע שבקיץ יבקר בישראל, ובין השאר יגיע לערב האירוויזיון השבועי של האוויטה. יש למה לצפות. וכשהוא יגיע, אני אומר לו רק דבר אחד: "Stay".
שיר מס' 17: בוסניה הרצגובינה, Korake Ti Znam, מאיה-סאר
"אני מכירה את צעדיך, אתה נחפז, כאילו איבדת את הראש/ לאן, איני שואלת, כי אם רק אשאל, אתה תישאר בשקט/ וזה אף קשה יותר להינתק ממך ומגופך/ ואני מכירה אותך פחות ופחות, זה לא מה שרציתי/ כאילו אני גונבת אותך מכולן, רק בשבילי/ מי יתן והן יעזבו אותך, מי יתן והן לא יגעו בך/ אני מרעילה דם ונשמה בעיקר כשאני פוצעת אותך/ ואני עדיין שונאת את הכל כשאני מגינה על עצמי מולך"
מאיה סאריהוצ'יץ, שבקיצור בחרה בשם הבמה הקליט מאיה-סאר, מביאה גם היא בלדה רומנטית עם לחן סוחף ומילים מרגשות. הקליפ של השיר יפהפה, ובעיקר אהבתי איך הגבר צועד עם האתון, כאשר בנה החמור הקטן צועד אחריהם. הם צועדים בסמטאות שמזכירות את העיר העתיקה בירושלים – אבל אחרת. ובסוף הוא מתקין מפתח סול, כאילו היה הצריח של מגדל דוד...
בהתחשב בעובדה שבוסניה הרצגובינה מעולם לא פספסה את הגמר, והשנה נמצאת באותו חצי גמר על כל השכנות, פלוס בני הדודים מטורקיה (גם מוסלמים-חילונים וגם מוצא אתני משותף), נראה שסרייבו יכולה להיות בטוחה שגם השנה נראה אותם במוצ"ש.
שיר מס' 18: ליטא, Love Is Blind (האהבה עיוורת), דוני מוֹנְטֶל
"כשהיום הופך ללילה, רק יודע שאני חושב עלייך/ ואיני מסוגל לשלוט בלבי, הוא זועק אלייך/ הבדידות הורגת אותי, אני חסר אונים ללא אהבתך/ והדרך בה את נוגעת במישהו, איני יכול להבין אותה/ עכשיו זה קורע אותי לגזרים, אני רוצה אותך בחזרה/ וזה גרם לי להבין עד כמה אני רחוק/ האהבה עיוורת, זה נכון, אף אחת לא כמוך/ את מנגינתי האינסופית אני מנגן רק לי ולך/ האהבה עיוורת, זה נכון, אני על ברכיי בשבילך/ אתן כל שאני יכול כדי שתהיי שוב שלי/ האהבה עיוורת"
רגע, צביקה פיק כתב גם השנה שיר לאירוויזיון? לא, מסתבר שיש עוד מי שיודע להקפיץ לנו לחן קליט למילים קיטשיות.
ואם לא הבנתם שהשיר מדבר על אהבה עיוורת, הזמר דוני מוֹנְטֶל (או בשמו האמיתי, דוֹנָאטָס מוֹנְטִיבְיָדְס) ממחיש זאת ויזואלית מכסה את עיניו. כל זאת רק כדי להסיר את הכיסוי, לדפוק גלגלון על הבמה ולהראות לכולנו איזה חתיך הורס מביאים לנו השנה מליטא. ממש עושה חשק להצטרף לזרם הליטאי.
השיר עצמו קצת קיטשי מדי, אפילו לחובבת נצנצים שכמותי. השאלה היא האם העובדה שמדובר בשיר האחרון לאותו הערב תשחק לטובת הלירד מווילנה.
מחר: חלק ג' של הסקירה – כל השירים שיתמודדו בגמר הגדול, כולל אזרבייג'ן המארחת וה-Big5: איטליה, בריטניה, גרמניה ספרד וצרפת
>> אירוויזיון 2012: אזרבייג'ן מוכנה למבול של הומואים?
>> מה שיר הגאווה שלכם? הצביעו והשפיעו